דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור ונושא

2023
13 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 11:59

    הגר"א מחדש באדרת אליהו פרשת אחרי מות
    שמותר לכהן גדול להכנס לקדש הקדשים כל השנה
    אם עושה את עבודת יום הכיפורים.
    חידוש עצום.
    האם יש למישהו חומר על הנושא.
    תודה מראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 11:59

    הגר"א מחדש באדרת אליהו פרשת אחרי מות
    שמותר לכהן גדול להכנס לקדש הקדשים כל השנה
    אם עושה את עבודת יום הכיפורים.
    חידוש עצום.
    האם יש למישהו חומר על הנושא.
    תודה מראש

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:05

    אחת בשנה זה חיוב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

    עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
    שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
    חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

    עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
    שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
    חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

    באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
    מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
    מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
    ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
    דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
    תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
    לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
    בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
    למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
    הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא
    . וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
    ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
    שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
    בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
    דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
    עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

    ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

    באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
    מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
    מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
    ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
    דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
    תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
    לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
    בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
    למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
    הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא
    . וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
    ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
    שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
    בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
    דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
    עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

    ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

    כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
    כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

    כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
    כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

    אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
    עבד כן או לא
    איני יודע לציין מ”מ

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

    אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
    עבד כן או לא
    איני יודע לציין מ”מ

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

    ויקרא רבה כא ז
    כרגע אין לי את לשון המדרש.

    מאת: [email protected]

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

    ויקרא רבה כא ז
    כרגע אין לי את לשון המדרש.

    מאת: [email protected]

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

    ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
    ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
    יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
    וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

    ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
    ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
    יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
    וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

    אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
    מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

    אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
    מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

    פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
    הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
    מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
    גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

    מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

    פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
    הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
    מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
    גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

    מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

    הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
    במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
    בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
    וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

    הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
    במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
    בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
    וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 15:46

    כמו שאמרתי עיין בספר של רב ברעוודה הוא מדבר על זה באריכות עפ כל המקורות
    לעניין

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:29 אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' (תהילים ק״מ:ט׳) בא וראה מה בין יוצאי מצרים שהן מזרע של יעקב ובין העכו"ם שהן מזרעו של עשו יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקב"ה נוח הרבה יותר מן מאה מצות ומהו המצוה אחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה ולשמור ברית המילה ושלא להניח לשון בית יעקב ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. אבל זרעו של עשו לא היו כן אלא כל זמן שיצחק היה קיים היו מקיימים ברית המילה וכיון שמת יצחק מיד היו מבטלין ברית המילה שנאמר (משלי ט״ו:כ״ה) בית גאים יסח ה' זה היתה ביתו של עשו ויצב גבול אלמנה זה ביתו של עובדיהו. משלו משל למה"ד למלך שהוא נותן כתרו לאוהבו ואמר לו יהא הכתר הזה מונח בראשך ובראש בנך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שהוא נכנס לבית עולמו. לימים אחרי שנכנס לבית עולמו אמר המלך בלבו אלך ואראה את בן אוהבי מה אם יהא כתר אוהבי מונח בראשו הלך המלך אצל בן אוהבו ומצא הכתר מונח באשפה לאחריו בקצה גבול הבית מיד הלך המלך בסוף הגבול שנאמר (שופטים ה׳:ד׳) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום וגו'. למה נדמה עשו ואליפז התימני עם בנו עמלק וירבעם בן נבט ומרודך עם נבוכדנצר ואגג עם המן האגגי. לאחד שמצא כסות בדרך סמוכה לעיר תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והיה מכירו ואומר של מי אבידה זו נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו ואומרים זה לזה ראיתם פלוני זה כמה הוא צדיק כמה הוא חסיד כמה הוא כשר מיד עמדו בני העיר ועשאוהו ראש וקצין של העיר עליהן לאחר שתים ושלש שנה עמד והחריב כל המדינות וכל הארץ וכן לכך נדמה עשו ואליפז עם בנו עמלק ומרודך עם נבוכדנצר וירבעם בן נבט ואגג עם המן. עשו בשכר שלש דמעות שהוריד ונפלו מעיניו נתנו לו הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. אליפז בשכר שנהג כבוד באביו יצא ממנו עמלק לעולם. ירבעם בשכר שהשיב דבר לפני המלך שלמה נתנו בידו עשרת השבטים. שכרו של מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנצר לעולם. שכרו של אגג כשהיה חבוש בבית האסורין היה בוכה ומתאנח ואומר אוי לי שמא יאבד זרעי מן העולם יצא ממנו המן לעולם. ומה יהא סופו של עמלק גנבים יבאו עליו ויפשטו עליו גדודים מן החוץ כמו שניבא עליו עובדיה הנביא שנאמר (עבודיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה וגו': ולמה זכה עובדיה לנבואה א"ר יצחק מפני שהחביא מאה נביאים שנאמר (מלכים א י״ח:ד׳) ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה ויכלכלם לחם ומים. מ"ש חמשים חמשים א"ר אלעזר מיעקב אבינו למד שנאמר (בראשית ל׳:כ״ז-כ״ח״ב:ט׳) והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שלא היתה המערה מחזקת יותר מחמשים איש. הרי הוא אומר בעובדיהו (מלכים שם) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה' מאד. מאי א"ל א"ר יצחק הכי אמר לו שמא אין מעשיך כמעשה החסידים. יעקב נתברך ביתו של לבן בשבילו שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) נחשתי ויברכני ה' בגללך ואומר (בראשית ל) ויברך ה' אותך לרגלי. יוסף נתברך ביתו של פוטיפר בשבילו שנאמר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ולמה לא נתברך ביתי בשבילך שמא אין מעשיך כמעשה חסידים הראשונים לכך נאמר ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית יצתה בת קול ואמרה ועובדיהו היה ירא את ה' מאד וביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אליפז עם עמלק מאי הוא עמלק היה אומר אל אליפז אביו מי הוא שיורש העוה"ז והעוה"ב א"ל אליפז אל עמלק בני ישראל יורשין העוה"ז והעוה"ב לכן לך עכשיו וחפור להן בורות שיחין ומערות של מים כדי לשתות הן ומקניהן והכן להם דרכים אם תעשה כן תזכה ותירש ותנחל ותבא לעולם הבא אבל הוא לא עשה כן אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר מיד יצא עמלק להחריב את העולם שנאמר (שמות י״ז:ח׳) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ולמה נקרא שמה רפידים משום שריפו ידיהם מן המצות והקב"ה בוחן לבות וכליות הוא ואומר לו שוטה שבעולם לא יצרתיך לאחר שבעים לשונות לכן אתה הוא שתהיה ראשית ואחרית לכל יורדי גיהנם שנאמר (במדבר כ״ד:כ׳) וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ואומר (דברים כ״ה:י״ט) והיה בהניח ה' אלקיך לך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ואומר (שמות שם) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ואומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר וזהו משל הדיוט שבני אדם מושלים אותו אפילו האבן שנכשלים בו בני אדם או שמסקלים בו ויתד מן התלוים על עצים הן עתידים ליתן את הדין. ולא זו בלבד אלא זרעו של עשו שבטלו ברית המילה מבשרם ועברו על מצות שבת ועל כל המצות האמורות בתורה ונתנו את נבלת עבדיו הצדיקים והחסידים מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ שנאמר (תהילים ע״ט:ב׳) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ. לכן הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו אילו היתה ברית המילה בבשרך לא הייתי דן אותך על כל מחשבה ומחשבה כמעשה. ועל מה שאתה עתיד לעשות כאלו כבר נעשה אע"פ שלא נעשה עדיין שנאמר (יחזקאל ל״ה:ו׳) לכן חי אני נאם אדני אלקים כי לדם אעשך ודם ירדפוך אם לא דם שנאת ודם ירדפך כי לדם מילה ודם קרבנות ודם שיש לאדם בגופו ולבו שנאת. מה כתיב בתריה (יחזקאל ל״ה:י׳) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה מי גלה את הסתרים הוי אומר הקב"ה לכך נאמר וה' שם היה ואומר (עובדיה א׳:ב׳) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד וגו' אם תגביה כנשר וגו' ואומר (ירמיהו מ״ט:ט״ו-ט״ז) כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם תפלצתך השיא אותך וגו' כי תגביה כנשר קנך משם אורידך וגו'. מאי תפלצתך תפל וליצן א"ל ליצנות שהיתה בך היא גרמה לך להעבירך מן העולם לכך נאמר תפלצתך השיא אותך וגו'. מאי תגביה כנשר וגו': ברוך המקום ברוך הוא שהוא נפרע משונאיהם של ישראל מדה כנגד מדה שכשם שהיתה בדעתו כך הקב"ה עוקר אותו ואת זרעו מן העולם שנאמר (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו וגו' ואומר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות וגו' המה יבנו ואני אהרוס וגו' (מלאכי א׳:ד׳) ואומר (עובדיה שם) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם אמר הקב"ה אל עשו אתה רצית לחמוס את יעקב אחיך לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ומהו החמס שחמס את יעקב עד שבשביל כך תכסך בושה משום שלא רצית להניח ס"ת בידו לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ולא זו בלבד אלא שם הגדול בן נח שנתנבא ארבע מאות שנה על כל אומות העולם ולא קבלו ממנו וכך אמר להם שם הגדול. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא תענה. ולא תחמד. אמרו לו כל אלו הדברים יפין הם ואפ"ה לא קבלו מלכותך עליהם. אבל אנחנו בני ישראל עמך בני בריתך בני אברהם יצחק ויעקב אהוביך שעשו רצונך בעולם קבלנו תורתך לכן תעשה לנו ג"כ קורת רוח ותהא מקיים מה שהבטחתנו ואמרת לבניך להתקנא ולהתנקם מן אויבינו שנאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וגו' (דברים ל״ב:מ״ג) וכן דוד היה אומר (תהילים ז׳:ז׳) קומה ה' באפך הנשא בעברות צוררי וגו'. וכשיצאו ישראל ממצרים נתקבצו כל ישראל ומשה עמהן ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אין בינינו לבין אומות העולם כלום שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' ואדעך בשם. באותה שעה נשבע הקב"ה בשמו הגדול שתנתן תורה תמימה על ידיהם הכל מסודר ומתוקן לפניהם כגביעים וכוסות מלאים מים ויין ושלחנות מלאות מכל מעדני עולם שנאמר (ש"ה ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. לפיכך נשבע הקב"ה לעמו שלא יחליפם באומה אחרת ולא ישנם ולא ימירם בעם אחר ולא יכלה אותם שנאמר (הושע י״א:ט׳) לא אעשה חרון אפי וגו.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 23:44 הנני מחפש מקור לדברי האוה"ח הק' בפרשת חקת וזלה"ק: "אמרו ז"ל במעשה אליהו ז"ל כי בהגיעו לגלגל חמה שם נפשט מגופו והניח אותו בגלגל חמה וכשהוא יורד למטה לובשו ויורד בו". ראיתי שמציינים לזוה"ק פר' ויגש דף ר"ט ע"א, אמנם אני לא מצאתי' שם, אולי א' יוכל להחכימני בדבר זה ? ייש"כ גדול מראש.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50 תודה מאוד מאוד זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת לאביה. ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 20:32 עיין חוות יאיר סי' רכה בענין אמירת פיוט 'והחיות' בשביע של פסח [ וביאר ששירה של מלאכי השרת הוא שירה של שמחה ולא אמרו בקרי"ס אבל שירה של החיות זה שירה של כל יום וזה אמרו גם בשביעי של פסח.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 21:06 ישר כח גדול!! לרב מאיר פישהוף שליט"א על הידע הרחב אני פשוט בהלם... איזה הקף זה מאד עזר לי ב-יום שני, 20 במרץ 2023 בשעה 09:47:56 UTC+2, מאיר פישהוף כתב/ה:

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים