חיפוש מקור ונושא

[צבי קאופמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:05

אחת בשנה זה חיוב.

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]

[isr1... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא. וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
עבד כן או לא
איני יודע לציין מ”מ

[צמאה נפשי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

ויקרא רבה כא ז
כרגע אין לי את לשון המדרש.

מאת: [email protected]

--
חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

שיחות הר"ן מ"ג
"גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

[יעקב מרדכי נבנצ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 15:46

כמו שאמרתי עיין בספר של רב ברעוודה הוא מדבר על זה באריכות עפ כל המקורות
לעניין