דוגמה בחינם, האם זה דבר מקובל (ובעיקר: האם מתקבל על הדעת) או ניצול

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 22:10

אני למדתי מתוך ניסיון שאם אני עושה דוגמא בחינם אני לא מצליח להשקיע את מיטב
כוחותי בזה.
אני נמצא בהרגשה [הלא מוצדקת כלל] שאני עושה את זה על חשבון להרויח באותו זמן.
ולכן אני מבהיר לעיתים, שאני מוכן לעשות דוגמא בחינם אבל אני יודע מניסיון שזה
לא יהיה מיטבי, ולכן אני ממליץ כן לשלם על זה.
מדובר על לקוחות פרטיים לא מכונים.

--

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 22:22

מסכים עם הרב המהדיר. זה משהו בתת מודע.
אגב, הגעתי למסקנה מוזרה, מעניין אם אחרים גם מרגישים כך. לפעמים נראה לי
שדוקא עבודה רגילה שלי הרבה יותר טובה מדוגמאות שאני עושה (בלי קשר לתשלום).
אולי כי על דוגמאות אין לי סבלנות ואני רוצה רק לגמור עם זה, מה שאין כן
בעבודה עצמה שיש לי פניות להשקיע בפרקציוניזם

מאת: [email protected]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 22:28

גם אני מצטרף להרגשה הנ"ל, ולא רק מהטעם שאמרת אלא כי בכל עבודה יש את
הניואנסים שהלקוח רוצה ורק אחרי כמה ימי עבודה אתה מתחבר לזה, משא"כ בשעת
עשיית הדוגמא זה סוג עבודה חדש אצלך.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 22:55

לכאורה הבעיה בד"כ הפוכה. העורך משקיע בדוגמה כי רוצה להתקבל, ואחרי שכבר
קיבלו אותו, הוא פחות משקיע (בפרט כשעובד בקבלנות).

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 08:42

היחיד שהבטיח לי תשלום על דוגמא, לא קיים את הבטחתו...
בהקשר להצעה שלא לפרסם מי שלא משלם על דוגמא. בעדינות נאמר, שאינינו בעמדת כח
כזו.

ב-יום שלישי, 19 בדצמבר 2023 בשעה 22:55:17 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 08:47

לא הבנתי, מדברים כאן על דוגמה שהתקבלה או לא? דוגמה שלא התקבלה, למה שישלמו
עליה? בפרט במקום שהדוגמא היא מעין הכרות איתך ולפני זה הם לא יודעים עליך
כלום! שונה הדבר במקום שכבר התחלת במגעים עם מישהו והוא נותן לך הרגשה שיתכן
וירצה בך, והדוגמא היא להשלמת הבירור, שבמקום כזה יותר מתאים לשלם על הדוגמא
גם אם לא התקבלה.
למיטב זכרוני הנידון כאן בעבר היה רק ביחס לדוגמא שהתקבלה, וגם בזה כדאי מאד
לסכם את זה מראש, לא צריך לפחד מכלום!

[אעירה שחר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 09:25

אני רוצה להביא כיוון חשיבה אחר - מעולם ההייטק
מי שמתראיין לחברה מסויימת נשאל כל מיני שאלות, ואח"כ יש לו תרגיל מסויים
לעשות - תרגיל שיכול לקחת בין שעה ליום שלם
אף אחד לא חושב לקבל תשלום על ראיון העבודה - בין אם קיבלו אותו ובין אם לא
קיבלו אותו

לפי זה צריך להסתכל על הדוגמא כראיון עבודה גרידא, שאין עליו תשלום.
האם מישהו חולק עלי???

[יהושע ברוורמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 10:30

הדבר כבר נכתב רבות,
אבל בהמשך למשל שלך
אם אחרי שעשיתי דוגמא החברה תשתמש במה שעשיתי בודאי שאני יקבל על זה את מלוא
הסכום.

וזה בעצם הנושא
כשעושים דוגמא ומזמין העבודה משתמש בה.

כטס

[גמ ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 12:45

לענ"ד הכיוון ההגיוני בנושא הוא - שמכון שמבקש דוגמא לא יבקש דוגמא
מ100 עורכים במקביל במקרה שהוא צריך רק 1 שאז גורם ל99 לצאת בפחי נפש ואפשר
שזה נגד 'ועשית הישר והטוב' - מן הראוי היה לתת הזדמנות לכל עורך לערוך קטע
נפרד שאם התוצאה שלו תקינה הרי שיקבל תשלום וגם אם קיים עורך ברמה גבוהה ממנו
הרי שהמכון יכול לשדרג מעט את החומר בתשלום קטן למהדיר מומחה - ואם רוצים
דוגמא מ100 עורכים יתנו 100 קטעים נפרדים כך שכל אחד במידה שעבודתו תקינה ברמה
סבירה יקבל תשלום על עמלו [ואם חוששים שעקב ריבוי יצא העורכים 'מנומר' לפחות
יתחילו עם אחד ואם לא יהיו מספיק מרוצים רק אז יפנו לבא אחריו]

עוד יש להבדיל בין פרויקט לזמן קצוב או למכון שמעסיק באופן קבוע - בעבודה חד
פעמית הרי שמגישי הדוגמאות יוצאים לגמרי בייאוש שכל עבודתם היתה לחינם - משא"כ
במכון שאז יכול עדיין להמשיך להשקיע לשפר את עצמו ולהגיש שוב הרי שעבודת
הדוגמא מקדם אותו להתמקצע בתחום

ולנו העורכים תפקידנו לשקול במידות התורה מה בגדר מצוות ההשתדלות ומה לא
ולהאמין שהכל לטובה - וכל צער שהתגלגל עלינו בעוונותינו בא לנו ומה נלין על
בעלי מכונים שלא חייבים לנו מאומה..... - לפחות שם חקינו מיושבי בית המדרש
שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה
ואכמ"ל].

חזק ונתחזק באמונה וקבלת הייסורין באהבה ואז מובטחים אנו שיתקיים קץ שם לחושך
וכל הנדחה מפני שעה לבסוף שעה עומדת לו
ועלייך יזרח אור ה' בב"א

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09

"לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז
[במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]".
בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים
שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא
הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך
טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל
שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער,
לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה
מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע!

גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו
שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב
על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ
כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.