דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מהו המקור המוקדם ביותר ללבוש קיטל בליל הסדר

2023
7 4 28 1
  • איפה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 20:53 אלו לא דברי הרמב"ן בהשגות לסה"מ?
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 22:46
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    29 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 18:59 לכל המשיבים ממים / שמים, כבר כתבתי לעיל: מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ ריחים מורכבים משני בודדים. אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן לפצל. יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?
  • מהו המקור הקדום ביותר לפירוש דין וחשבון?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    30 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2023 20:50 תודה רבה לכל המשיבים, תזכו למצות מאת: [email protected]
  • מהו הפיסוק הנכון?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 12:59 גם השקאת סוטה היא ראיה מוכרחת לתורה מן השמים, וכמו שכתב בבית קלם (עמוד קפג) וז"ל, ענין סוטה, אמונה גלויה היא לעין כל. לראות גזירת התורה שלא כדרך הטבע גלוי לעין כל – "ירכה נופלת ובטנה צבה" (במדבר ה, כח). ולא עוד אלא שגם מדרש חז"ל "בטנו של בועל צבה וירכו נופל" (סוטה נח, א) – גלוי לעין כל. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.11.23, 12:59:21
  • מהו הפיסוק הנכון?

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:46 זה מספיק מובן, שהכוונה שהמציאות שמוזכרת במדרש גלויה לעין כל לא צריך לתקן ולא לפסק.
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 16:01 יישר כח לכולם

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים