שאלה לכל החו"ר

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2022 23:26

מרן הגרח"ק בדרך אמונה (שמיטה ויובל ט ציה"ל שסו) לגבי הדין שהמלווה שלא כתב
פרוסבול, כאשר הלווה מחזיר לו החוב צריך לומר משמט אני לך כותב את המילים האלו:

והעידו על מרן ז"ל (=החזון איש) שהחזיר לא' חוב אחר שביעית ואמר משמט אני ונטל
מרן המעות בחזרה ולא א"ל אעפ"כ כי הכיר בו שרצונו לקיים מצות שמיטת כספים

ואני לא הבנתי
וכי כאשר אמר ההוא "משמט אני לך" לא קיים מיד מצוות השמטת כספים? ומיד שההוא
קיים, שהחזון איש יתן לו את הכסף במתנה? (מי שהוא אמר שהחזון איש הכיר בו שהוא
לא רצה לקבל מתנה, אבל זה לא מה שכתוב)? או שאם המלווה מקבלם במתנה יש איזה
שהיא חיסרון במצוות משמט אני לך - וזה חידוש גדול וצריך מקור
אשמח לשמוע דעת הרבנים בזה

יום נפלא

משה רייך

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
09/10/22,
11:25:53 PM

[משפחת אבימור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2022 23:39

אני לא למדתי את הסוגיא, אבל בתור אחד שלא למד, לכאורה הקיום של המצוה כמאמרה
הוא שהלווה לא "יתן מתנה" למלוה, וזו נראית הערמה גמורה.

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2022 23:41

ברשותם אצטט דברי הרמב"ם (ט שמיטה כח)
כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים נוחה הימנו, וצריך המלוה לומר
למחזיר משמיט אני וכבר נפטרת ממני, אמר לו אעפ"כ רצוני שתקבל יקבל ממנו שנאמר
לא יגוש והרי לא נגש, ואל יאמר לו בחובי אני נותן לך אלא יאמר לו שלי הם
ובמתנה אני נותן לך.

יום נפלא

משה רייך

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
09/10/22,
11:41:26 PM

[משפחת אבימור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 08:48

האם התורה רצתה שהמלוה והלוה יעשו "טקס" שבו המלוה אומר "משמט אני" והלוה אומר
"אעפ"כ" ויפרע את החוב כרגיל? לא מסתבר. לכאורה, וכך נראה מפשטות לשון
הפסוקים, התורה רצתה לתת אפשרות אמיתית ללווה עני שפריעת החוב קשה לו, שלא
לפרוע את החוב. אלא שאם הלוה אינו עני ויכול לפרוע את החוב, בודאי שכך ראוי,
ורוח חכמים נוחה הימנו.