דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

2024
5 3 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 23:38

    יישר כח גדול!! זה כנראה התרגום האמיתי, זה מסתדר בכל המקומות. פאססיע - אחוזה.

  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    108 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2024 09:11 יש קבוצת עורכים באידיש, שם בטח ידעו.... https://groups.google.com/g/byyiddish ב-יום חמישי, 4 ביולי 2024 בשעה 17:10:51 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • מה זה הוספות לזוהר?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    30 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 08:29 זכור לי שאכן חלק מההוספות נכפלו במקום אחר. (הדבר מצוי גם בזוהר עצמו, בגלל העריכה ה'לא רגילה' כאמור בהודעת הארי החי). מאת: [email protected]
  • מדרש 'מה רבו'

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 21:31 המדרש אינו נפוץ כ”כ, וכפי הידוע לי אין איזו הנהגה קבועה בצורת הציון. ע”כ בכל כגון דא נהוג לציין לפי שם המהדורה שהכי זמינה ונפוצה, במקרה כזה יציינו הספרים החדשים למדרש ’מה רבו’ ובסוגריים יציינו לפי החלוקה שז”א עשו.
  • מה הר"ת?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2024 14:42 לכאו' תודה רבה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:51
  • מה המקור?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 16:40 "אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה", רמז לג' עולמות שהם בריאה יצירה ועשייה
  • מה הכלל?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    48 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 18:47 אם הוא רב מפורסם והספר השני לא מפורסם אין צריך להזכיר בספר הלכתי למדני אין צריך לכתוב דברי יחזקאל סלבודקא, ובדברים חסידיים אין צריך לכתוב להגה"ק משינווע אם יש ספר בשם זהה לאריז"ל ולהגה"ק מלאדי אין צריך לציין את האריז"ל, אבל כן צריך לציין את הרב מלאדי ספרים מקצועיים עושים בסוף הספר ביבליוגרפיה באופן כזה אפשר תמיד להסתכל בסוף ולראות איזה ספר זה וא"צ להלאות את הקורא או להאריך את הספר או להפוך את הספר למודרני או את המחבר לתמהוני כשיש ספרים עם שם דומה פסקי תשובה ופסקי תשובות, ומביאים את הספר הנדיר יותר כמו פסקי תשובה שהוא ספר דק וקטן לעומת הפסקי תשובות המפורסם וגדול הרבה יותר, כדאי לציין כדי שלא יטעו מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:23 בעוז והדר האותיות מידי קטנות. קשה מאוד להתחבר לזה, קטן יותר מפרידמן ומהבהיר.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים