דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. בענין אמירת תודה
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בענין אמירת תודה

2024
4 4 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • S

    בענין מיץ ענבים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 04:51 לא יודע איך קרוי "בספרות המקצועית", אבל בלשון המדוברת בחו"ל "מאסט" הוא מיץ ענבים טרי לא מפוסתר שעושים בבית, והרבה עושים את זה לפסח במקום מיץ ענבים רגיל. הנקודה הוא לא דוקא שהוא לא מפוסתר רק שעשוי באופן אחר (ומענבים המיוחדים לאכילה), שמשוה לו יותר טעם של ענבים מהמיץ הענבים הרגיל, אבל למעשה זה מיץ ענבים. מאת: On Wed, Mar 20, 2024 at 3:41 PM אליהו ברדנשטיין
  • ש

    ניסוח נכון. תודה מראש

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 21:38 אני נוהג לכתוב "רבי" בלבד בתנאי שיש אחידות ועל כל רב אחר שמוזכר בספר אתה ג"כ כותב רק 'רבי'. ולא שפתאום הגרח"ק יקבל יותר מהגרש"ש וכו'
  • י

    עזרה בהערות שוליים, תודה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 00:26 פריסה, מעברים, מעבר רציף
  • י

    המשך בענין פדיון הבן:

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 00:55 יש"כ לכל המסייעים והמרחיבים באופן נפלא ממש בענין זה של פדיון הבן, ורציתי לציין שיוצא יש ב' דינים בענין של מצות פדיון הבן. א. הבכור הוא ברשות הכהן. ב. יש מצוה לפדותו. כך מבואר בל' הרמב"ם בספר המצות (מצוה עט): שציונו לקדש בכורות, כלומר להפרישם ולהבדילם למה שראוי שיעשה בהם, והוא אומרו קדש לי כל בכור באדם ובבהמה. וכן כתב גם ביד החזקה (ריש הלכות בכורות): מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים, בין באדם בין בבהמה טהורה בין במין החמור, בכור אדם ובכור חמור נפדין ופדיונם לכהן, ובכור בהמה טהורה נשחט בעזרה כשאר קדשים קלים. וכ"כ הרמב"ם בסה"מ (מצוה פ) וז"ל: היא שציונו לפדות בכור אדם, ושניתן הדמים ההם לכהן, והוא אומרו יתעלה (משפטים כב) בכור בניך תיתן לי, וביאר לנו הנתינה הזאת איך תהיה, והוא שנפדהו מן הכהן, וכאילו הוא כבר זכה בו ונקנהו ממנו בחמש סלעים. בברכה מרובה
  • א

    מהו המקור? תודה מראש

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 19:43 התגובה של אברהם מרדכי לב בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • ע

    תודה רבה על העזרה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 12/04/2024 15:23 ליבי חושק לבאר יפה יפה את הנושא הזה שרבים תוהים בו, אבל ידוע שמה שהלב חושק הזמן עושק. זו לא קושיא על בעל ההגדה אלא סתירה בפסוקי התורה: כתוב אחד אומר (שמות יב ג, ו ח) 'דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם וגו', וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וגו', וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ *וּמַצּוֹת *עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ'. הרי מפורש שאכלו מצות בי"ד ניסן. וכתוב אחד אומר (שמות יב לט) 'וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם *עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ *וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם'. והרי בחצי הלילה של ליל ט"ו יצאו ממצרים והוא אחרי ליל ט"ו הנ"ל שאכלו מצות. וכל הראשונים עומדים בזה והתירוץ הרווח הוא שיש איסור לאכול חמץ ובזה נצטוו ישראל קודם יצי"מ. ועוד נצטוו לאכול מצות והוא זכר למה שמיהרו לאפות לחמם בדרך שלא לעבור על הציווי הראשון ואכז"ל מאת: [email protected]
  • 5

    כמה חיפושים. תודה

    2024
    1
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:54 למאמר הראשון אין מקור במדרש. כך כותב העורך של העלון הזה: http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm יש על זה דיון כאן אך חסום לי http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147 יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו: אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘. קבצים מצורפים: אש דת ח''ז עמ קכא.jpg
  • ע

    משפט בענין תשוקה לחכמה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 16:22 שלום רב לכל החברים ! הוספת פירוש למשנה זו, שלא נדפס במפרשים במקום, דברי החוות דעת בהקדמתו לשו"ע. בהמשך לדברי האברבנאל, ויש בה תובנה מיוחדת לחיים. חוות דעת הקדמה מרגלא בפומייהו דרבנן לקרות החכם בשם תלמיד חכם היות שאין ראוי להקרא חכם רק הבורא לבד שהוא עצם החכמה ואינו מקבל ומושפע מזולתו, אבל חוץ ממנו הכל מקבלים ומושפעים מזולתם, וקל וחומר מי ששכלו מורכב בחומר הוא ילאה תמיד מלהשיג הדבר בשלימות, כי החכמה היא בלתי תכליתית, ולא יכילה כי אם הבלתי בעל תכלית והוא הבורא יתברך ויתעלה, מה שאין כן האדם שהוא בעל תכלית צריך הוא תמיד להשלמת זולתו כמאמרם ז"ל [אבות פרק ד משנה א] איזהו חכם הלומד מכל אדם, ולכן קראוהו בשם תלמיד חכם. ולא לבד שצריך לגדול ממנו אלא אף לקטן ממנו, כמאמרם [תענית ז, א] ומתלמידי יותר מכולם. והטעם כי כמו בראיה החושית אם ישוטט אדם במבט עיניו למרחוק נכשל בקל במה שלפניו, כן הוא בראיה השכלית כשמשוטט במבט שכלו למרחוק נכשול בקל במה שלפניו, לכן צריך לתלמיד ששכלו קטן ששכלו אינו משוטט למרחוק ומרגיש במה שלפניו. ועוד כי מחמת צמצום שכלו להסביר להתלמיד, יראה גם בעצמו במה שלפניו, וגם מחמת הצמצום יראה ויבין יותר, כי זה דומה לרואה בשפופרת שרואה יותר מחמת צמצום עין הראות מה שלא יכול להביט כל כך בלא השפופרת מחמת פיזור עין הראות: --

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים