מה עושים כשהמחבר טעה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:32

דרך נוספת היא להעיר בהערת שוליים, שצ"ע בדברי הרהמ"ח.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:33

הכל לפי המבייש וביותר לפי המתבייש, וד"ל וק"ל.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
04.03.24,
01:33:28

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:37

לא כ"כ הבנתי, כי לעתים הקיצור סתום מדי, ודוק.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:41

בכל אופן, כל בר דעת מבין כי אין שום פגיעה בכבוד המחבר כשמביאים עליו צ"ע.
אדרבה, זה כבודו, שמעירים על דבריו כדרכה של תורה. ואין צדיק בארץ אשר לא יטעה.
ואם ישאירו בלא להעיר, דווקא זו פגיעה בכבודו, שמביאים טעויות בשמו בלי לתקן.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 09:28

בכל אופן, כל בר דעת מבין כי אין שום פגיעה בכבוד המחבר כשמביאים עליו צ"ע.
אדרבה, זה כבודו, שמעירים על דבריו כדרכה של תורה. ואין צדיק בארץ אשר לא יטעה.
ואם ישאירו בלא להעיר, דווקא זו פגיעה בכבודו, שמביאים טעויות בשמו בלי לתקן.

[אליהו סלומון - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 10:01

לא מומלץ לכתוב בפה מלא שעל פי דברי המדרש יש לומר
כי יתכן שיש מדרש אחר כזה, זה לא הוגן למחבר ולמדרש
צריך לכתוב איזה מילה מעומעמת
שיוכל להשתמע גם שהמדרש אומר וגם שהמחבר אומר

ואף שבדרך כלל לא מומלץ לעשות כזה דבר בספר
אבל לעיתים אין ברירה
כמו כן כשהמחבר כותב משהו בשם חז"ל ואיננו בשום מדרש
פשוט להתעלם זה שיטה אחת
שיטה שניה יותר טובה לכתוב בסוגריים עי' פה ושם, כך שבמקרה שאכן זה כן נמצא
בחז"ל הפשלה לא נוראה ואם לא נמצא בחז"ל אז לא הכשלת את הרבים בהשרשת ידיעה
כוזבת

מאת: [email protected]

[יש.ק. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 13:35

א. לעיתים יש טעויות שקרו בתהליך העריכה
היה לי פעם שיעורים בהלכה שערכתי, וכשבדקתי במקורות זה היה נראה שיבוש על גבי
שיבוש
בסוף ביקשתי את ההקלטות המקוריות, והתברר שהקלדן לא דייק, וגרם לשיבושים
משמעותיים.

ב. לעיתים הוא מסתמך על מראה מקום אחר או על גירסא אחרת.

ג. לעיתים מדובר "בטעות" שהשתרשה בציבור
אין לי דוגמא מוצלחת, אך לדוגמא בעלמא (וידועה), הרבה מקשים בריש פר' בא למה
נקט לשון 'בא' ולא לשון 'לך'
אך באמת יש לדקדק כך בסוף פר' וארא שכבר שם נאמר לשון 'בא'. אבל הדרשנים
מדברים על משהו מתחילת הפרשה.

ד. לפעמים צריך לשבור את הראש (באוצר החכמה) למצוא סמך לדבריו.

ה. וזה העיקר, תקשורת.
עד כמה שאפשר ליצור קשר עם בעל הספר / המתווך ולשאול על כך בדרך כבוד
גם בגוף המסמך לציין בהערת צד
ולא לקבוע מסמרות כל כך מהר.
זה נכון גם לגבי חיפושים ארוכים באוצר החכמה, אני מיידע מראש שיש כמה עניינים
שנצרך לזה זמן רב יותר מהרגיל לצורך תיקון או חיפוש מראה מקום.

לגבי מה שכתב הרב עבוד,
אמנם אין משיבים אחר הארי
כשאדם מן השורה קונה ספר 'דרשות רבי יעקב' ורואה למטה הגהה עם צ"ע, הוא לא
תמיד יודע מה עומד מאחורי זה, מי כתב את זה, ולמה הוא לא מחק את הדרשה מהספר.
הרבה אנשים שלא מהתחום לא קולטים מה קורה מאחורי הקלעים.
דרך אגב בתחום הדרשות, אם נבדוק כל מה שכותבים, הרבה דברים לא מדויקים לדעתי.
אך לא נכון לגרור את השרשור לנושא זה.

ישראל קריבוס
מנהל מרכז סייעתא
ומטפל רגשי לבחורי ישיבות
חדש! לקבלת המדריך "הסוד של הבחורים המוצלחים" לחץ כאן<
https://siata.org.il/1?ref=ctm
לצפיה ולהורדת תכנים
https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/ישראל קריבוס?orderBy=7&selectedPage=3
http://www.youtube.com/@user-siata
לקו התוכן 03.642.66.03

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 01:53

"כשאדם מן השורה קונה ספר 'דרשות רבי יעקב' ורואה למטה הגהה עם צ"ע, הוא לא
תמיד יודע מה עומד מאחורי זה, מי כתב את זה, ולמה הוא לא מחק את הדרשה מהספר".
למה? לכאורה מבינים שזו הערת המו"ל או העורך. ומקסימום אפשר לציין: א"ה וכדו'.