דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

2023
5 3 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    יש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    הקדימוני

  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:52 צודק באורות אילים מביא זאת בשם החסד לאברהם, יישר כח.
  • חיפוש מקור בפסיקתא על חשיבות התפילה בראש השנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    7 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:07 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    40 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:58 שכוייח על עבודתך הנפלאה. גליון מיוחד.
  • חיפוש מקור במלבי"ם על התורה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    21 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 22:33 זאת מצאתי במלבי"ם: קע. כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. תחלה אמר כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם וכו'. כי יש הערת השכל והערת התורה, ותחלה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלקיהם יוצרם ובוראם וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו. כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה, שזה נעשה בעת יצ"מ שמאז נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו. ויעד להם גמול ועונש, ועז"א כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. להיות לכם לאלקים בעל כרחם, מצד הערת התורה והעונשי', ועי"ז והייתם קדושים מצד ההכרח והמצוה: (מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני)
  • חיפוש מקור על התוקף של החתימה ב"שטר תנאים" (לא כתובה)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 00:15
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים