דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 3 15 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:03

    יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות.
    ניתן לקבל אותו באישי

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13

    בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין.
    וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן.
    וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה
    לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור
    תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ,
    ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב ש
    מעולם תמה
    על ההפסקה בפס' ט
    וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין
    שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא
    להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר
    שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה.

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור

    2023
    1
    2
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    '
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 14:31 אין בזה תשובה ישירה, אך ודאי משמע שפשוט שהמצוה קימת בכל אדם שנפטר. From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of שמואל בלויא Sent: Wednesday, March 01, 2023 12:04 PM Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] חיפוש מקור בס"ד תודה אשמח לעוד מקורות ממה שמצאתי משמע שזה יותר יקרא דחיי מאשר יקרא דשכבי, והוא ע"פ הגמ' בעירובין סד סוף עמוד א' בענין המחזיק בנכסי הגר ובהמשך המחזיק בנכסי אשתו יקח בהן ספר תורה, ונאמרו כמה ביאורים בדבר זה ויעויין במהרש"א בח"א שכתב ע"פ הגמ' בב"ב דס"ת הוי סגולה. אולי יעזור במצורף כאן. בתאריךWed Mar 01 2023 10:23:11 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) שמואל בלויא [email protected] כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- בס"ד שואל שוב מחפש מקור שיש ענין לכתוב ס"ת לע"נ מי שב"ה כן זכה להשאיר אחריו צאצאים [ברור שיש מושג של לע"נ, מחפש מקור למצוה זו דייקא] ייש"כ -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArzwuJRaje0WCgc9HeX2TeABtGtgNOLj4PLnnKpUabG12Q%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArzwuJRaje0WCgc9HeX2TeABtGtgNOLj4PLnnKpUabG12Q%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/2a007f92-de1f-4247-84b1-9c68b6048b5a%40localhost https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/2a007f92-de1f-4247-84b1-9c68b6048b5a%40localhost?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArwaSBy-ZpNREkEjJeoh3JfPLb%3DyhDLEbpCG8bP1RRYuvw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArwaSBy-ZpNREkEjJeoh3JfPLb%3DyhDLEbpCG8bP1RRYuvw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . קבצים מצורפים: resppic02.jpg resppic01.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 13:25 בענין זה ידוע הסיפור שהרה"ק רבי אלעזר רישא כשהי' אברך שנה ראשונה בצל זקנו בעל הדברי חיים קודם סוכות בחר לעצמו אתרוג והרה"ק הד"ח הקפיד ע"כ, ושלח ר"א את בני הרה"ק מצאנז להצטדק בשמו, ולא קיבלם, ע"כ הלך בעצמו וסבב הרה"ק פניו ממנו, אז אמר "רבי, איך וועל שוין גוט זיין", חיבק אותו הד"ח ואמר "איך וועל שוין אויך גוט זיין". כן סיפר הרה"ק ר"י מפשעווארסק מובא בי"ג אורות ועוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2023 14:57 יעויין באבה"ע סימן קי"ט ס"ו ובסימן א' באזור סעיף ט"ו נד"ל El lun., 27 mar. 2023 5:58, עט סופר [email protected] escribió:

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים