דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל?

2023
7 5 0 1
  • האם מישהו יכול לשלוח לי?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 15:19 ספר תורת חיים מהאדמו"ר האמצעי - פרשת וארא - מהדורה חדשה תודה רבה!
  • האם מישהו יכול לשלוח לי?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 09:14 תודה רבה לכולם!!!! שלחו לי
  • האם המשפט תיקני?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 21:01 הלשון נאמרו/נכתבו מתאימה יותר בפסוקים. בגמרא הובאו / אמרו רבותינו בגמרא / מצינו שלוש דעות בגמרא.
  • כיצד מקובל לציין בהערות שוליים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 18:39 א. באופן שבגוף הקובץ יש ציון, האם בהערת שוליים באותו הקטע מציינים 'שם', או שיש לציין מחדש את המקור? והאם יש חילוק בין אם ברור וניכר שההערה היא על אותו מקור? דוגמא א: בגוף הקובץ מובא ריטב"א במקום פלוני שמבאר באופן מסוים, ובהערה מובאים ראשונים שחולקים עליו, או אחרונים שמקשים עליו. דוגמא ב: בגוף הקובץ מובא שנחלקו הראשונים כיצד לבאר את דברי הגמ' במקום פלוני, ובהערה מצוינים שמותם. ב. כשמציינים בהערה לכמה מקורות, ומפסיקים ביניהם ע"י פסיק, לדוגמא: רמב"ן, רשב"א, וריטב"א. כיצד מקובל לנהוג בציון האחרון, האם לציין עם ו"ו בלי פסיק, או עם פסיק בלי ו"ו, או אם שניהם? ייש"כ.
  • האם מקובל לכתוב כך?

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 12:16 אל תחפש בבר אילן. זה ביטוי שכיח רק אצל מחברי דורנו (ודור או שניים לפנינו). ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: עט סופר Cc: פורום עורכים תורניים Sent: Wednesday, July 26, 2023 10:13 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] האם מקובל לכתוב כך? 45 תוצאות בבר אילן בלי יוד ותוצאה אחת עם יוד בספר אור המאיר על זה גופא השאלה. אני גם מבין כמוך שלא כותבים עם יו"ד. כן אבל בלי י בהקדם ויש להוסיף ביאור בגדר דין זה..., בהקדים מה שנחלקו הראשונים... -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANyF%2BGrD-BPkQDA-p%2BOU%2B3%2BDjwWKgABfusVXg39Kg%3DAp9qbK9g%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKTk5WJNUssiLaRHJSrb7wLgkmG%2BbHcgdfJwxN3G63KQ5w%40mail.gmail.com.
  • האם ידוע למישהו על תוכנה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 08:40 ישנו תוכנת סריקה מוצלחת מאוד, גם בעל פונקציית עיבוד OCR, - בקוד פתוח/חופשי https://www.naps2.com/
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.