למה הפרשת תרומה נקראת 'הרמה'? הרי ניתן להחיל שם תרומה בצד זה ולאכול בצד אחר [ביצה יג. / מנחות נד:]?

[י. בן חיים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 19:02

כך כתוב בחומש במדבר (יח, כד) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה'.

ומבואר דסדר הפרשת התרומות והמעשרות נקרא הרמה.

והרמתם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר, כן תרימו גם אתם תרומת ה'.

ובתרומה גדולה כתיב: כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך
ולבנותיך.

תודה רבה לכל המסייעים!

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 20:08

אולי מפני שנקראת קדש שהיא דרגה גבוהה מן החולין

[צמאה נפשי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 20:45

במהר"ם שיק נראה שבאמת צריך הרמה בפועל
אלא שכל הראוי לבילה – אין בילה מעכבת בו.

שו"ת מהר"ם שיק חושן משפט סימן נא

איזה השמטות שנשמטו ממקומן בחלקים הקודמין וקנו מקומן כאן.

בימי הפורים יתברך לדור דורים. הרב המופלג החרוץ מוה' מרדכי פריד ני' אבדק"ק
אסאנפא יע"א.

מכתבו קבלתי ומה שהקשה על תוס' חולין דף ז' וגיטין דף ל"א שכ' דמהני נותן
עיניו בצד זה אלא דמ"מ אין מגביהין ומשמע דבנתינת עיניו בצד זה מותר בשבת א"כ
קשיא הא דתנן בשבת בפרק מפנין דטבל מוקצה כו' הא חזי לי' ע"י מה שנותן עיניו
בצ"ז.

הנה קושיא זו כבר הקשה בשעה"מ בפ"ד מהלכות תרומות הלכה י"ו ועוד קושיות כיו"ב
יעיי"ש

ואני כתבתי בחידושי למס' חולין דף ז' לישב די"ל דדווקא בחול מהני נותן עיניו
מצד ראוי להרמה. דהרי גם והרמותם כתיב ומצוה בהרמה וכמ"ש התוס' בנידה דף ס"ה
ע"ב ואף על גב דהא דא"א בהרמה הוא רק מדרבנן. מ"מ מאי לי אם אינו אפשר לבשלה
מצד שהוא אנוס שאין לו כלי או שא"א לו מצד תקנתא דרבנן. וכיו"ב ה' הב"ח בחו"מ
סי' ז' והובא בש"ך שם סק"ה וא"כ לפי ס"ד דתוס' דאפילו להרים מותר שפיר ס"ל דגם
בשבת מהני נותן עיניו בצד זה אבל לאחר שתירצו התוס' דאסור להרים ממילא לא מהני
נותן עיניו בצד זה וכעין דאמרינן דאם אינה ראוי' לבילה בילה מעכבת הה"ד הכא
כיון דאין ראוי להרמה הרמה מעכבת כן כתבתי שם בחי':

אבל עתה שמתי אל לבי דבלא"ה לא קשה קושיא הנ"ל דהנה התוס' בגיטין דף ל"א הקשו
רק על תרומה דלמה אין מגביהין תרומה ובבכורות דף נ"ח ובמנחות דף נ"ה הקשו למה
אין מגביהין תרומות ומעשרות. ונראה דלרבנן דאבא אליעזר בן גמלא דווקא בתרומה
מהני מאומד ובמחשבה וכן לאבא אליעזר לפי מ"ש התוס' בגיטין דווקא בתרומת מעשר
מהני אבל במעשר ראשון וכ"ש במעשר שני או מעשר עני לא מהני אומד ונותן עיניו
ולכך הקשו התוס' רק אתרומה אבל התוס' בבכורות קאי לריב"י דסובר דגם במעשר
ראשון מהני נותן עיניו ולתוס' מנחות דף נ"ד ע"ב ד"ה ונוטלת אפילו לאבא אליעזר
מהני גם במעשר ראשון. ולכך הקשו התוס' גם אמעשרות. מיהו התוס' במנחות שם בד"ה
וניטלת בסופו כ' דדווקא במעשר ראשון מהני אבל במעשר שני ומעשר עני לכ"ע לא
איתקש לתרומה ולא מהני מאומד ונותן עיניו. ולפי"ז א"ש ומיושב קושיא הנ"ל כיון
דכל טבל הוא טבול גם למעשר שני או למעשר עני וזה א"א בשבת לתקנו וא"כ הוא אסור
דגם הטבול למעשר עני אסור בחיוב מיתה לפי הש"ס יבמות דף פ"ו. וא"כ כיון דהוא
אסור ממילא היא מוקצה:

ועפי"ז מיושב דאין דברי התוס' סותרין עצמן דבחולין דף ז' ע"ב ד"ה והתיר כו' כ'
התוס' להוכיח מהא דמהני גבי בית שאין נותן עיניו מוכח דמיירי בדמאי ובתוס' מס'
גיטין דף ל"א הנ"ל כ' דגם בוודאי מהני נותן עיניו וא"כ איזה הוכחה יש אמנם
להנ"ל א"ש דגבי בית שאן שמועיל נותן עיניו גם למעשר שני או למעשר עני מוכח
עכר"ח דדמאי הוי וא"ש לדעתי ובזה אחתום בברכה ידידו הד"ש הק' משה שיק
מברעזאווע:

מאת: [email protected]

--
חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

שיחות הר"ן מ"ג
"גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

[צמאה נפשי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 20:45

ע"פ ד' הרעק"א – אפ"ל שכיון שמטרת ההפרשה היא ליתנו לכהן, לכן שייך לקרוא לזה
"הרמה".

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן ל

ולענ"ד בלא"ה לק"מ כיון דשורש ענין הפרשה הוי מעשה ליתנו לכהן, אף שעתה אינו
עושה מעשה מ"מ מחשבתו לקראו בשם תרומה שסופו לבא לידי מעשה מקרי מעשה

--
חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

שיחות הר"ן מ"ג
"גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "