דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 19:50

    לכל החבריא קדישא הדין
    אני מחפש מקור למה שמקובל בשם* הבעש"ט *שכאשר יש ט' יהודים וודאי יבוא הצענטער
    ייש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 19:50

    לכל החבריא קדישא הדין
    אני מחפש מקור למה שמקובל בשם* הבעש"ט *שכאשר יש ט' יהודים וודאי יבוא הצענטער
    ייש"כ

    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 19:53

    אולי זה

    שבחי הבעל שם טוב
    שמעתי מאנשים אחרים, שבא לביתו בשלושה ימים בקפיצת הארץ, אף-על-פי שהיו גשמים
    מרובים. כי מעשה זה היה קודם ראש-השנה, ונחץ לביתו על יום-טוב.
    ושמעתי מאיש אחד מקהילתנו ושמו רבי אליעזר, והוא היה מעיר בערצע, ששבת
    הבעל-שם-טוב בחזרתו סמוך לעיר הנ"ל פחות מפרסה, ואמר לי שם הכפר ואיני זוכר
    אותו.
    ובא הבעל-שם-טוב אל הכפר, וכשאמרו בבית הארענדע שבא הבעל-שם-טוב, רץ הארענדאר
    לחוץ כנגדו ושמח מאוד, כי לא היו לו בנים מעולם, ואמר בלבו: אפשר שתהיה לי
    פעולה. ונתן לו שלום.
    ושאל הבעל-שם-טוב: אפשר שאשבות אצלכם?
    והשיב להבעל-שם-טוב: אפשר ואפשר! ואני מבקש מרום מעלתו מאוד שישבות אצלי.
    ושאל הבעל-שם-טוב: ויהיה אצלכם מנין? ומנה האנשים שבאו עמו ולא היו כי אם תשעה
    אנשים, ואמר להבעל-שם-טוב: שאין עמנו כי אם תשעה אנשים.
    והשיב הבעל-שם-טוב: יהיה מנין!

    ולא זז מן העגלה, וצווה לסע עם העגלה לפרוזדור של הבית, והיה השער נמוך מאוד
    ולא היה לשער משקוף מיוחד, כי אם העץ של הכותל היה מונח על שני הפצימין
    (קורות), והקומרין (גגון) של העגלה היו גבוהין, וכשנסע העבד לפרוזדור עיכב את
    הסוסים קודם שהגיע לקומרין.
    ואמר הבעל-שם-טוב: למה עמדת? ונסע העבד, ונתעלה מעצמו המשקוף עם כל הבנין,
    ונכנסה העגלה עם הקומרין (ועל זה לא שאלתי איך יצא משם אחר-כך), וכל העולם
    עומדים ורואים פלא זה.
    ושמח הארענדאר מאוד, ואמר בלבו: אם ירצה השם תהיה לי תרופה.

    וכשהגיע אחר חצות היום, אמר שיתקבץ המניין לעמוד להתפלל, כמנהגו תמיד להתפלל
    בערב-שבת אחר חצות. ואמר: ידעתי כי יהיה בודאי מנין! ושחקו מאחורי כתפיו כי
    ראו שאין שם עשרה. ובתוך כך נפלה מחשבה לארענדאר, שיש מעבר הנהר ארענדע קטנה,
    ויש שם חולה איש אחד ערך עשר שנים שהוא חולה בלא כוח ידים ורגלים ובלא לשון,
    והוא שוכב כאבן דומם, רק שמלעיטין אותו מאכל מעט.
    ואמר בעל-הבית להבעל-שם-טוב: אפשר סבורים אתם אותו? ואמר הבעל-שם-טוב: לכו
    קראו אותו שיבוא לכאן למניין! ונתן להם מקלו שייקח בידו ויבוא. והלכו אחריו,
    ולא קם ולא זע, וחזרו בידים ריקניות. ונטל הבעל-שם-טוב הכובע מעל ראשו ושלח
    אותם ואמר: הלבישוהו כובע שלי ומטה תתנו לו בידו ויבוא. וכן היה, שבא איש זה
    למניין.
    וחי אחר זה עשר שנים והיה בריא כאולם. והשער הזה ראה רבי אליעזר הנ"ל אחר
    עשרים שנים, והראו לו הסימן עדין לא נפנה המשקוף על מקומו הראשון.

    וכשראה הארענדאר את שני המופתים הגדולים והנוראים, וכשישבו לאכול התחיל לבקש
    לפני הבעל-שם-טוב ואמר: אני בשנים אמצעיות ואין לי בנים, ובעוד זמן-מה אהיה
    זקן ואינו ראוי להוליד, ומה יהיה התכלית שלי?
    והשיב לו הבעל-שם-טוב: יהיו לך בנים!
    ואחר זה חי עם אשתו עד שעלה לששים שנה, ומתה אשתו ונשא אישה אחרת והולידה לו
    שנים, ולא ידוע לי אם תאומים ואם יחידים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 19:53

    אולי זה

    שבחי הבעל שם טוב
    שמעתי מאנשים אחרים, שבא לביתו בשלושה ימים בקפיצת הארץ, אף-על-פי שהיו גשמים
    מרובים. כי מעשה זה היה קודם ראש-השנה, ונחץ לביתו על יום-טוב.
    ושמעתי מאיש אחד מקהילתנו ושמו רבי אליעזר, והוא היה מעיר בערצע, ששבת
    הבעל-שם-טוב בחזרתו סמוך לעיר הנ"ל פחות מפרסה, ואמר לי שם הכפר ואיני זוכר
    אותו.
    ובא הבעל-שם-טוב אל הכפר, וכשאמרו בבית הארענדע שבא הבעל-שם-טוב, רץ הארענדאר
    לחוץ כנגדו ושמח מאוד, כי לא היו לו בנים מעולם, ואמר בלבו: אפשר שתהיה לי
    פעולה. ונתן לו שלום.
    ושאל הבעל-שם-טוב: אפשר שאשבות אצלכם?
    והשיב להבעל-שם-טוב: אפשר ואפשר! ואני מבקש מרום מעלתו מאוד שישבות אצלי.
    ושאל הבעל-שם-טוב: ויהיה אצלכם מנין? ומנה האנשים שבאו עמו ולא היו כי אם תשעה
    אנשים, ואמר להבעל-שם-טוב: שאין עמנו כי אם תשעה אנשים.
    והשיב הבעל-שם-טוב: יהיה מנין!

    ולא זז מן העגלה, וצווה לסע עם העגלה לפרוזדור של הבית, והיה השער נמוך מאוד
    ולא היה לשער משקוף מיוחד, כי אם העץ של הכותל היה מונח על שני הפצימין
    (קורות), והקומרין (גגון) של העגלה היו גבוהין, וכשנסע העבד לפרוזדור עיכב את
    הסוסים קודם שהגיע לקומרין.
    ואמר הבעל-שם-טוב: למה עמדת? ונסע העבד, ונתעלה מעצמו המשקוף עם כל הבנין,
    ונכנסה העגלה עם הקומרין (ועל זה לא שאלתי איך יצא משם אחר-כך), וכל העולם
    עומדים ורואים פלא זה.
    ושמח הארענדאר מאוד, ואמר בלבו: אם ירצה השם תהיה לי תרופה.

    וכשהגיע אחר חצות היום, אמר שיתקבץ המניין לעמוד להתפלל, כמנהגו תמיד להתפלל
    בערב-שבת אחר חצות. ואמר: ידעתי כי יהיה בודאי מנין! ושחקו מאחורי כתפיו כי
    ראו שאין שם עשרה. ובתוך כך נפלה מחשבה לארענדאר, שיש מעבר הנהר ארענדע קטנה,
    ויש שם חולה איש אחד ערך עשר שנים שהוא חולה בלא כוח ידים ורגלים ובלא לשון,
    והוא שוכב כאבן דומם, רק שמלעיטין אותו מאכל מעט.
    ואמר בעל-הבית להבעל-שם-טוב: אפשר סבורים אתם אותו? ואמר הבעל-שם-טוב: לכו
    קראו אותו שיבוא לכאן למניין! ונתן להם מקלו שייקח בידו ויבוא. והלכו אחריו,
    ולא קם ולא זע, וחזרו בידים ריקניות. ונטל הבעל-שם-טוב הכובע מעל ראשו ושלח
    אותם ואמר: הלבישוהו כובע שלי ומטה תתנו לו בידו ויבוא. וכן היה, שבא איש זה
    למניין.
    וחי אחר זה עשר שנים והיה בריא כאולם. והשער הזה ראה רבי אליעזר הנ"ל אחר
    עשרים שנים, והראו לו הסימן עדין לא נפנה המשקוף על מקומו הראשון.

    וכשראה הארענדאר את שני המופתים הגדולים והנוראים, וכשישבו לאכול התחיל לבקש
    לפני הבעל-שם-טוב ואמר: אני בשנים אמצעיות ואין לי בנים, ובעוד זמן-מה אהיה
    זקן ואינו ראוי להוליד, ומה יהיה התכלית שלי?
    והשיב לו הבעל-שם-טוב: יהיו לך בנים!
    ואחר זה חי עם אשתו עד שעלה לששים שנה, ומתה אשתו ונשא אישה אחרת והולידה לו
    שנים, ולא ידוע לי אם תאומים ואם יחידים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 21:31

    תודה רבה מצויין
    אשמח שיהיה עוד מקורות, אולי יותר מספה"ק או מקורות מנהגים וכדו'.
    מי כעמך ישרא"ל!!!

  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 22:58 האם מישהו מכיר מקור לפני הגר"א, שכשאדם נענש בגיהנם בוכים עליו כל הבריאה עד שורש נשמתו?
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:39 מחפש מקור קדום ביותר למילה: *קילוף (הנגזרת משם עצם 'קליפה') *אם קיימת בלשון הקודש. תודה מראש בברכת התורה, מכון 'תורה שבכתב'
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 18:33 ייש"כ גדול
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06 ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד. שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 21:09 היכן מוזכר בבן יהוידע שלפני ביאת המשיח יסתלקו בעלי רוח הקודש שבדור? תודה רבה!!
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 17:28 ייש"כ גדול לכולכם. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים