לשון ספרותי ל"נפק"מ"

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 15:48

אכן נודע הדבר, שמשתמשים בביטוי זה באופן מוגזם לצורך קישוט המאמר בביטויים ישיבתיים,

ואפשר פשוט להשמיטו ולכתוב מגוון ביטויים כמו:

כתוצאה מכך, משום כך, עקב כך, ועוד.

מאת: From: א. י. כהן
Sent: 21 Jul 2022 9:06 AM
מאת: To: יצחק רוט
מאת: Cc: יהושע ברוורמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; מוטי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] Re: לשון ספרותי ל"נפק"מ"

הנה דוגמא:

ובכמה מקומות בגמרא נחלקו אם טובת הנאה זו נחשבת זכות ממונית השייכת לבעל הפירות או לא. ויתבאר לפנינו האם יש בזה נפק"מ לענין האם מותר למודר הנאה לקבל מתנות אלו.

רוב המילים הנ"ל אינם שייכים כאן. האם יש אפשרות אחרת?

או שפשוט להשמיט ולכתוב: ויתבאר לפנינו האם זכות זו אוסרת על המודר הנאה לקבל מתנות אלו או לא.

יתבאר אם הדברים נוגעים לדינא.

From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of יהושע ברוורמן
Sent: 20 Jul 2022 2:28 PM
To: א. י. כהן <[email protected] mailto:[email protected] >
Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; מוטי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [עריכה תורנית] Re: לשון ספרותי ל"נפק"מ"

תוצאה/ השפעה

ועדיין יש לשאול איך כותבים את המשפט הבא: ...ולהלן יתבאר האם יש מכך נפק"מ לדינא... כאן פחות שייך לכתוב חילוק וכדו', 'השלכה הלכתית' מצוין כאן, אבל זו מילה בעברית, מה עושים במקום שרוצים דוקא לשון הקודש כגון עוז והדר?

למוטי היקר וכל חבריא קדישא

הצעת תחלופה למלה 'נפקותות', בעברית [לא לחו"ל]:

השלכות דיניות / הלכתיות

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 09:09

בעקרון אתה צודק, אבל אי אפשר לכתוב כך כי רוב הציבור קורא את המילה נפק"מ
כמושג בפני עצמו, במיוחד כשזה בראשי תיבות

[שלום כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 08:16

אולי "משמעות"

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 08:45

ונ"מ רבתא בזה לדינא

[נפתלי צבי יוסף - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 11:53

נפקא מינה הוא ג"כ לשון ספרותי (הגמ' כתובה בלשון רהוטה)

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 13:20

לא יודע אם זה יעזור, אבל ראיתי עכשיו בש"ך את הלשון "נפקותא"

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 14:50

בקשר לבעייתיות הספרותית, ענ"ד היא שכל ביטוי שהותר בקהל ע"י רבותינו האחרונים, אין אנו מדקדקים אחריו, וכאן הביטוי בשימוש נרחב ביותר של כל רבותינו כך שאין כאן כל שאלה ספרותית, ושהמומחים ישברו את הראש איך זה מסתדר (ולא צריך להתאמץ כ"כ התירוץ לכך די קל).

לכן השאלה היא רק למי שצריך משום מה לשון עברי מצוחצח, או לאנשים שאינם בקיאים בלשון תלמודי.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of Gra Biurim
Sent: 24 Jul 2022 1:21 PM
מאת: To: ישראל אברהם קלאר [email protected]; Typing Main
Subject: Re: [עריכה תורנית] Re: לשון ספרותי ל"נפק"מ"

לא יודע אם זה יעזור, אבל ראיתי עכשיו בש"ך את הלשון "נפקותא"

חשוב להסביר שוב את הבעייתיות

המלה "נפקא מינה" תרגומו: "יוצאת ממנה"
לכן לכתוב "יש כמה נפק"מ לדינא בין הטעמים", הרי זה כמו לכתוב "יש כמה יוצאת ממנה בין הטעמים", וזה כמובן לא ספרותי

לא תמצא בגמרא לשון כזו

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 15:01

צריך להביא בחשבון שמלבד עניין ההסכמה על נכונות הביטוי, ועל היותו ממקובל בין
תופשי התורה. יש גם עניין של איכות ניסוח. ולא כדאי בגלל ביטוי ירוד אחד (איני
נותן ציון לנ"ד, אלא הדברים הינם כלליים) תיפגם איכות החיבור.
למשל אם מחבר ישלב בתוך דברים ברומו של עולם לשון כמו חבל על הזמן/פצצה/ וכל
מיני סלנגים רחוביים כיו"ב, הרי ללעג וקלס יחשב!
שוב אדגיש, איני בא לדון לגופו של הביטוי שאינו עניין לדוגמאות הללו, אלא לומר
שכדאי לעורך להיזהר במלאכתו שמלאכת שמיים היא, ולבחור לשון ערומים..
באופן אישי אפילו לשונות תקניים ונאים שעלולים להתפרש או להישמע לא כ"כ טוב
אצל הקורא, אני משתדל להימנע ככל שניתן.
ברכה והצלחה!

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 15:56

מה שהרב רוט כתב שהביטוי נהפך למילה בשפה, זה דבר שנזכר בגמרא ובמדרש פעמים
לאין מספר, ויש גם מעשה שאמורא אחד הקפיד על חבירו שניסה לדקדק בזה.
ומן הסתם מי שיחפש בראשונים ובאחרונים ימצא את זה גם כן שם.

אביא אולי כמה דוגמאות לסבר את האוזן:
א. המילה דיומדין זה ביטוי, וכמו כן בכל מקום שכתוב דו, כמו דו פרצופי
בעירובין יט ודיופלי בסנהדרין וכו'.
ב. המילה חלה של המקרא מדברת על העיסה, וממנה צריך להרים תרומה, ראשית
עריסותיכם חלב תרימו תרומה, ואילו בלשון חכמים נהפך המילה חלה להיות נסוב על
התרומה של החלה.
ג. בקהלת רבה כתוב יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, כלומר יום אחד הוא
נכנס אליו לשאוף קצת אויר, אז כתוב שהוא נכנס לעשות איתו 'אויר קל'.
ד. בביצה איתא אני היום סמכוני באשישות.
ה. בעוד מקום כתוב כאשר עשה כן יעשה לו, על אשה שנתקדשה ונתגרשה וכו', כמדו'
בב"ב.
ו. תמות נפשי עם פלישתים, גם כן ביטוי שמוזכר בנדרים כמדו'
אולי אזכר בעוד, ואולי עוד יתנדבו לכתוב פה עוד, אבל זה דבר פשוט.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
24.07.22,
15:44:56

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 12:43

חשוב להסביר שוב את הבעייתיות

המלה "נפקא מינה" תרגומו: "יוצאת ממנה"
לכן לכתוב "יש כמה נפק"מ לדינא בין הטעמים", הרי זה כמו לכתוב "יש כמה יוצאת ממנה בין הטעמים", וזה כמובן לא ספרותי
לא תמצא בגמרא לשון כזו