דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור - ספר בראשית היה ביד המצרים

2022
45 13 133 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:30

    לא הצלחתי למצוא מקור לשורה הבאה, אודה מאוד למי שיוכל לעזור לי.
    "בהקדים משחז"ל ספר בראשית היה ביד המצרים וכתוב בו כי גר יהיה זרעך בארץ לא
    להם ועבדום ועינו אותם וכו'". היכן אמרו כן חז"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:30

    לא הצלחתי למצוא מקור לשורה הבאה, אודה מאוד למי שיוכל לעזור לי.
    "בהקדים משחז"ל ספר בראשית היה ביד המצרים וכתוב בו כי גר יהיה זרעך בארץ לא
    להם ועבדום ועינו אותם וכו'". היכן אמרו כן חז"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:50

    באמת תמוה מאוד כיצד היה חומש בראשית ביד המצרים, שהרי: א. הלא עדיין לא ניתנה
    התורה אפילו לעם ישראל!
    ב. בוודאי שהמצרים לא היו משליכים את יוסף לבור, אם היה בידם חומש בראשית והיו
    קוראים שם שיוסף לא חטא ושעתיד למלוך וכו'.
    ג. וגם פרעה לא היה קורא ליוסף לשמוע פתרון החלומות, אם היה הכל כבר כתוב
    לפניו.

    ונראה לי שהרהמ"ח טעה בכך, והתכוון לומר שהבטחת ברית בין הבתרים נתפרסמה בין
    המצרים, כמובא:
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:50

    באמת תמוה מאוד כיצד היה חומש בראשית ביד המצרים, שהרי: א. הלא עדיין לא ניתנה
    התורה אפילו לעם ישראל!
    ב. בוודאי שהמצרים לא היו משליכים את יוסף לבור, אם היה בידם חומש בראשית והיו
    קוראים שם שיוסף לא חטא ושעתיד למלוך וכו'.
    ג. וגם פרעה לא היה קורא ליוסף לשמוע פתרון החלומות, אם היה הכל כבר כתוב
    לפניו.

    ונראה לי שהרהמ"ח טעה בכך, והתכוון לומר שהבטחת ברית בין הבתרים נתפרסמה בין
    המצרים, כמובא:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 23:01

    ייש"כ. אבל כוונת הרהמ"ח (ספר ויחכם שלמה, להג"ר שלמה נחמיאס) בדוקא על ספר
    בראשית, ומבאר שהיה זה כשטר בידם.

    [אגב, הוא מקשה דמצינו שמחל פרעה על הזכות להשתעבד בבני ישראל, כשאמר "ואם
    ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה".
    וע"ז מתרץ שכיון שהיה בידו שטר של ספר בראשית, לא חלה המחילה, כמבואר בסמ"ע
    (סי' יב ס"ק כא).
    וגם לזה לא מצאתי שום מקור, שמה שאמר פרעה "ושמתם שרי מקנה" היה כמחילה].

    ב-יום שני, 5 בספטמבר 2022 בשעה 22:50:28 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 23:01

    ייש"כ. אבל כוונת הרהמ"ח (ספר ויחכם שלמה, להג"ר שלמה נחמיאס) בדוקא על ספר
    בראשית, ומבאר שהיה זה כשטר בידם.

    [אגב, הוא מקשה דמצינו שמחל פרעה על הזכות להשתעבד בבני ישראל, כשאמר "ואם
    ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה".
    וע"ז מתרץ שכיון שהיה בידו שטר של ספר בראשית, לא חלה המחילה, כמבואר בסמ"ע
    (סי' יב ס"ק כא).
    וגם לזה לא מצאתי שום מקור, שמה שאמר פרעה "ושמתם שרי מקנה" היה כמחילה].

    ב-יום שני, 5 בספטמבר 2022 בשעה 22:50:28 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 23:02

    כנראה טעה בנקודה זו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 23:02

    כנראה טעה בנקודה זו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 02:30

    אני מתקן את הניסוח, שיהיה מכובד יותר:

    לאחר המחילה, הדבר תמוה מאוד, ויתכן שנתחלף להרהמ"ח עם מה שהביאו,
    שהמצרים ידעו מגזירת ברית בה"ב.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 02:30

    אני מתקן את הניסוח, שיהיה מכובד יותר:

    לאחר המחילה, הדבר תמוה מאוד, ויתכן שנתחלף להרהמ"ח עם מה שהביאו,
    שהמצרים ידעו מגזירת ברית בה"ב.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 23:08

    מצאתי מקור:
    מובא במדרש (שמות רבה ה, יח): "'על כן הם צועקים לאמר וגו' תכבד העבודה על
    האנשים'. מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקדוש ברוך
    הוא גואלן לפי שהיו נחין בשבת. אמר להן פרעה, 'תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה
    ואל ישעו' וגו', אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת".
    מכאן שהיו מגילות שהיה כתוב בהן גזירת ברית בין הבתרים ובשורת הגאולה. ופרעה
    ידע מהמגילות ולא רצה שיקראו וישתעשעו בהן. ומסתמא גזל לעצמו עותקים מהן. הרי
    שהיה בידו כעין שטר על השעבוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 23:08

    מצאתי מקור:
    מובא במדרש (שמות רבה ה, יח): "'על כן הם צועקים לאמר וגו' תכבד העבודה על
    האנשים'. מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקדוש ברוך
    הוא גואלן לפי שהיו נחין בשבת. אמר להן פרעה, 'תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה
    ואל ישעו' וגו', אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת".
    מכאן שהיו מגילות שהיה כתוב בהן גזירת ברית בין הבתרים ובשורת הגאולה. ופרעה
    ידע מהמגילות ולא רצה שיקראו וישתעשעו בהן. ומסתמא גזל לעצמו עותקים מהן. הרי
    שהיה בידו כעין שטר על השעבוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 01:21

    מבואר במהרש"א אולי בב"ב בהשותפין אולי במקום אחר (לא זוכר כרגע איפה, ומאד ישמח
    אותי אם ימצאו ויגידו לי) שהמגילות שנז' במדרש היו ספר איוב.
    ויש על זה עוד כמה דיבורים, לא זוכר כרגע, (עיינתי בנושא לפני כ-8 שנים).

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 01:21

    מבואר במהרש"א אולי בב"ב בהשותפין אולי במקום אחר (לא זוכר כרגע איפה, ומאד ישמח
    אותי אם ימצאו ויגידו לי) שהמגילות שנז' במדרש היו ספר איוב.
    ויש על זה עוד כמה דיבורים, לא זוכר כרגע, (עיינתי בנושא לפני כ-8 שנים).

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 03:56

    [image: image.png][image: image.png]
    פירוש הרמ"ש לב"ב יד ע"ב. הנה לנו סוף סוף ב"ה המקור לדברי רבינו שלמה נחמיאס
    זצ"ל: המהרז"ו כתב להדיא שהמגילות המוזכרות במדרש הן דברי ספר בראשית.
    ואני הקטן נחפזתי לכתוב שלא כהוגן, ומודה ועוזב ירוחם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 03:56

    [image: image.png][image: image.png]
    פירוש הרמ"ש לב"ב יד ע"ב. הנה לנו סוף סוף ב"ה המקור לדברי רבינו שלמה נחמיאס
    זצ"ל: המהרז"ו כתב להדיא שהמגילות המוזכרות במדרש הן דברי ספר בראשית.
    ואני הקטן נחפזתי לכתוב שלא כהוגן, ומודה ועוזב ירוחם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 03:58

    אגב לגבי פירושו של הרמ"ש שמדובר בספר איוב מצאתי עוררין:
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 03:58

    אגב לגבי פירושו של הרמ"ש שמדובר בספר איוב מצאתי עוררין:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 07:19

    בס"ד
    כמדומה שבבעלזא לא למדו רש"ש כי הוא מביא מהבן שלו

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 07:19

    בס"ד
    כמדומה שבבעלזא לא למדו רש"ש כי הוא מביא מהבן שלו

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 07:43

    מה שהביאו זה לא רש"ש זה הבן שלו.
    וראיתי קונטרס שכתבו עליו ולימדו עליו זכות שאמנם היה לו קשר עם משכילים אבל
    הוא עצמו היה יר"ש.
    אבל לאחר שכבר הביאו אין בזה שום נפק"מ כמובן וכ"א יראה וישפוט בעצמו.
    הסיפור על המגילות ידוע, הרב שך היה מספר זאת וחוזר ע"ז הרבה, אבל לא חשבתי
    לקשר זאת מפני שהיו ביד היהודים, ויפה אמרו לדעת הגהמ"ח די"ל שמסתמא פרעה ג"כ
    עיין בהן.
    אבל כשאני לעצמי לא הייתי מחדש זאת שהרי היו בלה"ק ופרעה לא הבין לה"ק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 07:43

    מה שהביאו זה לא רש"ש זה הבן שלו.
    וראיתי קונטרס שכתבו עליו ולימדו עליו זכות שאמנם היה לו קשר עם משכילים אבל
    הוא עצמו היה יר"ש.
    אבל לאחר שכבר הביאו אין בזה שום נפק"מ כמובן וכ"א יראה וישפוט בעצמו.
    הסיפור על המגילות ידוע, הרב שך היה מספר זאת וחוזר ע"ז הרבה, אבל לא חשבתי
    לקשר זאת מפני שהיו ביד היהודים, ויפה אמרו לדעת הגהמ"ח די"ל שמסתמא פרעה ג"כ
    עיין בהן.
    אבל כשאני לעצמי לא הייתי מחדש זאת שהרי היו בלה"ק ופרעה לא הבין לה"ק.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 14:57

    לא שמסתמא פרעה קרא בהם, אלא *ודאי *שהוא קרא בהן! שהרי במדרש הנ"ל מובא שפרעה
    אסר עליהם להשתעשע בקריאת המגילות, כיוון שהיו שם דברי עידוד, וכן חייבם לעבוד
    בשבת משום שהיה כתוב שם שבזכות שמירת השבת ייגאלו. כיצד ידע פרעה מה כתוב שם?
    התשובה פשוטה, על כרחך היו לו מתרגמים שהעתיקו לו את דברי המגילות בלשונו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 14:57

    לא שמסתמא פרעה קרא בהם, אלא *ודאי *שהוא קרא בהן! שהרי במדרש הנ"ל מובא שפרעה
    אסר עליהם להשתעשע בקריאת המגילות, כיוון שהיו שם דברי עידוד, וכן חייבם לעבוד
    בשבת משום שהיה כתוב שם שבזכות שמירת השבת ייגאלו. כיצד ידע פרעה מה כתוב שם?
    התשובה פשוטה, על כרחך היו לו מתרגמים שהעתיקו לו את דברי המגילות בלשונו.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:20

    מקור מפורש יותר שספר בראשית היה כבר אז (התורה ניתנה מגילות מגילות, ובשעת
    מ"ת כבר נכתב כל ספר בראשית עד מ"ת):
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 14:57

    לא שמסתמא פרעה קרא בהם, אלא *ודאי *שהוא קרא בהן! שהרי במדרש הנ"ל מובא שפרעה
    אסר עליהם להשתעשע בקריאת המגילות, כיוון שהיו שם דברי עידוד, וכן חייבם לעבוד
    בשבת משום שהיה כתוב שם שבזכות שמירת השבת ייגאלו. כיצד ידע פרעה מה כתוב שם?
    התשובה פשוטה, על כרחך היו לו מתרגמים שהעתיקו לו את דברי המגילות בלשונו.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:21

    בפשטות היה די שישמע עיקר התוכן הנוגע לו שיש בהם הבטחה שיגאלו וא"צ שידע כל
    הספר, אבל יש לומר שמסתמא אדם חכם כמוהו שהבין שביד היהודים ישנה חכמה נפלאה
    ביקש ללמוד את כל הספר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:21

    בפשטות היה די שישמע עיקר התוכן הנוגע לו שיש בהם הבטחה שיגאלו וא"צ שידע כל
    הספר, אבל יש לומר שמסתמא אדם חכם כמוהו שהבין שביד היהודים ישנה חכמה נפלאה
    ביקש ללמוד את כל הספר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:27

    מסתבר שעבר בעיון או שפירטו לו את כל הדברים, כדי שיוכל למצוא את נקודות
    התורפה של ישראל, או כיצד יוכל להעליל עליהם עלילות וכיו"ב. ואכן כשנודע לו
    שהיתה גזירת ברית הבתרים לאברהם אבינו, התייחס לזה כאל שטר חוב (כדכתב רבינו
    שלמה נחמיאס).
    כפי שברוסיה הקומוניסטית היו מתורגמנים שעברו על כתבים כדי למצוא מה יוכלו
    להעליל ולתפוס את היהודי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:27

    מסתבר שעבר בעיון או שפירטו לו את כל הדברים, כדי שיוכל למצוא את נקודות
    התורפה של ישראל, או כיצד יוכל להעליל עליהם עלילות וכיו"ב. ואכן כשנודע לו
    שהיתה גזירת ברית הבתרים לאברהם אבינו, התייחס לזה כאל שטר חוב (כדכתב רבינו
    שלמה נחמיאס).
    כפי שברוסיה הקומוניסטית היו מתורגמנים שעברו על כתבים כדי למצוא מה יוכלו
    להעליל ולתפוס את היהודי.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:31

    ואפילו אם לא ידע כל הספר, עכ"פ ודאי שמתוגמניו הודיעו לו שעם ישראל כבר נגזר
    עליהם משמים שישתעבדו לו. זה פרט חשוב הנוגע לו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 15:31

    ואפילו אם לא ידע כל הספר, עכ"פ ודאי שמתוגמניו הודיעו לו שעם ישראל כבר נגזר
    עליהם משמים שישתעבדו לו. זה פרט חשוב הנוגע לו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2022 22:41

    תודה רבה לכל החברים בבימ"ד מפואר זה.
    הועלתם לי מאוד. ייש"כ.

