איך יותר נאה ומקובל לציין?

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 21:55

יש גורסים שאם כותבים ע"א אז עושים גרשיים אגב גררא גם לי"ד.

ובהקשר למה שכתב הרב מעשה הכתב, שמעתי מאחד שאמר שגמרא שמתחילה בעמוד מסוים,
די לציין את עמוד ההתחלה, כיון שמי שבאמת ירצה לקרוא את הגמרא בפנים כבר יראה
לבד שצריך בשלב מסוים להפוך דף...

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:22

גרשיים אמור לבוא בכל מילה שעלולים לטעות בו ולקוראו כגוף אחד עם הטקסט.

[מ. ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 15:43

בהוראות של עוז והדר לא כותבים ע"א וע"ב, אבל מצינו בהרבה ספרים ממכונים
והוצאות אחרות שכן כותבים כך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:25

ומה נעשה כאן (מקרה אמיתי)

(מגילה יד:, שבת נו.)
או
(מגילה יד ע"א, שבת נו ע"א)

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:48

תפוס לשון קצרה
למה להכביר מילים?
קו נקי - יותר נאה
לכן גם הורידו בדורות האחרונים את המרכאות מעל מספרי הדפים
ומרכאות רבים הפכו להיות 'מרכאה' יחידה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:52

לעתים יש דרך ארוכה שהיא קצרה

[יצחק אנגל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:22

(מגילה יד: שבת נו.)
בלי פסיק.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:33

מקבל שהבעיה שהעליתי נפתרת כך.

אבל ישנן בעיות דומות שיוצרות מראה לא רציני, ולפי הזכור לי לחלקן הגדול אין
מענה הולם.

בלנ"ד אשתדל להמחיש זאת כשאפגש בהן.

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:09

כמסופר במסכת מגילה (יד:): "אמר ר'...".
או: כמסופר במסכת מגילה (יד.): "אמר ר'...".
או: כמסופר במסכת מגילה (יד.).

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:20

בגלל שאפשר לוותר באופן עקרוני על הנקודתיים בחלק מהדוגמאות, עדיין לא מדובר
בהוכחה ניצחת.

מאת: [email protected]

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:31

עוד: במסכת מגילה מצינו סתירה לכאורה, הנוסח בדף יד*::" אסור", ואילו ביב::*
"מותר".
עוד: כך הנוסח בדף יד*:,* אבל בדף יב: כתוב בדיוק הפוך...
עוד: כי כך כתוב בדף יד*::* "הקורא"...
עוד: אלו חמשת האיסורים המנויים בדף יד:: א. ב. ג. ד. ה.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:48

א. בכתיבה תורנית רבים שנמנעים מסימני פיסוק מורחבים ובכללם הנקודתיים (וכן
אני נוהג אם לא נתבקשתי לנהוג באופן אחר).
ב. לאחר ציון מקור בד"כ מטבע הדברים ישנו פסיק כך שלא צריך לציינו בד"כ.
ג. הגמ' במגילה (יד:) מונה חמישה איסורים...
ד. כשאתה אומר כך כתוב בדף יד ישנה שימת דגש על עניין הדף ובד"כ אין בזה צורך,
אולי אם אתה מתעסק בהשוואות עדי נוסח וכד'.
יותר פשוט לומר בגמ' מגילה (יד.) לגבי... כתוב... ברם לקמן בעניין... משמע
להיפך... וכו'

מאת: [email protected]

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:03

א. יש משפטים שהנקודתיים ממש נחוצות, למשל: "חמשה דברים, ואלו הם: כיבוד אב
ואם, ביקור חולים, הכנסת אורחים...
ב. כמו שתגיד שבסוף משפט בד"כ ישנה נקודה אז לא נורא להשמיטה.
ג-ד. נניח שיש לי צורך או סתם מתחשק לי לכתוב כפי שכתבתי. למה שאצטרך לחשוב
איך לשנות? עדיף לכתוב ע"א ע"ב וכך לא אצטרך להתלבט איך לנסח.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:07

הכל עניין של סגנון.
הנקודה שבסוף משפט היא הכרחית עבור הסדר והרצף (או ליתר דיוק הפסקת הרצף)
לעומת זאת בכותרת אנחנו משמיטים את הנקודה כיון שמובן מאליו שכאן הסתיימה
הכותרת. וכן בכל כיו"ב.
ישנם חיבורים שלמים שערכתי וכמעט לא נדרשתי לסימני פיסוק אלו.

מאת: [email protected]

[מיכאל מור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 18:02

נקודות במקורות מפריעות לרצף קריאת הקטסט ויוצרות תקלות כפי שהועלה פה למעלה,
במיוחד אם יש בסוגריים טקסט נוסף מלבד המקור, או שהמקור מצויין מחוץ לסוגריים.
אני באופן אישי נוהג לציין "מגילה יד,ב". זוהי הצורה המינימלית ביותר ונעימה
יותר לעיין מאשר "מגילה יד ע"א". מה גם שלא כדאי לציין כך כשמפנים לשבת דף ע"א
ע"ב, וע"ב ע"א. במיוחד לא כשלעיתים מפנים רק לדף בלא העמוד, ע"א. דף ע"א? הדף
שהוזכר מקודם בעמוד א שלו?
מספר מקורות ברצף איני יודע דרך לסדרם בצורה נאה. נקודה פסיק (;) זה פיתרון
אפשרי, אך לא מספיק נאה לעין.