מה המקור
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31
פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה)
וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו
בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים
והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד
שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים
טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא
אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל
האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו.
ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל
ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר
את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]]
Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM
To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]]
Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקורמובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד],
וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר
אינו יכול למנוע,
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות