חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

[ג שמואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35

['קופמן ' via הב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
To: עריכה תורנית
Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
חולין פרק ו סימן ח)

מאת: [email protected]

[ג שמואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

יש"כ

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

הקדימוני