ביאור כוונת המלבי"ם

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:11

המלבי"ם משתמש כאן בביטוי "הא-להיים יאמרו".
א. האם ידוע למי הכוונה (אם הכוונה לחכם כלשהו)
ב. מה פשר הכינוי הלז, דהיינו כאשר הוא משתמש בביטוי זה האם כוונתו שזה פירוש
שמפרשים אותו חכמים מסוג מסויים דווקא (למשל העוסקים בדרוש/קבלה)
כל מידע יכול לעזור!

ז"ל:
"וכראות שאול וכו' בן מי זה הנער אבנר. האלהיים יאמרו (להסיר הפליאה על שאול
ששאל על אבי דוד והוא כבר ידע כי הוא בן ישי כנ"ל סי' טז) כי עת יופיע האור
האלהי ויבקע כשחר אורו על איש הרוח, אז יתהפך לאיש אחר, כי קרן אור פניו, והוד
והדר לפניו, ומצד זה בעת התלבש דוד רוח גבורה וזהר אלהי לא הכירו שאול עתה,
וידרוש לאמר מי האיש הרוח הלז. אולם לפי הפשט, אחר ששאול הבטיח לתת את בתו
להמנצח את הפלשתי, אז תיכף בהתנדב דוד ללחום אתו עלה על לבו כי בהכרח יצטרך
לשלם נדרו ולתת לו את בתו, ולכן דרש תיכף על כבוד בית אביו, לא לדעת שמו, כי
ידע ששם אביו ישי, רק לדעת יחוסו ומעלתו. ואמרו בן מי זה הנער אבנר, הוא, אם
אביו מיוחס נכבד ונשוא פנים ראוי שיתחתן עם המלך, ואבנר לא ידע מענה ע"ז, כי
כבוד ישי לא נודע אז". (מלבי"ם שמו"א יז, נה)

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15

כוונתו לחכמים מסוג מסויים שמפרשים על פי 'רובד רוחני עליון', בשונה ממפרשים
שנצמדים יותר לפשט הפשוט לאדם הפשוט.
האלוהיים יאמרו שדוד נעשה אלוהי ולכן כולו השתנה ולא היה שייך להכיר אותו.

[משלה"ד, הרגשנים יאמרו שכל אדם יכול להרגיש בחוש שאחרי הטבילה במקוה של ערב
שבת נכנסת בו נשמה יתירה.
זה גישה של רגשנים, ולא שהיא לא אמיתית, אלא זה סגנון תפיסה של המציאות].

מעניין למי הכוונה,
אולי האלשיך?