דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לשון מתלבט

2022
9 8 42 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 16:48

    תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק
    ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר
    מהו הנכון?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 16:48

    תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק
    ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר
    מהו הנכון?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 17:00

    אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ...
    תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד
    (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה,
    ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה.

    מאת: [email protected]

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.08.22,
    16:59:48

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 17:00

    אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ...
    תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד
    (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה,
    ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה.

    מאת: [email protected]

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.08.22,
    16:59:48

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 23:10

    דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה
    ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י.
    ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על
    שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 23:10

    דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה
    ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י.
    ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על
    שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 01:05

    ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני
    כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות
    נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו
    להכריע.
    גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך
    הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש
    האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש.
    ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו
    על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר,
    כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה
    מטעמי נוחות.

    דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא
    כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם
    השפ"ח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 01:05

    ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני
    כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות
    נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו
    להכריע.
    גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך
    הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש
    האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש.
    ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו
    על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר,
    כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה
    מטעמי נוחות.

    דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא
    כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם
    השפ"ח.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 19:38

    משלי י ח

    חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.
    הושע ד יד
    לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי
    תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ
    וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט.

    כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע:
    ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים
    ילבט" (מש' י , ח).

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 19:38

    משלי י ח

    חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.
    הושע ד יד
    לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי
    תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ
    וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט.

    כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע:
    ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים
    ילבט" (מש' י , ח).

    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 21:44

    ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם
    וכיוצ"ב

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 21:44

    ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם
    וכיוצ"ב

    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:14

    בס"ד

    "כל טינופת לא תטנפך"
    עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר
    לו.
    זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו
    יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:14

    בס"ד

    "כל טינופת לא תטנפך"
    עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר
    לו.
    זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו
    יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:32

    כך פירש בספר הזכרון את דברי רש"י.

    ב-יום רביעי, 3 באוגוסט 2022 בשעה 23:15:18 UTC+3, אברהם י. מישקין כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:14

    בס"ד

    "כל טינופת לא תטנפך"
    עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר
    לו.
    זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו
    יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:37

    איני יודע למי ידוע מה שכתבו "ידוע", אבל לשון מתלבט כבר מופיע בפוסקים במשמעות זו או דומה לזו, כגון שו"ת הריטב"א (סימן עט), ותחלת דבר ראיתיו מתלבט במה שאמרו בדין הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אם הוא כמסירה ממש אם לאו, ואמ' דלאו כמסירה ממש דא"כ אין שאלה בהקדש.

    ובשו"ת דבר אברהם ח"ב סימן ט', דהנה מתלבט אני לפ"מ שפירש"י ותוס' דאין חייבין אצללתא דדמא עד דאיכא כזית דם גמור.

    ובתי"ט מנחות פי"א מ"ח, ואין להתלבט עוד במה שנתלבט הכ"מ בזה.

    ובכתב סופר גיטין ל"ט ע"א, הא מני רבי מאיר הוא וכו'. עיין פני יהושע שהאריך בפירוש הסוגיא, ואלו ראה חידושי ר"ן לא היה מתלבט כל כך, עיין בו ותמצא בו דייך.

    והגם שכולם ניתן להסב לכאורה גם למשמעות של טירחא ומאמץ, מ"מ מי שהבין לשון היסוס ואי ודאות אין להאשימו כ"כ, דהיינו נמי שמצדד לכאן ולכאן, וכך דרך הלשון שמילים משנות מעט את משמעותן במשך הדורות. דוגמא לדבר, עץ, בלשון תורה הוא גם הצמח המחובר, ובלשון חז"ל רק החומר לבנין, והצמח נקרא אילן.

    ואיני מביא ממחברי דורינו שאצלם הוחלט לגמרי שהוא כפירושו בלשון הדיבור.

    מאת: From: א.י. מישקין
    Sent: 3 Aug 2022 11:15 PM
    מאת: To: נפתלי צבי יוסף ווימער
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; יצחק רוט [email protected]; אלחנן סגרון [email protected]; אליעזר סילבר [email protected]; Chaim Erlanger [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] לשון מתלבט

    בס"ד

    "כל טינופת לא תטנפך"

    עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר לו.

    זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע.

    ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם וכיוצ"ב

    משלי י ח

    חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.

    הושע ד יד

    לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט.

    כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע:

    ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים ילבט" (מש' י , ח).

    ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו להכריע.

    גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש.

    ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר, כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה מטעמי נוחות.

    דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם השפ"ח.

    דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י.

    ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום.

    אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ...

    תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה,

    ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה.

    תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק

    ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר

    מהו הנכון?

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com.

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by
    Mailtrack

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.08.22, 16:59:48

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZp4RFKMjjfbN0AVzXcTuTssQqTp_yxFbEt%3DxK8tuF7YQ%40mail.gmail.com.

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0GXjqgL4xd1K%3Dp0vwrxEXO6q4xp8rj2YrcW6WqsomUU2Q%40mail.gmail.com.

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgq%2BMKWOvxUo%2BsVBXba7%3DjZQOoDhP%3DGHZ9koAsjBicVd2Q%40mail.gmail.com.

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkZRkovhN83nynjFU7Y%3DwRrmZeqZ0vbvad6p%2BLqgf3UjGQ%40mail.gmail.com.

    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOw84rGaKQr1_rfcXVE511BxajvkkSgoQq0p9iwMNehgdg6PLw%40mail.gmail.com.

  • לשון ספרותי ל"נפק"מ"

    2022 מקורות תורניים שפות תרגום
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    135 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 12:43 חשוב להסביר שוב את הבעייתיות המלה "נפקא מינה" תרגומו: "יוצאת ממנה" לכן לכתוב "יש כמה נפק"מ לדינא בין הטעמים", הרי זה כמו לכתוב "יש כמה יוצאת ממנה בין הטעמים", וזה כמובן לא ספרותי לא תמצא בגמרא לשון כזו
  • ספרי אבולעפיה

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    17 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 17:14 א. יישר כח, כדבריך כן הוא. לתועלת החברים ארשום כאן טעות בסדר ספרי ה"ר אבועלפיא שכמה נמשכו אחריו, הנה בשנת שט"ז נדפס בפירארו ספר 'לקוטי שכחה ופאה' ובו אסופת סודות בקבלה על סדר האגדות מראשוני המקובלים בספרד, בסוף הספר יש קטע 'סוד אמת ויציב וקידוש שבת' מאת המקובל מה"ר דוד מאריינטי מספרד ושם נתבאר היאך יהלמו תיבות הקידוש לל"ה תיבות ולא יותר כמבואר בתיקו"ז [תיקון מ"ז פד.]. השל"ה ציטט מובאה זו בספרו [מסכת שבת תורה אור אות צד - מהד' יד רמה], ומשם לסידורו ערבית לליל שבת. בספר הסידור [מונסי תשסג] עמ' תלא כתב ה"ר אליהו מטוסוב כי ספר לקוטי שכחה ופאה הוא מכתיבת מה"ר אבולעפיא, ולכן מקורו מפוקפק. [ואחריו מחבר הספר הנפלא שבו אני עוסק]. ומאחר שעברתי על הספר ולא ראיתי שום דמיון לספרי מה"ר אבולעפיא, אלא שמצאתי בדפוס צילום מספר הנ"ל בשנת תשל"ח צורף אליו ספר וזאת ליהודה [כפי שנמצא הרבה בספרי צילום]. ומצד שנכרכו שני הספרים יחדיו, בא לכלל טעות..
  • מחפש ספר

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    59 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 22:09 קיבלתי את מבוקשי.
  • 'לשון' זכר או נקבה?

    2022 כתיבה תורנית שפות מקורות תורניים
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    134 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 12:32 בגמרא מצאנו על המלה "דרך" שכשמדובר על דרך שמיועדת לזכר, כמו מלחמה הכתוב השתמש בלשון זכר, וכשהדרך מדברת על נקבה, הכתוב השתמש בלשון נקבה. ודו"ק
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    16 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2022 11:57 לתועלת הציבור - אפשרות לקבל חינם סריקות מתוך ספרים וכתבי עת,(עד 20 עמ' בערך), מתוך אוספי ספריית הרמב''ם בית אריאלה, תל אביב. במייל זה - [email protected] עד 'עשרה מפתחי סריקה לבקשה'. ב-יום שני, 8 באוגוסט 2022 בשעה 10:01:06 UTC+2, na0548463791 כתב/ה:
  • הפרש לשון

    2022 מקורות תורניים שפות
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 11:54 בתאריך יום א׳, 22 במאי, 0:29 שאל הרב שמואל עוזר קאפף שאלה זו בקבוצה, מצאתי לקדוש א' לפני 200 שנה שכתב וז"ל: חילוק בין לשון בריאה אל עשיה, דבר הנעשה רק סיבה כדי להגיע לענין אחר. הראשון נקרא בריאה דאין זה תכלית המכוון, רק השני שהוא תכליתו עשיה נקרא. האם ידוע לאחד מן העורכים החשובים מקור קדום לזה? בברכה ובתודה מראש.
  • בקשת עזרה בדקדוק לשון הקודש. תודה

    2022 שפות כתיבה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    22 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:40 כנראה שזה שאח"כ כתוב 'ניצול', ולא 'ניצל', זה כדי להבדיל מ'ניצל' בעבר.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 22:41 מעבר יבוק מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים