דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל?

2023
7 5 27 1
  • האם מישהו יכול לשלוח לי?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 15:19 ספר תורת חיים מהאדמו"ר האמצעי - פרשת וארא - מהדורה חדשה תודה רבה!
  • האם המשפט תיקני?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 21:01 הלשון נאמרו/נכתבו מתאימה יותר בפסוקים. בגמרא הובאו / אמרו רבותינו בגמרא / מצינו שלוש דעות בגמרא.
  • האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 00:05 בד"כ נהוג: סבר תנא דידן.
  • כיצד מקובל לציין בהערות שוליים

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 19:42 הכל הוא שהלומד ימצא ממש בקלות איפה זה 'שם', או שעדיין זוכר את זה. המקרים שבהם מותר לציין 'שם': א. כשמדובר על משהו עיקרי שמרחיבים עליו הרבה. כגון על גמרא שמביאים עליה רש"י ותוס' וראשונים ואחרונים וכו', לא צריך כל פעם לציין באיזה דף הראשון, אלא מספיק 'שם', כי מובן שזה על הגמרא המדוברת. ב. כשהמרווח בין הציון הנוכחי לציון הקודם הוא סמוך מאוד, והלומד יכול בקלות להציץ אחורה ולראות. ג.. כשאין הפסק משמעותי של מפרשים עם ציונים אחרים שעשויים לבלבל את הקורא. למשל - אם מצויין רשב"א מט. ריטב"א יז. רמב"ן מח. ואח"כ שוב רשב"א, אם נכתוב 'שם' לא ידעו אם זה מח. או מט. ודו"ק. לסיכום, בעקרון תמיד עדיף לציין ציון מלא וברור, אלא אם כן הציון "שם" הוא ברור אותו דבר. ואידך זיל גמור.
  • האם ידוע למישהו על תוכנה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 08:40 ישנו תוכנת סריקה מוצלחת מאוד, גם בעל פונקציית עיבוד OCR, - בקוד פתוח/חופשי https://www.naps2.com/
  • האם נמצא במאגרים?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    3
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 16:39 נמצא באוצר החכמה
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    55 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2023 23:35 דוקא אצלי זה כן מופיע מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים