דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך יותר נאה ומקובל לציין?

2023
23 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:52

    לעתים יש דרך ארוכה שהיא קצרה

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:22

    (מגילה יד: שבת נו.)
    בלי פסיק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:22

    (מגילה יד: שבת נו.)
    בלי פסיק.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:33

    מקבל שהבעיה שהעליתי נפתרת כך.

    אבל ישנן בעיות דומות שיוצרות מראה לא רציני, ולפי הזכור לי לחלקן הגדול אין
    מענה הולם.

    בלנ"ד אשתדל להמחיש זאת כשאפגש בהן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:33

    מקבל שהבעיה שהעליתי נפתרת כך.

    אבל ישנן בעיות דומות שיוצרות מראה לא רציני, ולפי הזכור לי לחלקן הגדול אין
    מענה הולם.

    בלנ"ד אשתדל להמחיש זאת כשאפגש בהן.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:09

    כמסופר במסכת מגילה (יד:): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.).

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:09

    כמסופר במסכת מגילה (יד:): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.).

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

    דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
    בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

    דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
    בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:20

    בגלל שאפשר לוותר באופן עקרוני על הנקודתיים בחלק מהדוגמאות, עדיין לא מדובר
    בהוכחה ניצחת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

    דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
    בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:31

    עוד: במסכת מגילה מצינו סתירה לכאורה, הנוסח בדף יד*::" אסור", ואילו ביב::*
    "מותר".
    עוד: כך הנוסח בדף יד*:,* אבל בדף יב: כתוב בדיוק הפוך...
    עוד: כי כך כתוב בדף יד*::* "הקורא"...
    עוד: אלו חמשת האיסורים המנויים בדף יד:: א. ב. ג. ד. ה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:31

    עוד: במסכת מגילה מצינו סתירה לכאורה, הנוסח בדף יד*::" אסור", ואילו ביב::*
    "מותר".
    עוד: כך הנוסח בדף יד*:,* אבל בדף יב: כתוב בדיוק הפוך...
    עוד: כי כך כתוב בדף יד*::* "הקורא"...
    עוד: אלו חמשת האיסורים המנויים בדף יד:: א. ב. ג. ד. ה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:48

    א. בכתיבה תורנית רבים שנמנעים מסימני פיסוק מורחבים ובכללם הנקודתיים (וכן
    אני נוהג אם לא נתבקשתי לנהוג באופן אחר).
    ב. לאחר ציון מקור בד"כ מטבע הדברים ישנו פסיק כך שלא צריך לציינו בד"כ.
    ג. הגמ' במגילה (יד:) מונה חמישה איסורים...
    ד. כשאתה אומר כך כתוב בדף יד ישנה שימת דגש על עניין הדף ובד"כ אין בזה צורך,
    אולי אם אתה מתעסק בהשוואות עדי נוסח וכד'.
    יותר פשוט לומר בגמ' מגילה (יד.) לגבי... כתוב... ברם לקמן בעניין... משמע
    להיפך... וכו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:48

    א. בכתיבה תורנית רבים שנמנעים מסימני פיסוק מורחבים ובכללם הנקודתיים (וכן
    אני נוהג אם לא נתבקשתי לנהוג באופן אחר).
    ב. לאחר ציון מקור בד"כ מטבע הדברים ישנו פסיק כך שלא צריך לציינו בד"כ.
    ג. הגמ' במגילה (יד:) מונה חמישה איסורים...
    ד. כשאתה אומר כך כתוב בדף יד ישנה שימת דגש על עניין הדף ובד"כ אין בזה צורך,
    אולי אם אתה מתעסק בהשוואות עדי נוסח וכד'.
    יותר פשוט לומר בגמ' מגילה (יד.) לגבי... כתוב... ברם לקמן בעניין... משמע
    להיפך... וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:03

    א. יש משפטים שהנקודתיים ממש נחוצות, למשל: "חמשה דברים, ואלו הם: כיבוד אב
    ואם, ביקור חולים, הכנסת אורחים...
    ב. כמו שתגיד שבסוף משפט בד"כ ישנה נקודה אז לא נורא להשמיטה.
    ג-ד. נניח שיש לי צורך או סתם מתחשק לי לכתוב כפי שכתבתי. למה שאצטרך לחשוב
    איך לשנות? עדיף לכתוב ע"א ע"ב וכך לא אצטרך להתלבט איך לנסח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:03

    א. יש משפטים שהנקודתיים ממש נחוצות, למשל: "חמשה דברים, ואלו הם: כיבוד אב
    ואם, ביקור חולים, הכנסת אורחים...
    ב. כמו שתגיד שבסוף משפט בד"כ ישנה נקודה אז לא נורא להשמיטה.
    ג-ד. נניח שיש לי צורך או סתם מתחשק לי לכתוב כפי שכתבתי. למה שאצטרך לחשוב
    איך לשנות? עדיף לכתוב ע"א ע"ב וכך לא אצטרך להתלבט איך לנסח.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:07

    הכל עניין של סגנון.
    הנקודה שבסוף משפט היא הכרחית עבור הסדר והרצף (או ליתר דיוק הפסקת הרצף)
    לעומת זאת בכותרת אנחנו משמיטים את הנקודה כיון שמובן מאליו שכאן הסתיימה
    הכותרת. וכן בכל כיו"ב.
    ישנם חיבורים שלמים שערכתי וכמעט לא נדרשתי לסימני פיסוק אלו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:07

    הכל עניין של סגנון.
    הנקודה שבסוף משפט היא הכרחית עבור הסדר והרצף (או ליתר דיוק הפסקת הרצף)
    לעומת זאת בכותרת אנחנו משמיטים את הנקודה כיון שמובן מאליו שכאן הסתיימה
    הכותרת. וכן בכל כיו"ב.
    ישנם חיבורים שלמים שערכתי וכמעט לא נדרשתי לסימני פיסוק אלו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 18:02

    נקודות במקורות מפריעות לרצף קריאת הקטסט ויוצרות תקלות כפי שהועלה פה למעלה,
    במיוחד אם יש בסוגריים טקסט נוסף מלבד המקור, או שהמקור מצויין מחוץ לסוגריים.
    אני באופן אישי נוהג לציין "מגילה יד,ב". זוהי הצורה המינימלית ביותר ונעימה
    יותר לעיין מאשר "מגילה יד ע"א". מה גם שלא כדאי לציין כך כשמפנים לשבת דף ע"א
    ע"ב, וע"ב ע"א. במיוחד לא כשלעיתים מפנים רק לדף בלא העמוד, ע"א. דף ע"א? הדף
    שהוזכר מקודם בעמוד א שלו?
    מספר מקורות ברצף איני יודע דרך לסדרם בצורה נאה. נקודה פסיק (;) זה פיתרון
    אפשרי, אך לא מספיק נאה לעין.

  • איך מתאים יותר לכתוב

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 12:36 תנינא או תניינא עם ב' יודי"ן
  • איך לציין בספר חמדת ישראל?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2023 15:55 חמדת ישראל מחולק לפי מצוות ויש באות פ"ב קונטרס על ספר מוסך השבת איך הכי מתאים להפנות לשם.
  • איך כותבים?

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 03:16 הרב ארי במסתרים כתב בצורה נפלאה, והסביר מדוע המכונים הגדולים משאירים רק את שם המפרש, ואת המיקום ממסגרים בסוגריים. אמנם יש ספרים שהמנהג בהם אחרת, שהם באמת ספרים שלא נועדו לתת קלילות בסוגיא, אלא להיפך. כגון ספרי מראי מקומות, שבהם פחות מקובל למסגר את המיקום המדויק, וכן ספרי עיון וספרים נוספים, שלא נועדו לתת רקע וידע כללי. ב-יום רביעי, 13 בספטמבר 2023 בשעה 23:35:32 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:
  • איך כותבים?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:02 סי' או סימן סימן ר"ה או סימן רה' תודה רבה
  • איך נכון לציין

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2023 23:57 יש הרבה אפשרויות כמו שמרנן אמרו כאן האפשרות הפשוטה היא האופציה הראשונה, זה בשפה של דיבור ללא התחכמות וראה עוד חידושי אגדות מהרש"א (חגיגה ט:) יותר מעניין ומתוחכם שמדברים על מחבר החידוש ולא רק על הספר שלו וראה עוד במהרש"א (חידושי אגדות חגיגה ט:) או וראה עוד למהרש"א בחידושי אגדות
  • איך מקובל לציין לספר שיחות מוסר של הגר"ח שמואלביץ?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2023 15:46 המהדורה הישנה של שיחות מוסר היא היא הכי נפוצה לעת עתה - ודאי ב"אוצרות ספרים" ותיקים. בכל מקרה הישנה עדיין רלוונטית גם רלוונטית... ובענין זה, "לב אליהו" ו"אור יהל" - גם יצאו לאור מחדש לפני כמה וכמה שנים אבל המהדורות החדשות הללו כמעט ולא נפוצות - הרבה פחות מהמהדורה החדשה של שיחות מוסר. ----- Original Message ----- From: ארי במסתרים To: יחזקאל שולביץ Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, December 17, 2023 3:39 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך מקובל לציין לספר שיחות מוסר של הגר"ח שמואלביץ? לפי המהדורה החדשה בלבד (הישנה כבר לא רלוונטי) לדעתי הכי טוב לפי עמוד האם אות המאמר לפי המהדורה הישנה (סטנסיל), או לפי המהדורה החדשה שערכו שם את הסימנים בסדר חדש, או לפי שם המאמר? תודה רבה
  • איך כותבים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2023 00:32 'חיבתו' זה ודאי לא נכון, כי חיבתו/אהבתו/שנאתו הכוונה שהוא, ישמעאל, מחבב/אוהב/שונא. מבחינה לשונית אפשר: 'מחמת חביבותו' (אך במציאות ודאי לא היתה בו חביבות). נ"ב שרה היא שרצתה לגרש את ישמעאל. אברהם לא רצה. אגב שמעתי בשם הרב החלבן זצ"ל, שעד היום אברהם אבינו מצטער על מה שאמר: "לו ישמעאל יחיה לפניך", ומתפלל לבטל את אותה תפילה.
  • שכחתי לציין איך עושים את ה'רווח הקשיח' הזה.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 22:28 יכול להיות שזה היה בפרטי. בתפריט פיסקה מחילים על הפיסקה הראשונה את ההגדרה "מנע הפרדת פיסקאות" ואז הפיסקה הזו מחוברת לזו שאחריה ולא תיפרד לעמוד אחר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.11.23, 22:27:37 מאת: [email protected]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים