דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. חיפוש מקור
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
1 1 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50 תודה מאוד מאוד זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת לאביה. ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • 5

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • G

    חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 03:01 יישר כוח האם יש שיטה שהיום זה לא נוגע למעשה?
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • פ

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2023 03:34 דברים רבה ב, יד: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה!". [ובסגנון דומה *שמות רבה טו, ב: *"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"].
  • A

    חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 20:32 עיין חוות יאיר סי' רכה בענין אמירת פיוט 'והחיות' בשביע של פסח [ וביאר ששירה של מלאכי השרת הוא שירה של שמחה ולא אמרו בקרי"ס אבל שירה של החיות זה שירה של כל יום וזה אמרו גם בשביעי של פסח.
  • G

    חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:52 בינתיים לא קיבלתי תשובה. אני פונה בבקשה לכל מי שיכול לעזור לי בדברים האלה. זה מעכב לי את הדפסת הספר.

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים