דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 23:38

    יישר כח גדול!! זה כנראה התרגום האמיתי, זה מסתדר בכל המקומות. פאססיע - אחוזה.

  • מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • מהו המקור המדויק? תודה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 18:28 לתוך ביתו?! שמואל ב פרק ו וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ: וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה: וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא: וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד: וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר: וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ* דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'* וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: במדבר רבה ד, כ ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' וגו' בא וראה כמה בזה דוד עצמו לכבודו של הקדוש ברוך הוא היה לו לדוד להיות מהלך לפניו סתם כמלך לבוש כלי מלכותו לאו אלא לבש כלים נאים לכבוד הארון ומשחק לפניו מה שאפשר לומר שנא' (ד"ה =דברי הימים= א טו) ודוד מכורבל במעיל בוץ וכל הלוים הנושאים את הארון וגו' וכתיב ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' מהו בכל עוז בכל כחו מהו מכרכר שהיה מקיש ידיו זו על זו וטופח ואומר כירי רם והיו ישראל מריעים ותוקעים בשופרות ובחצוצרות וכל כלי שיר שנא' (ש"ב =שמואל ב'= ו) וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר וכתוב אחד אומר (ד"ה =דברי הימים= א טו) וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' וגו' .... מהו מפזז ומכרכר האיך היה עושה אמרו רבותינו היה לבוש בגדי זהב סנונין דומין לפז והיה מכה בידיו זו על גב זו וטפח כיון שהיה מכרכר כירי רם היה מפזז מהו מפזז שהיה הזהב המסונן שהיה עליו קולו פוזז, יכול לא היה דוד עושה יותר מזו לאו אלא הופך אספירס ומשוייר לפניו שכן כתיב במקום אחר (דה"א =דברי הימים א'= ט"ו) ותרא את המלך דוד מרקד ומשחק וגו'
  • מה פירוש כלי"ח?

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2024 16:26 רק הערה קטנה, צריך לומר: כיל"ח.
  • מה הר"ת?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2024 14:42 לכאו' תודה רבה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:51
  • מה המקור?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 16:44 מצאתי בסידור האר"י
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:23 בעוז והדר האותיות מידי קטנות. קשה מאוד להתחבר לזה, קטן יותר מפרידמן ומהבהיר.
  • מה המקור הראשון

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 16:36 או (מדרש, הובא בעוללות אפרים) מאת: [email protected] --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים