השתנה צורת הפרי, או השתנתה צורת הפרי ???

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 18:06

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 18:22

השתנתה !!!
השתנתה- נקבה. צורה- נקבה. פרי- זכר. צורת הפרי- הולכים לפי המילה הראשונה
בסמיכות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:22

לא תמיד הולכים אחר המילה הראשונה. למשל: "עיקר מטרתי היתה". "רוב האנשים
הלכו".

מאת: [email protected]

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:17

עיקר מטרתי היה. המילה רוב באמת מעניינת, צריך לבדוק למה אומרים ככה. מעניין
אם זה התקין. הכלל הוא בעצם שהולכים לפי הנסמך=המילה הראשונה. (גם ברבים
ויחיד- ילדי השכן הם חמודים ולא חמוד. )

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:22

הכלל הוא שהולכים לפי גרעין הסמיכות, ובד"כ זו המילה הראשונה.
אמנם כשהמילה הראשונה מציינת כמות (עיקר, רוב וכדו'), ניתן ללכת לפי איזו מילה
שרוצים.

מאת: [email protected]

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:24

מעניין מאד יש"כ חידשתם לי

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:54

לא סביר שניתן להחליט למה להתייחס. אם יש כלל אין יוצא מהכלל, אם אנו כותבים
עיקר מטרתי, אז אנו מדברים על העיקר, מדוע אפשר לבחור בנקבה
לגבי רוב האנשים, לענ"ד הסיבה היא כי המילה רוב נסמכת כאן למילה אנשים, ולכן
היא נגררת אחריה לשמש כרבים. האנשים - רבים, חלק מהם, עדיין נשאר רבים.
ולמשל לא ניתן לומר ציבור האנשים גדלו מרגע לרגע, כי הציבור איגד את כל האנשים
לאחד, ודו"ק

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:07

עיקר מטרתי היתה,
המטרה היא הנושא והיא היתה
המילה עיקר בזה היא הופכת להיות כמו לשון נקבה כיון שהיא לא דבר בפני עצמו
לעומת זאת העוקץ בחידה היה, כי העוקץ הוא פריט בתוך החידה והוא זכר

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
מרבה להשתמש בלשון זכר
ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
דוגמא מייצגת:
ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

לענ"ד, כשמתשמשים בלשון מושאל הדקדוק הולך לפי המשאיל ולא לפי המושאל. וזו
דוגמה מצויינת: כי בלשון אמיתי לא שייך להגיד שה'שליטה' מגיעה (או מגעת), אלא
היא 'שולטת', רק שזה לשון מושאל כדאמרי אינשי (באידיש: 'ביז דארט קומט עס
אן'), וכיון שבשפה המדוברת אין הבדל בין זכר לנקבה הולכים לפי זה.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

תוסיף בסוגריים "כח" והכל יתיישב....
שעד שם מגיע [כח] שליטתם

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 10:30

לאור כל הנ"ל: האם נכון לכתוב כך:
משמעות דין רובו ככולו היא ...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:24

כן.
משמעות דין = המשמעות של הדין. ולכן מתאים "היא".

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:43

מחיפוש בבר אילן יצא שכדאי לכתוב נשתנה צורת הפרי
המילים השתנה/השתנתה צורת הפרי אינם מופיעות שם

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:14

לא. "נשתנה" זה בלשון זכר.
צריך לכתוב: נשתנתה צורת הפרי.

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:49

מה נשתנו המילים: השתנה, נשתנה זו מזו?...
לא שואל כלפי צורת הזכר/נקבה אלא לגבי השימוש בנ' או בה' במילים הנ"ל ודומיהן,
כדוגמה נתקבל, התקבל, הזדמן נזדמן וכן הלאה
מישהו יודע להסביר את הכללים באופן ברור?

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:53

לא הגר"א בלבד, אלא גם רמח"ל.
זאת, ועוד. מקובל הרי שהספרדים דקדקו הרבה יותר מאחיהם האשכנזים, ואילו בכתבי
קבלה אין שום אחידות והיצמדות לכללים, גם לא לרמ"ק ולמהרח"ו הספרדים.
אז כנראה שזה קשור להשראה הקבלית.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:43

מה נשתנה...
נשתנה, נתרחק וכיו"ב - סגנון ספרותי קדום. כיום רגילים לנקוט: השתנה, התרחק.
אבל אם רצונך לנקוט בסגנון הספרותי, נקוט. זה לא עניין של כללים אלא של סגנון.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 17:41

ההבדל בין נשתנה להשתנה:
לאמיתו של דבר אין 'נשתנה', אולם בספרות חז"ל משקל מצוי מאוד, ובספרות
התורנית, אפילו של היום, מקובל לכתוב נשתנה בנו"ן ולא בה"א.
טעם הדבר שלעתים נתקבל על חובשי בית המדרש 'לשון חכמים' ולא 'לשון תורה', עי'
חולין קלז בעובדא דאיסי בר היני.

אגב האות האמצעית של השורש למשל האות ב בשורש קבל מנוקדת בפתח ולא בציר"ה
כמו בדקדוק ארמי "יתגדַל ויתקדַש".

מאת: [email protected]