    ב-יום שישי, 21 באוקטובר 2022 בשעה 15:31:34 UTC+3, avrahamashrov1 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2022 22:41

    תודה רבה לכל החברים בבימ"ד מפואר זה.
    הועלתם לי מאוד. ייש"כ.

    ב-יום שישי, 21 באוקטובר 2022 בשעה 15:31:34 UTC+3, avrahamashrov1 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2022 22:58

    הסיבה שבבעלזע לא למדו רש"ש הוא בגלל זה.
    שם (ב"מ קז.)* מה ביאתך לעולם בלא חטא*. מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.10.22,
    22:57:39

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2022 22:58

    הסיבה שבבעלזע לא למדו רש"ש הוא בגלל זה.
    שם (ב"מ קז.)* מה ביאתך לעולם בלא חטא*. מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.10.22,
    22:57:39

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 02:10

    כמובן שאמונת הגלגול היא נכונה. אבל לא ללמוד בדברי אלו שפקפקו באמונה זו???
    אם כן, שלא ילמדו גם בדברי רב סעדיה גאון, ראב"ד, ר' חסדאי קרשקש, רבינו
    אברהם בן הרמב"ם (וכנראה גם הרמב"ם), בעל העיקרים (אע"פ שראה את הזוהר), רד"ק,
    הרא"ש (פקפק בזה), יפה תואר ועוד. למה בהם הם כן לומדים? גם בספר העיקרים הם
    לא לומדים? מאי שנא?

    [image: image.png]
    [image: image.png]
    [image: image.png]
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 02:10

    כמובן שאמונת הגלגול היא נכונה. אבל לא ללמוד בדברי אלו שפקפקו באמונה זו???
    אם כן, שלא ילמדו גם בדברי רב סעדיה גאון, ראב"ד, ר' חסדאי קרשקש, רבינו
    אברהם בן הרמב"ם (וכנראה גם הרמב"ם), בעל העיקרים (אע"פ שראה את הזוהר), רד"ק,
    הרא"ש (פקפק בזה), יפה תואר ועוד. למה בהם הם כן לומדים? גם בספר העיקרים הם
    לא לומדים? מאי שנא?

    [image: image.png]
    [image: image.png]
    [image: image.png]
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 07:32

    בס"ד

    אני מוחה

    לא מצטטים כאלה דברים, לא משנה כמה גדול היה זה שאמר אותם.
    עכ"פ לא פה
    [כאן לא פורום. כאן בית מדרש חרדי. תרצו תקראו לזה - אולטרה חרדי, קיצוני,
    פנאטי. אברך 'בן תורה' או אברך חסידי או סתם יהודי כשר לא אמור לקרוא פה כאלה
    תכנים.
    הכלל הוא שמה לא היו אומרים בדרשה בבית מדרש, גם לא כותבים פה]

    עמ"י הכשרים מאמין בגלגול נשמות, ככה כותבים המקובלים, וזה בכלל לא נושא לדיון

    ע"כ - כמנהל
    [סליחה על התקיפות, אבל יש פה 300 חברים, כ"י, ואם כל אחד יכתוב מה שרוצה בכל
    נושא אז אאלץ לסגור את הקבוצה, כי פורומים יש כבר מספיק]

    עכשיו סתם כאחד החברים -
    אומרים בשם ר' שלמה זלמן, שנכון שבעבר היה דיון לגבי הזוה"ק [כי היו שלא קבלו
    אותו מרבותיהם ולקח להם זמן להבין שיש חלק שלם בתורה שלא היה ידוע להם ואולי
    גם לא לרבותיהם], ואז היה זכותו של כל אחד לחשוב מה שרוצה, ואנחנו מכבדים אותו
    ואת תורתו עד היום, אבל אחר שזה התקבל בעמ"י, אז מי שלא מאמין בזוה"ק [דרדעים]
    הוא אפיקורוס

  • אוצר החכמה - מבצעים

    2024 אוצריא כלים תורניים מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    106 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2024 22:41 בחודש הספר, באיזור חודש תמוז-אלול 30% הנחה אמיתית מאת: [email protected]
  • 'לשון' זכר או נקבה?

    2022 כתיבה תורנית שפות מקורות תורניים
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    135 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 12:32 בגמרא מצאנו על המלה "דרך" שכשמדובר על דרך שמיועדת לזכר, כמו מלחמה הכתוב השתמש בלשון זכר, וכשהדרך מדברת על נקבה, הכתוב השתמש בלשון נקבה. ודו"ק
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 11:54 על ידי שניכם, מן הא ומן הא תרווח שמעתתא
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    51 צפיות
    י
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) אכן דברינו מותאמים רק עם דברי שו"ת פנים מאירות (בהקדמה) אשר האריך לבאר, דהא דשפתותיו דובבות, אינו מחייב שהאומר שמועה יזכיר שם אומרה. דהגם שיאמר סתם, או בשם אחרים, קמי שמיא גליא, היולדה והמחזיקה, ושפתותיו דובבות. אך הקפידה שהיו מקפידים לומר בשם אומרה, טעמא, דכשיאמרו השמועה משם אומרה, והוא אדם גדול, השומע ישמע, ומקבלה. וגורסין אותה, ונותנין לב ללומדה, ועי"ז האומרה, שפתותיו דובבות. וציין שם למה שמצינו בכותבות (כה:) שר"ל שמע דבר הלכה מר' אלעזר, ולא קיבל ממנו. ואח"כ שמע דבר זה מר' יוחנן, ונסתכל על ר' אלעזר בעין רעה. שלא אמר לו קודם לכן, ששמע כן מר' יוחנן. והיינו דאם היה אומר לו ר' אלעזר, שר' יוחנן אמר דבר זה, היה מקבל ממנו. וכן ציין לגמ' בשבת (כא:) שאמרו לאביי הלכה משמו של ר' ירמיה, ולא קיבלה. ואח"כ אמרוה לו משמו של ר' יוחנן, וקיבלה. ע"ש. ולאור דברים אלו, הרי שמתבאר היטב כיסוד המבואר, כי כל השיקולים של אמירת דבר בשם אומרו, וחשש הגזל וכו', הכל הוא רק לאחר ששוקלים בפלס, שלא יצא היזק והפסד לגוף החידוש, ע"י מה שיאמרו בשם אומרו, אך אם החידוש בעצמו ירד מרום ערכו מחמת הזכרת שם אומרו, שב ואל תעשה עדיף. [אמנם עי' בשם הגדולים (מע' ספרים אות ז' [כו] ערך ספר הזכרונות) אשר האריך מתחילה לצדד כדברי הפמ"א, אך בסופו קצת מפקפק, דדורות האחרונים יתכן שיש יותר צורך להקפיד להזכיר את השם, דרק בהזכרה מפורשת יוזכר המחבר לטובה ויוסר ממנו כל קטרוג, יעו"ש. ויל"ע האם יש הכרח לדברים]. עוד יש לי לציין, בייחס למה שכתבתי במכתב הקודם וכפי שדברו מזה הפוסקים, דאין ביכולת בעל החידו"ת, לעכב מיד האחרים מלהפיץ את דברי תורתו ברבים. עי' בזה בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' כ"ד), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' פ"ד). בכבוד רב, יצחק אברהם ועוד מאמר שנשלח בהקשר לפולמוס הנ"ל: האם מותר להעתיק מאמרים על שם כותב אחר? מו"מ בפרטי הדין והמתסעף מהות האיסור בפרשתנו (ח, י"ז) "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". המבואר כי תשוקת האדם לכבוד מתבטאת בנטילת מעשי הקב"ה, כאילו הם ממנו, אך ממשיך הפסוק (י"ח) "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה" על האדם להיות תדיר זכרון הקב"ה למען לא יטול כביכול מעשה הקב"ה כאילו הם ממנו. כמו"כ במעשי האדם יש נוטלים עטרה לראשם ממעשי השני, ומתגאה בעטרה לא לו. אנו נדון במאמר זה בפרטי איסור לקחת דברי חברו ולענדם עטרה לראשו. הגדרת האיסור "אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (מגילה ט"ו א') יש לדון בגדר האיסור בהעתקת דברי תורה של אחר, ומלבד הענין האמור של "כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם", שהוא ענין להקפיד על בעל המימרא, וע"י זה מקרב הגאולה. לכאורה מצינו בזה פרטי דינים המורים על ענינים נוספים לאיסור וכמבואר. פרטי הדין לכאורה מצינו בזה ז' ענינים לאיסור: [א] בתוספתא ב"ק פ"ז ה"ג איתא: שבעה גנבים הן וכו'. המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב. המבואר מזה דנתחדש כעין איסור גניבה, דשייך גניבה בד"ת. [ב] עוד שם איתא: שבעה גנבין הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות. ועתה כשמעתיק דברי חברו עובר בגניבת דברים שע"י יראה כאילו יש בו דעה ממה שאין בו[1]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn1>. [ג] איתא בגמ' יבמות צ"ו ב׳ אגורה באהליך עולמים - אמר דוד: רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו שמועה מפי בעולם הזה כדי שיהיו שפתותיי דובבות בקבר ע"ש. והיכא שלא מזכיר שם חברו ע"י זה מפסיד את חברו בהפסד גדול, דעל ידו לא ידובבו שפתותיו (ועי' בסמוך מה שנביא בשם הפנים מאירות). [ד] במסכת אבות פ"ו מ"ז איתא דאחד ממ׳׳ח קניני התורה זה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ועתה כשאינו מזכיר שמו ע"י מופסד גאולה לעולם. [ה] עובר משום מדבר שקר תרחק, כדמוכח לקמן. (ויש לחלק בין זה לבין גונב דעת וכדבסמוך). [ו] הא דע"י שידעו מי הוא בעל השמועה ידעו כמו מי לפסוק (כגון פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא תמיד כרבא חוץ מיע"ל קג"ם כמבואר בקידושין (נ"ב א' ובעוד). דאיתא בכתובות כ"ח ב' ר"ל דקפיד אתנא דלא דייק בבעל השמועה, דאם היה יודע מיהו בעל השמועה (שהיה ראוי לסמוך עליו) היה פוסק כמותו. ודו"ק. ועתה נדון בפרטי הדין בעז"ה. [א] 'גונב תורה' בשו"ת קנה בושם להגר"מ בראנסדארפער זצ"ל ח"ג סי' קי"ח בא' ששאל אם שומע קושיא בתוך לימודו אם מותר לו להקדים ולשאול את שאלתו כאילו יצאו ממנו הדברים אם יש בזה איסור גניבה או לא. וכתב לו דלא שייך בזה איסור גניבה כיון דהתוה"ק היא מורשה לכל אחד ואחד מעמ"י (שמו"ר ל"ג ז'). אבל צריך לחוש לגניבת דעת. ע"כ ת"ד. והמוכח מדבריו דלא שייך בזה איסור גניבה כלל (אפילו לא כעין) כיון דהתורה שייכת לכולם ואין שייך תורה ששייכת למישהו. ודבריו צ"ב לענ"ד דבהדיא בתוספתא נתבאר דשייך בזה גופייהו איסור ומדוע רק מטעמא דגניבת דעת. ועוד איכא להעיר על דבריו דבגמ׳ קדושין ל"ב א' איתא גבי רב שמחל על כבודו, כבודו מחול כיון דדריש כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, דבריש הפסוק הוא תורת ה', ובסיפא זה תורתו, אלא כיון שעמל בה נקראת כבר תורה שלו. וזה לא כ"כ משמע מדברי הקנה בושם. ואפשר אכתי לחלק דבעלות ממונית לא שייך על תורה ולהכי לא שייך גניבה בד"ת, אבל נמי שייך בעלות על התורה מצד יחס האדם כלפי התורה שעמל בה ודו"ק בזה. [ב] גניבת דעת האומר ד"ת שאינם שלו- כאילו נאמרו על ידו, הינם בכלל גניבת דעת- שגונב דעת השומעים ויחשבו ע"י זה שהוא חכם, וזה חלוק משקר (ויבואר יותר לקמן בערך שקר) כיון שלא משקר שזה ממנו אלא גורם לשומעים לחשוב כאילו זה ממנו וכמבואר בתוספתא דלעיל. במרדכי ב"מ כ"ט ב' וז"ל "המפקיד ס"ת אצל חברו גולל כל י"ב חודש ולא יקרא בו לכתחילה, פירש רב יודא גאון כשם שאסור לקרות בו כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת שלא ברשות דמרע לי' לפקדון, וה"מ בבור וע"ה אבל חבר ות"ח מותר לקרות בו ומותר להעתיק ממנו ואפילו לכתחילה שלא ברשות, והוא כשאין לו כיוצא בו, לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד חבר וילמוד בו ואדעתא דהכין הפקיד אצלו. ע"כ. העולה מדברי ר"י גאון, דמותר להעתיק אפילו דשלא ברשות דאדעתא דהכין הפקיד אצלו, ועוד מוכח דשייך בעלות על דבר כזה. ועי' ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ל"ה דהביא מקור לד' ר"י גאון מהתוספתא דלעיל ומוכיח דמותר להעתיק. וע"ע בסוף דבריו דפוסק דמותר להעתיק ספר חברו אפילו חברו מקפיד על ההעתקה מטעמא דהתוספתא. ויש להעיר על דבריו דכל מה שנתבאר בתוספתא הוא על גניבת דברי חברו באופן שיראה כאילו הוא אמרו, דזה מיקרי גנב, וא״כ מה מוכיח דמותר להעתיק דברי חברו ללא רשות דמיירי בכלל אפילו בספר שחברו לא כתבו. דהיינו הש"ך מוכיח מהתוספתא דין שסתמא דמותר להעתיק מספר ששייך לחברו ללא רשות הרי הדין בתוספתא הוא לגבי לגנוב את דברי תורתו שחבירו גופיה חידש. ואינו קשור לדיני גניבת ד"ת חברו. [ג] שפתיו דובבות בקבר ובטעמא דיהיו שפתותיו דובבות בקבר. ויש לציין דכ״ז מיירי כשמזכיר במותו. וצ״ב דיזכיר שם בעל המימרא ובשמיא יודעים מיהו בעל המימרא ואת שפתיו ידובבו. ומבאר בשו״ת פנים מאירות (בהקדמה) דבאמת לא צריך להקפיד כולי האי בשם בעל המימרא דבגמ׳ יבמות צ״ו ב׳ נתבאר דרבי יוחנן קפיד אבעל אמימרא, ומבואר שם, דכל ־מה שהקפיד רבי יוחנן הוא רק היכא דזה נפקא מינה להלכה שיבואו מזה לידי פסיקת הלכה ובאמת א״צ להקפיד בשמועה שאין בה נפק״מ (כגון חידוש באגדה וכו׳) ובזה יש לבאר ד׳ הגמ׳ קידושין מ״ג א׳ אמר רב יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם, למאי נפק״מ למירמה דידיה אדידיה, דהיינו דרב יצחק דקדק מיהו בעל המימרא והנפק״מ להלכה. וזה צ״ב דא״כ נימא שפיר נפק״מ למי ידובבו שפתיו בקבר. שמע מינה, דצריך לדקדק טובא בשם בעל המימרא, היכא דזה להלכה. [ד] כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" "כל ת''ח[2]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn2> שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר". וצ״ב אמאי בעי ב׳ מימרות להך דינא. ואמאי לא הביא רבי יוחנן מימרא זו לראיה שצריך לדעת שם בעל המימרא. ובמהרש״א (יבמות שם) מתרץ קושיא זו (השנייה) דטעמא דכל האומר דבר וכו׳ הוא דין כללי כלפי העולם ולא כלפי אותה בעל המימרא. אבל איפה שבעל המימרא מת, עתה מפסידו הפסד גדול ע״י שאין מזכיר השמועה ממנו. ובטעמא דהמביא גאולה לעולם, אינו מפסידו בזה, אם אינו מזכיר בשמו על ידי זה. (ויש להעיר דאכתי שייך שינזק ע״י שיתאחר הגאולה ולא יקום לתחיה״מ ודו״ק). אך אכתי צ״ב מפני מה בקניני התורה הזכיר דווקא טעם זה ולא הטעם השני דאכתי לפי דברי המהרש״א הטעם של שפניו דוברות הוא יותר חמור מכל האומר דבר בשם אומרו, והנראה ליישב בפשיטות דמח' קניני התורה זה דברים ברובם של בין אדם לחברו (נושא בעול עם הבריות וכו') דע"י העבודה שלו הוא רוכש עוד מעלה ממ"ח הקנינים. וטעמא דשפתיו דובבות הרי מיידי באחד שמת כבר ולהכי לא מצי למינקט הך טעמא אלא כל האומר דבר בשם אומרו דזה שיך בחיים ומח׳ קניני התורה מיירי בב״א לחברו ודו״ק וכדמוכח להדיא גמ׳ מגילה ט״ו א׳ ממרדכי ואסתר ופשוט. [ה] מדבר שקר תרחק ובטעמא דעובר משום מדבר שקר תרחק (שיש לחלקו מטעם גניבת דעת הבריות היכא שכותב דבר תורה של חברו ואינו מפרסמו דאז לא גונב דעת הבריות, אלא עובר על שקר כאילו הדברים יצאו ממנו ודו״ק החילוק). לענ"ד יש ראיה מוכרחת מגמ' שבועות ל"א א' מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. וצ"ב אמאי התלמיד צריך לתקן את רבו מיד, דמאי שייך מדבר שקר תרחק בזה, הרי בוודאי יודע התלמיד איזה דין שנשמט מרבו, וא"כ אדרבה שפיר מתקנו בסוף ושפיר קרי לדין על שם התלמיד, ואדרבה אם נימא דצריך לתקנו מיד בוודאי יצא שקר שהדין יקרא ע״ש הרב. והרי התלמיד חידש את הדין ובוודאי צריך להקראות על שמו וצ"ע. וא״ת דאתי לאשמועינן שצריך לתקנו מיד כדי שלא יצא שקר מפי הרב, הרי כבר זה השמענו בסמוך במימרא נפרדת דאסור לעשות כן. וצ״ב. וצ״ל דבאמת אין הדין נקרא על שם התלמיד כיון שהרב דן את הדין ועל ידו הובררה נקודה נוספת, אבל באמת הדין הוא ע״ש הרב אלא ע״כ מוכח דאסור לאדם להראות דשייך אליו דין אשר בעצם לא יצא ממנו ויש בזה איסור של מדבר שקר תרחק. [ו] ידיעת שם בעל המימרא- נפק"מ לפסיקת הלכה ובטעמא אחרינא דע״י זה ידעו כמו מי לפסוק. הנה כבר הובא ד׳ שו״ת פנים מאירות בקצרה, דטעמא דקפיד רבי יוחנן מיהו בעל השמועה, הוא מכיון דאחר פטירתו יבואו לחזור על שמועתו. אבל אם לא ידעו מיהו בעל המימרא לא יחזרו על דבריו וא״כ שפתיו לא ידובבו בקבר. וע״י זה יפסיד. אבל באמת שפתיו ידובבו אם תוזכר המימרא בלא שמו רק יווצר מזה הפסד דאחר פטירתו וכנ׳׳ל. אך אם זה דבר הלכה לא זאת שלא יחזרו על שמועותיו, אלא גם אם יחזרו על שמועותיו לא יסמכו על זה כיון דלא נודע מיהו בעל המימרא אז ודאי לא תוזכר שמועתו. והנה שיטת הפנים מאירות דכל מה דבעי להזכיר שם ההלכה הוא רק מחמת שאח׳׳כ יבואו לפסוק הלכה כמותם וע׳׳י זה יותר ידובבו שפתותיהם בקבר. והחיד״א בשם הגדולים (מערכת ספרים ו׳ ספר הזכרונות) הוכיח כדבריו דרבי הקדוש כתב הרבה הלכות בסתם משנה ולא פירש מיהו בעל המימרא כיון דהיות דהלכה כסתם משנה א״כ יפסקו כמו זה, ולא חייש לפרש מיהו בעל המימרא. אך בזה יש להעיר דאכתי קי״ל קידושין נ״ג א׳ דסתם הלכה ר״מ היא, וא״כ שפיר תו ידעי׳ מיהו בעל המימרא, ואכתי לא מוכח וצ"ב. אך בהקדמה לספר דברי נחמיה (בהקדמת בן המחבר) פליג על דברי הפנים מאירות, וס״ל דודאי זכות הוא למחבר הספר שיקרא השמועה על שמו, וזה הוכיח דאיתא גמי סנהדרין צ״ג ב׳ נחמיה בן חכליה לא זכה שיקרא שמו על ספרו, וא״כ מוכח בהדיא דאע״ג דזה דברים שאין בהם נפק״מ להלכה (ובוודאי דבנ״ך לא שייך למימר דפסקינן כמר זה, דוודאי אין מאן דפליג על הנ״ך) אם כל זאת - עניין שיקרא על שם בעל המימרא. אך מביא עוד גמי הוריות י״ג ב׳ דקנסו לר׳׳נ ולר"ל דלא תאמר הלכה משמם, ואע״ג דפוסקים כמותם, ומוכח בהדיא דזה הוי ענין שיקרא ע״ש.
  • ספר חשמונאים

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    18
    0 הצבעות
    18 פוסטים
    73 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 21:51
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 05:33 עיין שער הכוונות דרושי סוכות דרוש ח', שם כתוב להדיא כל סוד ההקפות והדיבור של ההקפות, שהם ב' מיני מקיפים, עיי"ש. ב-יום ראשון, 25 בספטמבר 2022 בשעה 13:50:38 UTC+3, es0583292679 כתב/ה:
  • חיפוש מקור.

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19 בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא במנחות. ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו. ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.
  • חיפוש ספר

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 23:33 יש למישהו מחו"ר הקבוצה קובץ של הספר/הספרים עמודים בתולדות הספר העברי? התודה והברכה למי שיואיל בטובו לשלוח לי ושכמ"ה..

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים