דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך?

2023
8 4 31 1
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    50 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2023 19:00 כוונתי כמובן לספרי זמנינו, בכל מכון מכובד המבקר יעיר לך על כתיבה מעין זו. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 07.05.23, 18:59:29 מאת: [email protected] -- בברכה מרדכי וינברג 052-766-5945
  • האם מקובל לכתוב כך ?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    27 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 01:53 מהיכרות חלקית עם הנושא, לענ"ד נראה שהנכון כפי שהציע הרב בתחילה. אולי אפשר: 'אי בעינן *שישתהו *דרך שכרותו אי לאו'. ב-יום חמישי, 1 ביוני 2023 בשעה 19:07:42 UTC+3, אבן ספיר כתב/ה:
  • איך מקובל לכתוב לוויים?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    29 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 08:37 יישר כח לכולם, עזרתם לי.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    11 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 20/07/2023 10:51 אליהו רבה (איש שלום) פרק יב לפי שכל ישראל ערבין זה לזה, למה הן דומין, לספינה שנקרעה בה בית אחד, אין אומרים, *נקרע בית אחד בספינה, אלא נקרעה כל הספינה כולה, *שנאמר הלא עכן בן זרח מעל מעל וגו' (יהושע כ"ב כ'). רש"י בראשית פרק מו מצאתי בויקרא רבה (ד ו) עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן (לעיל לו ו) נפשות ביתו, לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:
  • האם זה נוסח מקובל?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 04:45 יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה לא לכתוב ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים] כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם מאת: [email protected]
  • האם חשוב לכתוב את המילה 'חילוק' מלא?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    28 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:05 בנקודה באמצע משפט למשל, אני מסכים עם מר, ההתלבטות היא במקומות שבדיעבד הטעות הרבה פחות חמורה אלא שלכתחילה היה עדיף בלעדיהם. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    55 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים