דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך?

2023
8 4 0 1
  • האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 00:05 בד"כ נהוג: סבר תנא דידן.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 01:20 האם גם היום נהוג לכתוב: יושב על השולחן, בשולחן. או שצריך לכתוב: אצל השולחן?
  • האם זה 'נורא' לכתוב 'זיקה פקע' בלשון זכר.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 14:45 אם אפשר להשיב באישי. יוכפל שכרכם משמים.
  • האם זה נוסח מקובל?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 04:45 יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה לא לכתוב ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים] כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם מאת: [email protected]
  • האם חשוב לכתוב את המילה 'חילוק' מלא?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:05 בנקודה באמצע משפט למשל, אני מסכים עם מר, ההתלבטות היא במקומות שבדיעבד הטעות הרבה פחות חמורה אלא שלכתחילה היה עדיף בלעדיהם. מאת: [email protected]
  • האם מקובל?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:03 בגלל הפרדס המיוחס לרש"י כתבתי מה שכתבתי. בכל אופן עדיף ''לטרוח'' להוסיף עוד מילה (לרש"י/לרמ"ק) מאשר לאפשר בלבול או טעות מה בכך ?
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]