דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בענין אמירת תודה

2024
4 4 0 1
  • מהו המקור המדויק? תודה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 18:28 לתוך ביתו?! שמואל ב פרק ו וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ: וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה: וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא: וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד: וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר: וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ* דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'* וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: במדבר רבה ד, כ ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' וגו' בא וראה כמה בזה דוד עצמו לכבודו של הקדוש ברוך הוא היה לו לדוד להיות מהלך לפניו סתם כמלך לבוש כלי מלכותו לאו אלא לבש כלים נאים לכבוד הארון ומשחק לפניו מה שאפשר לומר שנא' (ד"ה =דברי הימים= א טו) ודוד מכורבל במעיל בוץ וכל הלוים הנושאים את הארון וגו' וכתיב ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' מהו בכל עוז בכל כחו מהו מכרכר שהיה מקיש ידיו זו על זו וטופח ואומר כירי רם והיו ישראל מריעים ותוקעים בשופרות ובחצוצרות וכל כלי שיר שנא' (ש"ב =שמואל ב'= ו) וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר וכתוב אחד אומר (ד"ה =דברי הימים= א טו) וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' וגו' .... מהו מפזז ומכרכר האיך היה עושה אמרו רבותינו היה לבוש בגדי זהב סנונין דומין לפז והיה מכה בידיו זו על גב זו וטפח כיון שהיה מכרכר כירי רם היה מפזז מהו מפזז שהיה הזהב המסונן שהיה עליו קולו פוזז, יכול לא היה דוד עושה יותר מזו לאו אלא הופך אספירס ומשוייר לפניו שכן כתיב במקום אחר (דה"א =דברי הימים א'= ט"ו) ותרא את המלך דוד מרקד ומשחק וגו'
  • בענין מיץ ענבים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 04:51 לא יודע איך קרוי "בספרות המקצועית", אבל בלשון המדוברת בחו"ל "מאסט" הוא מיץ ענבים טרי לא מפוסתר שעושים בבית, והרבה עושים את זה לפסח במקום מיץ ענבים רגיל. הנקודה הוא לא דוקא שהוא לא מפוסתר רק שעשוי באופן אחר (ומענבים המיוחדים לאכילה), שמשוה לו יותר טעם של ענבים מהמיץ הענבים הרגיל, אבל למעשה זה מיץ ענבים. מאת: On Wed, Mar 20, 2024 at 3:41 PM אליהו ברדנשטיין
  • ניסוח נכון. תודה מראש

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 21:30 אגב לגבי אלו שקוראים ההודעות באתר הקבוצה: כשעומדים על כתובת המייל, ומאשרים 'אני לא רובוט', אזי רואים המייל בשלימותו. ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 21:28:28 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:
  • המשך בענין פדיון הבן:

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 02:04 ראיתי מישהו שכותב שמהנ"ל בתרוה"ד מוכח שהבן הבכור [קודם שנפדה] הרי הוא ברשות הכהן, כיון שכותב שם שמה שאינו יכול לתתו לכהן זהו כי אין לכהן תועלת מכך, ולולי כך, היה ניתן לתתו לכהן, ומוכח מכאן שהבכור הרי הוא ברשות הכהן. האם ניתן להבין ראיה זו? הרי שם הוא מחלק בין פטר חמור שהוא קדוש לבכור אדם שהוא חולין, ומבואר מזה, שבבכור אדם שאין בו קדושה - אז אין לו שייכות לכהן, ומה שהיה שייך לתתו לכהן במידה והיה בזה תועלת לכהן - זה לא מצד שהוא משאירו ברשותו, אלא אולי זה מצד פדיון? ואני נבוך בדבר והלילה כמעט עבר אשמח לתגובתכם תודה רבה!
  • תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 00:07 במקום מענה לכ"א בפרטות: תודה לכל המגיבים והמעודדים היה מהראוי לכתוב לכ"א לפחות 'תודה' אבל אילי לשוה"ד לזה, בתקוה להבנה. לאלו השואלים מה קרה/ קורה: איני רוצה לדבר סתם.
  • כמה חיפושים. תודה

    2024
    1
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:54 למאמר הראשון אין מקור במדרש. כך כותב העורך של העלון הזה: http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm יש על זה דיון כאן אך חסום לי http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147 יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו: אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘. קבצים מצורפים: אש דת ח''ז עמ קכא.jpg
  • כמה חיפושים. תודה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 20:51 א. מובא בחנוכת התורה פרשת יתרו, והרבה מצטטים ממנו, [מקור יותר מוקדם ומפורט לא מצאתי - יש אחד שציין לשמו"ר כה- ג וביפה תואר שם, אך לא מצאתי] מאת: מבואות ותולדות
  • משפט בענין תשוקה לחכמה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 16:22 שלום רב לכל החברים ! הוספת פירוש למשנה זו, שלא נדפס במפרשים במקום, דברי החוות דעת בהקדמתו לשו"ע. בהמשך לדברי האברבנאל, ויש בה תובנה מיוחדת לחיים. חוות דעת הקדמה מרגלא בפומייהו דרבנן לקרות החכם בשם תלמיד חכם היות שאין ראוי להקרא חכם רק הבורא לבד שהוא עצם החכמה ואינו מקבל ומושפע מזולתו, אבל חוץ ממנו הכל מקבלים ומושפעים מזולתם, וקל וחומר מי ששכלו מורכב בחומר הוא ילאה תמיד מלהשיג הדבר בשלימות, כי החכמה היא בלתי תכליתית, ולא יכילה כי אם הבלתי בעל תכלית והוא הבורא יתברך ויתעלה, מה שאין כן האדם שהוא בעל תכלית צריך הוא תמיד להשלמת זולתו כמאמרם ז"ל [אבות פרק ד משנה א] איזהו חכם הלומד מכל אדם, ולכן קראוהו בשם תלמיד חכם. ולא לבד שצריך לגדול ממנו אלא אף לקטן ממנו, כמאמרם [תענית ז, א] ומתלמידי יותר מכולם. והטעם כי כמו בראיה החושית אם ישוטט אדם במבט עיניו למרחוק נכשל בקל במה שלפניו, כן הוא בראיה השכלית כשמשוטט במבט שכלו למרחוק נכשול בקל במה שלפניו, לכן צריך לתלמיד ששכלו קטן ששכלו אינו משוטט למרחוק ומרגיש במה שלפניו. ועוד כי מחמת צמצום שכלו להסביר להתלמיד, יראה גם בעצמו במה שלפניו, וגם מחמת הצמצום יראה ויבין יותר, כי זה דומה לרואה בשפופרת שרואה יותר מחמת צמצום עין הראות מה שלא יכול להביט כל כך בלא השפופרת מחמת פיזור עין הראות: --