דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    יש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    הקדימוני

  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:19 האם מישהו יודע מקור הלכתי שאין הפסק פרשיות בכתיבת ספר תורה בין פרשת ויגש לפרשת ויחי, כלומר, ברש"י מופיע למה פרשה זו סתומה וכו', ובמפרשים (כמו בשפתי חכמים שם) מסביריעם הכונה שאין הפסק רווח, האם יש למישהו מקור *הלכתי *לכך? תודה רבה
  • חיפוש מקור - רמב"ם על חינוך תינוק עם סוכריות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2023 13:29 וראה מש"כ מרן הגרח"ק זצ"ל (לפי זכרוני - בספרו טעמא דקרא פ' וירא) שמקור דברי הרמב"ם (שהרי כל דבריו מדויקים בלשונו הזהב, ומקורם טהור כפי שציינם ברמב"ם פרנקל במקורות וציונים) מפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' [-בתחילה שלא לשמה, רק בכונה] למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו. ודפח"ח.
  • חיפוש מקור בפסיקתא על חשיבות התפילה בראש השנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:07 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 22:09 מספר באר משה להרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע (בהרה"ק המגיד מקאזניץ) שהערב הילולא שלו, שמביא מהרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע שאתמול היה ההילולא שלו. הועתק מספר עשר אורות מערכת קאריץ קבצים מצורפים: 168109_341.jpg
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:58 שכוייח על עבודתך הנפלאה. גליון מיוחד.
  • חיפוש מקור במלבי"ם על התורה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 22:33 זאת מצאתי במלבי"ם: קע. כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. תחלה אמר כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם וכו'. כי יש הערת השכל והערת התורה, ותחלה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלקיהם יוצרם ובוראם וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו. כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה, שזה נעשה בעת יצ"מ שמאז נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו. ויעד להם גמול ועונש, ועז"א כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. להיות לכם לאלקים בעל כרחם, מצד הערת התורה והעונשי', ועי"ז והייתם קדושים מצד ההכרח והמצוה: (מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני)
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 17:53 עזרו לי כבר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.06.23, 17:51:58
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים