דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך יותר נאה ומקובל לציין?

2023
23 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 19:46

    היותר מקובל לספרים בני זמנינו לכתוב
    (מגילה יד.) וכיו"ב.
    וזה גם יותר נח לקריאה ולכותב

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 19:49

    יד. זה יותר מוכר לחובשי בית המדרש.
    יד ע"א לאלו שטיפה יותר רחוקים
    דף יד עמ' א לאלו שמכעט מופקעים...

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    19.11.23,
    19:48:43

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 19:49

    יד. זה יותר מוכר לחובשי בית המדרש.
    יד ע"א לאלו שטיפה יותר רחוקים
    דף יד עמ' א לאלו שמכעט מופקעים...

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    19.11.23,
    19:48:43

    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 21:41

    יד ע"א פותר בעיות כמו יד ע"א-ע"ב וכד' מה שבנקודות יוצר סימונים מוזרים
    יד.-יד: וכד'
    אחד מתפקידי העריכה זה לפתור בעיות

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 21:41

    יד ע"א פותר בעיות כמו יד ע"א-ע"ב וכד' מה שבנקודות יוצר סימונים מוזרים
    יד.-יד: וכד'
    אחד מתפקידי העריכה זה לפתור בעיות

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 21:55

    יש גורסים שאם כותבים ע"א אז עושים גרשיים אגב גררא גם לי"ד.

    ובהקשר למה שכתב הרב מעשה הכתב, שמעתי מאחד שאמר שגמרא שמתחילה בעמוד מסוים,
    די לציין את עמוד ההתחלה, כיון שמי שבאמת ירצה לקרוא את הגמרא בפנים כבר יראה
    לבד שצריך בשלב מסוים להפוך דף...

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2023 21:55

    יש גורסים שאם כותבים ע"א אז עושים גרשיים אגב גררא גם לי"ד.

    ובהקשר למה שכתב הרב מעשה הכתב, שמעתי מאחד שאמר שגמרא שמתחילה בעמוד מסוים,
    די לציין את עמוד ההתחלה, כיון שמי שבאמת ירצה לקרוא את הגמרא בפנים כבר יראה
    לבד שצריך בשלב מסוים להפוך דף...

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:22

    גרשיים אמור לבוא בכל מילה שעלולים לטעות בו ולקוראו כגוף אחד עם הטקסט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:22

    גרשיים אמור לבוא בכל מילה שעלולים לטעות בו ולקוראו כגוף אחד עם הטקסט.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 15:43

    בהוראות של עוז והדר לא כותבים ע"א וע"ב, אבל מצינו בהרבה ספרים ממכונים
    והוצאות אחרות שכן כותבים כך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 15:43

    בהוראות של עוז והדר לא כותבים ע"א וע"ב, אבל מצינו בהרבה ספרים ממכונים
    והוצאות אחרות שכן כותבים כך.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:25

    ומה נעשה כאן (מקרה אמיתי)

    (מגילה יד:, שבת נו.)
    או
    (מגילה יד ע"א, שבת נו ע"א)

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:25

    ומה נעשה כאן (מקרה אמיתי)

    (מגילה יד:, שבת נו.)
    או
    (מגילה יד ע"א, שבת נו ע"א)

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:48

    תפוס לשון קצרה
    למה להכביר מילים?
    קו נקי - יותר נאה
    לכן גם הורידו בדורות האחרונים את המרכאות מעל מספרי הדפים
    ומרכאות רבים הפכו להיות 'מרכאה' יחידה

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:48

    תפוס לשון קצרה
    למה להכביר מילים?
    קו נקי - יותר נאה
    לכן גם הורידו בדורות האחרונים את המרכאות מעל מספרי הדפים
    ומרכאות רבים הפכו להיות 'מרכאה' יחידה

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:52

    לעתים יש דרך ארוכה שהיא קצרה

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:52

    לעתים יש דרך ארוכה שהיא קצרה

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:22

    (מגילה יד: שבת נו.)
    בלי פסיק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:22

    (מגילה יד: שבת נו.)
    בלי פסיק.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:33

    מקבל שהבעיה שהעליתי נפתרת כך.

    אבל ישנן בעיות דומות שיוצרות מראה לא רציני, ולפי הזכור לי לחלקן הגדול אין
    מענה הולם.

    בלנ"ד אשתדל להמחיש זאת כשאפגש בהן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 22:33

    מקבל שהבעיה שהעליתי נפתרת כך.

    אבל ישנן בעיות דומות שיוצרות מראה לא רציני, ולפי הזכור לי לחלקן הגדול אין
    מענה הולם.

    בלנ"ד אשתדל להמחיש זאת כשאפגש בהן.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:09

    כמסופר במסכת מגילה (יד:): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.).

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:09

    כמסופר במסכת מגילה (יד:): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.): "אמר ר'...".
    או: כמסופר במסכת מגילה (יד.).

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

    דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
    בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

    דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
    בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:20

    בגלל שאפשר לוותר באופן עקרוני על הנקודתיים בחלק מהדוגמאות, עדיין לא מדובר
    בהוכחה ניצחת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:12

    דוגמה יותר טובה: בגמ' נפסק שאסור (הלשון במגילה יד:: "קורין את המגילה"). אבל
    בזהר משמע שמותר (לשון הזהר בבראשית דף כא.: "מותר לקרוא").

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:31

    עוד: במסכת מגילה מצינו סתירה לכאורה, הנוסח בדף יד*::" אסור", ואילו ביב::*
    "מותר".
    עוד: כך הנוסח בדף יד*:,* אבל בדף יב: כתוב בדיוק הפוך...
    עוד: כי כך כתוב בדף יד*::* "הקורא"...
    עוד: אלו חמשת האיסורים המנויים בדף יד:: א. ב. ג. ד. ה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:31

    עוד: במסכת מגילה מצינו סתירה לכאורה, הנוסח בדף יד*::" אסור", ואילו ביב::*
    "מותר".
    עוד: כך הנוסח בדף יד*:,* אבל בדף יב: כתוב בדיוק הפוך...
    עוד: כי כך כתוב בדף יד*::* "הקורא"...
    עוד: אלו חמשת האיסורים המנויים בדף יד:: א. ב. ג. ד. ה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:48

    א. בכתיבה תורנית רבים שנמנעים מסימני פיסוק מורחבים ובכללם הנקודתיים (וכן
    אני נוהג אם לא נתבקשתי לנהוג באופן אחר).
    ב. לאחר ציון מקור בד"כ מטבע הדברים ישנו פסיק כך שלא צריך לציינו בד"כ.
    ג. הגמ' במגילה (יד:) מונה חמישה איסורים...
    ד. כשאתה אומר כך כתוב בדף יד ישנה שימת דגש על עניין הדף ובד"כ אין בזה צורך,
    אולי אם אתה מתעסק בהשוואות עדי נוסח וכד'.
    יותר פשוט לומר בגמ' מגילה (יד.) לגבי... כתוב... ברם לקמן בעניין... משמע
    להיפך... וכו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 23:48

    א. בכתיבה תורנית רבים שנמנעים מסימני פיסוק מורחבים ובכללם הנקודתיים (וכן
    אני נוהג אם לא נתבקשתי לנהוג באופן אחר).
    ב. לאחר ציון מקור בד"כ מטבע הדברים ישנו פסיק כך שלא צריך לציינו בד"כ.
    ג. הגמ' במגילה (יד:) מונה חמישה איסורים...
    ד. כשאתה אומר כך כתוב בדף יד ישנה שימת דגש על עניין הדף ובד"כ אין בזה צורך,
    אולי אם אתה מתעסק בהשוואות עדי נוסח וכד'.
    יותר פשוט לומר בגמ' מגילה (יד.) לגבי... כתוב... ברם לקמן בעניין... משמע
    להיפך... וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:03

    א. יש משפטים שהנקודתיים ממש נחוצות, למשל: "חמשה דברים, ואלו הם: כיבוד אב
    ואם, ביקור חולים, הכנסת אורחים...
    ב. כמו שתגיד שבסוף משפט בד"כ ישנה נקודה אז לא נורא להשמיטה.
    ג-ד. נניח שיש לי צורך או סתם מתחשק לי לכתוב כפי שכתבתי. למה שאצטרך לחשוב
    איך לשנות? עדיף לכתוב ע"א ע"ב וכך לא אצטרך להתלבט איך לנסח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:03

    א. יש משפטים שהנקודתיים ממש נחוצות, למשל: "חמשה דברים, ואלו הם: כיבוד אב
    ואם, ביקור חולים, הכנסת אורחים...
    ב. כמו שתגיד שבסוף משפט בד"כ ישנה נקודה אז לא נורא להשמיטה.
    ג-ד. נניח שיש לי צורך או סתם מתחשק לי לכתוב כפי שכתבתי. למה שאצטרך לחשוב
    איך לשנות? עדיף לכתוב ע"א ע"ב וכך לא אצטרך להתלבט איך לנסח.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:07

    הכל עניין של סגנון.
    הנקודה שבסוף משפט היא הכרחית עבור הסדר והרצף (או ליתר דיוק הפסקת הרצף)
    לעומת זאת בכותרת אנחנו משמיטים את הנקודה כיון שמובן מאליו שכאן הסתיימה
    הכותרת. וכן בכל כיו"ב.
    ישנם חיבורים שלמים שערכתי וכמעט לא נדרשתי לסימני פיסוק אלו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:07

    הכל עניין של סגנון.
    הנקודה שבסוף משפט היא הכרחית עבור הסדר והרצף (או ליתר דיוק הפסקת הרצף)
    לעומת זאת בכותרת אנחנו משמיטים את הנקודה כיון שמובן מאליו שכאן הסתיימה
    הכותרת. וכן בכל כיו"ב.
    ישנם חיבורים שלמים שערכתי וכמעט לא נדרשתי לסימני פיסוק אלו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 18:02

    נקודות במקורות מפריעות לרצף קריאת הקטסט ויוצרות תקלות כפי שהועלה פה למעלה,
    במיוחד אם יש בסוגריים טקסט נוסף מלבד המקור, או שהמקור מצויין מחוץ לסוגריים.
    אני באופן אישי נוהג לציין "מגילה יד,ב". זוהי הצורה המינימלית ביותר ונעימה
    יותר לעיין מאשר "מגילה יד ע"א". מה גם שלא כדאי לציין כך כשמפנים לשבת דף ע"א
    ע"ב, וע"ב ע"א. במיוחד לא כשלעיתים מפנים רק לדף בלא העמוד, ע"א. דף ע"א? הדף
    שהוזכר מקודם בעמוד א שלו?
    מספר מקורות ברצף איני יודע דרך לסדרם בצורה נאה. נקודה פסיק (;) זה פיתרון
    אפשרי, אך לא מספיק נאה לעין.

  • איך עושים שבכל הקובץ ציון המ"מ יהיה בגופן קטן יותר??

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:54
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 22:39 אי אפשר להקליד () כי אז החיפוש ימצא רק () ולא סוגרים שיש תוכן בין הפותח והסוגר ולכן צריכים כוכבית () כדי למצוא מה שבאמצע, ולסמן את תווים כלליים כדי שהוורד יחפש את התוכן שבאמצע ולא את התו כוכבית אלא שאז הוא לא ימצא את הסוגרים, כי לסוגרים יש משמעות, ולכן צריכים לוכסן לפני כל תו סוגרים () כדי שימצא את תווי הסוגרים ומה שביניהם ------ Original Message ------ מאת: From "Machon Pninim" מאת: To "עט סופר" מאת: Cc "א.ש. ביתר עילית" [email protected]; "שמואל ש." [email protected]; "עריכה תורנית" Date ט"ז שבט תשפ"ג 22:18:41 Subject Re: [עריכה תורנית] Re: איך עושים שבכל הקובץ ציון המ"מ יהיה בגופן קטן יותר??
  • איך מקובל לציין סימון מרכאות בציון מראי מקומות

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 00:39 לדעתי הכי טוב לכתוב שו"ע (כב, א) כך זה לא מכביד על הקורא
  • איך נכון לציין לערוך השולחן

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 23:58 יש לציין שיש כאלו שמציינים למראה מקום בספרי הערוך השלחן (והחיד"א ועוד) במילת: אות א'. אבל מסתבר יותר: סעיף, וכמו שכתבו החבריא קדישא.
  • איך יותר נכון לכתוב בלשון הקודש (יותר נכון לא בעברית)

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2023 00:53 נתקבל ונתמנה הינם מלשון חכמים (אין בלשון הקודש 'נתפעל' על יחיד נסתר, אלא על רבים מדברים), עכ"פ לא מדובר בשגיאה אלא בלשון לא כ"כ ספרותית. לענ"ד עדיף נתמנה על פני נתקבל. אפשר גם מוּנה/נבחר לכהן.
  • איך מתאים יותר לכתוב

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 12:36 תנינא או תניינא עם ב' יודי"ן
  • איך לציין בספר חמדת ישראל?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2023 15:55 חמדת ישראל מחולק לפי מצוות ויש באות פ"ב קונטרס על ספר מוסך השבת איך הכי מתאים להפנות לשם.
  • שכחתי לציין איך עושים את ה'רווח הקשיח' הזה.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 22:28 יכול להיות שזה היה בפרטי. בתפריט פיסקה מחילים על הפיסקה הראשונה את ההגדרה "מנע הפרדת פיסקאות" ואז הפיסקה הזו מחוברת לזו שאחריה ולא תיפרד לעמוד אחר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.11.23, 22:27:37 מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים