שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
חיפוש מקור
2022
3
פוסטים
2
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 19:53
אולי זה
שבחי הבעל שם טוב
שמעתי מאנשים אחרים, שבא לביתו בשלושה ימים בקפיצת הארץ, אף-על-פי שהיו גשמים
מרובים. כי מעשה זה היה קודם ראש-השנה, ונחץ לביתו על יום-טוב.
ושמעתי מאיש אחד מקהילתנו ושמו רבי אליעזר, והוא היה מעיר בערצע, ששבת
הבעל-שם-טוב בחזרתו סמוך לעיר הנ"ל פחות מפרסה, ואמר לי שם הכפר ואיני זוכר
אותו.
ובא הבעל-שם-טוב אל הכפר, וכשאמרו בבית הארענדע שבא הבעל-שם-טוב, רץ הארענדאר
לחוץ כנגדו ושמח מאוד, כי לא היו לו בנים מעולם, ואמר בלבו: אפשר שתהיה לי
פעולה. ונתן לו שלום.
ושאל הבעל-שם-טוב: אפשר שאשבות אצלכם?
והשיב להבעל-שם-טוב: אפשר ואפשר! ואני מבקש מרום מעלתו מאוד שישבות אצלי.
ושאל הבעל-שם-טוב: ויהיה אצלכם מנין? ומנה האנשים שבאו עמו ולא היו כי אם תשעה
אנשים, ואמר להבעל-שם-טוב: שאין עמנו כי אם תשעה אנשים.
והשיב הבעל-שם-טוב: יהיה מנין!ולא זז מן העגלה, וצווה לסע עם העגלה לפרוזדור של הבית, והיה השער נמוך מאוד
ולא היה לשער משקוף מיוחד, כי אם העץ של הכותל היה מונח על שני הפצימין
(קורות), והקומרין (גגון) של העגלה היו גבוהין, וכשנסע העבד לפרוזדור עיכב את
הסוסים קודם שהגיע לקומרין.
ואמר הבעל-שם-טוב: למה עמדת? ונסע העבד, ונתעלה מעצמו המשקוף עם כל הבנין,
ונכנסה העגלה עם הקומרין (ועל זה לא שאלתי איך יצא משם אחר-כך), וכל העולם
עומדים ורואים פלא זה.
ושמח הארענדאר מאוד, ואמר בלבו: אם ירצה השם תהיה לי תרופה.וכשהגיע אחר חצות היום, אמר שיתקבץ המניין לעמוד להתפלל, כמנהגו תמיד להתפלל
בערב-שבת אחר חצות. ואמר: ידעתי כי יהיה בודאי מנין! ושחקו מאחורי כתפיו כי
ראו שאין שם עשרה. ובתוך כך נפלה מחשבה לארענדאר, שיש מעבר הנהר ארענדע קטנה,
ויש שם חולה איש אחד ערך עשר שנים שהוא חולה בלא כוח ידים ורגלים ובלא לשון,
והוא שוכב כאבן דומם, רק שמלעיטין אותו מאכל מעט.
ואמר בעל-הבית להבעל-שם-טוב: אפשר סבורים אתם אותו? ואמר הבעל-שם-טוב: לכו
קראו אותו שיבוא לכאן למניין! ונתן להם מקלו שייקח בידו ויבוא. והלכו אחריו,
ולא קם ולא זע, וחזרו בידים ריקניות. ונטל הבעל-שם-טוב הכובע מעל ראשו ושלח
אותם ואמר: הלבישוהו כובע שלי ומטה תתנו לו בידו ויבוא. וכן היה, שבא איש זה
למניין.
וחי אחר זה עשר שנים והיה בריא כאולם. והשער הזה ראה רבי אליעזר הנ"ל אחר
עשרים שנים, והראו לו הסימן עדין לא נפנה המשקוף על מקומו הראשון.וכשראה הארענדאר את שני המופתים הגדולים והנוראים, וכשישבו לאכול התחיל לבקש
לפני הבעל-שם-טוב ואמר: אני בשנים אמצעיות ואין לי בנים, ובעוד זמן-מה אהיה
זקן ואינו ראוי להוליד, ומה יהיה התכלית שלי?
והשיב לו הבעל-שם-טוב: יהיו לך בנים!
ואחר זה חי עם אשתו עד שעלה לששים שנה, ומתה אשתו ונשא אישה אחרת והולידה לו
שנים, ולא ידוע לי אם תאומים ואם יחידים.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 19:53
אולי זה
שבחי הבעל שם טוב
שמעתי מאנשים אחרים, שבא לביתו בשלושה ימים בקפיצת הארץ, אף-על-פי שהיו גשמים
מרובים. כי מעשה זה היה קודם ראש-השנה, ונחץ לביתו על יום-טוב.
ושמעתי מאיש אחד מקהילתנו ושמו רבי אליעזר, והוא היה מעיר בערצע, ששבת
הבעל-שם-טוב בחזרתו סמוך לעיר הנ"ל פחות מפרסה, ואמר לי שם הכפר ואיני זוכר
אותו.
ובא הבעל-שם-טוב אל הכפר, וכשאמרו בבית הארענדע שבא הבעל-שם-טוב, רץ הארענדאר
לחוץ כנגדו ושמח מאוד, כי לא היו לו בנים מעולם, ואמר בלבו: אפשר שתהיה לי
פעולה. ונתן לו שלום.
ושאל הבעל-שם-טוב: אפשר שאשבות אצלכם?
והשיב להבעל-שם-טוב: אפשר ואפשר! ואני מבקש מרום מעלתו מאוד שישבות אצלי.
ושאל הבעל-שם-טוב: ויהיה אצלכם מנין? ומנה האנשים שבאו עמו ולא היו כי אם תשעה
אנשים, ואמר להבעל-שם-טוב: שאין עמנו כי אם תשעה אנשים.
והשיב הבעל-שם-טוב: יהיה מנין!ולא זז מן העגלה, וצווה לסע עם העגלה לפרוזדור של הבית, והיה השער נמוך מאוד
ולא היה לשער משקוף מיוחד, כי אם העץ של הכותל היה מונח על שני הפצימין
(קורות), והקומרין (גגון) של העגלה היו גבוהין, וכשנסע העבד לפרוזדור עיכב את
הסוסים קודם שהגיע לקומרין.
ואמר הבעל-שם-טוב: למה עמדת? ונסע העבד, ונתעלה מעצמו המשקוף עם כל הבנין,
ונכנסה העגלה עם הקומרין (ועל זה לא שאלתי איך יצא משם אחר-כך), וכל העולם
עומדים ורואים פלא זה.
ושמח הארענדאר מאוד, ואמר בלבו: אם ירצה השם תהיה לי תרופה.וכשהגיע אחר חצות היום, אמר שיתקבץ המניין לעמוד להתפלל, כמנהגו תמיד להתפלל
בערב-שבת אחר חצות. ואמר: ידעתי כי יהיה בודאי מנין! ושחקו מאחורי כתפיו כי
ראו שאין שם עשרה. ובתוך כך נפלה מחשבה לארענדאר, שיש מעבר הנהר ארענדע קטנה,
ויש שם חולה איש אחד ערך עשר שנים שהוא חולה בלא כוח ידים ורגלים ובלא לשון,
והוא שוכב כאבן דומם, רק שמלעיטין אותו מאכל מעט.
ואמר בעל-הבית להבעל-שם-טוב: אפשר סבורים אתם אותו? ואמר הבעל-שם-טוב: לכו
קראו אותו שיבוא לכאן למניין! ונתן להם מקלו שייקח בידו ויבוא. והלכו אחריו,
ולא קם ולא זע, וחזרו בידים ריקניות. ונטל הבעל-שם-טוב הכובע מעל ראשו ושלח
אותם ואמר: הלבישוהו כובע שלי ומטה תתנו לו בידו ויבוא. וכן היה, שבא איש זה
למניין.
וחי אחר זה עשר שנים והיה בריא כאולם. והשער הזה ראה רבי אליעזר הנ"ל אחר
עשרים שנים, והראו לו הסימן עדין לא נפנה המשקוף על מקומו הראשון.וכשראה הארענדאר את שני המופתים הגדולים והנוראים, וכשישבו לאכול התחיל לבקש
לפני הבעל-שם-טוב ואמר: אני בשנים אמצעיות ואין לי בנים, ובעוד זמן-מה אהיה
זקן ואינו ראוי להוליד, ומה יהיה התכלית שלי?
והשיב לו הבעל-שם-טוב: יהיו לך בנים!
ואחר זה חי עם אשתו עד שעלה לששים שנה, ומתה אשתו ונשא אישה אחרת והולידה לו
שנים, ולא ידוע לי אם תאומים ואם יחידים.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות