דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בחז"ל

2022
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:44

    בחכמת שלמה להגרש"ק זי"ע - או"ח סי' תרפא ס"ד בתו"ד כתב דעיקר קיטרוג שלהם הוי
    מי יפול בחלקו יתברך,* כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל בחלקו יתברך
    כמש"כ יעקב חבל נחלתו, כמו כן בכל שנה בר"ה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל
    זה*, ואוה"ע
    נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם. ולפ"ז יש לנו בר"ה שני
    דינים, אחד הנוגע בינינו לו יתברך מה שכ"א חייב בעון עצמו, והשני הוי מה שאנו
    נידונים בכלל עם האוה"ע מי יפול בחלקו יתברך, והנה ע"ז הדין שאנו נידונין מי
    יפול בחלקו יתברך בזה אנו בטוחין שבודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק אבל על הדין
    השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן וכו' ע"כ

    ברצוני לדעת אם יש לזה מקור בחז"ל (או מקור קדום) שבתחלת הבריאה נעשה גורל
    ונפלו ישראל בחלקו ית' ?

    ובפרקי דרבי אליעזר פכ"ד, ובילקוט שמעוני (תהלים טז, ה) איתא כעין זה, אבל לא
    בתחלת הבריאה אלא בדור הפלגה, וז"ל: רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את
    המגדל [בדור הפלגה] קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם
    בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן
    אלא נרדה *והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם ונפל
    גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו *אמר
    הקב"ה גורל שנפל לי רצתה נפשי בו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ע"כ,

    ואולי אפ"ל שכוונת הגרש"ק ג"כ על דור הפלגה "ותחלת הבריאה" כוונתו בדור הפלגה
    (בתחילת ימי הבריאה) ? ויל"ע.

    כמו"כ, אם גם מה שכתב שבכל שנה בר"ה הוי גורל יש לזה מקור, דזה יותר נראה
    חידושו.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:44

    בחכמת שלמה להגרש"ק זי"ע - או"ח סי' תרפא ס"ד בתו"ד כתב דעיקר קיטרוג שלהם הוי
    מי יפול בחלקו יתברך,* כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל בחלקו יתברך
    כמש"כ יעקב חבל נחלתו, כמו כן בכל שנה בר"ה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל
    זה*, ואוה"ע
    נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם. ולפ"ז יש לנו בר"ה שני
    דינים, אחד הנוגע בינינו לו יתברך מה שכ"א חייב בעון עצמו, והשני הוי מה שאנו
    נידונים בכלל עם האוה"ע מי יפול בחלקו יתברך, והנה ע"ז הדין שאנו נידונין מי
    יפול בחלקו יתברך בזה אנו בטוחין שבודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק אבל על הדין
    השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן וכו' ע"כ

    ברצוני לדעת אם יש לזה מקור בחז"ל (או מקור קדום) שבתחלת הבריאה נעשה גורל
    ונפלו ישראל בחלקו ית' ?

    ובפרקי דרבי אליעזר פכ"ד, ובילקוט שמעוני (תהלים טז, ה) איתא כעין זה, אבל לא
    בתחלת הבריאה אלא בדור הפלגה, וז"ל: רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את
    המגדל [בדור הפלגה] קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם
    בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן
    אלא נרדה *והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם ונפל
    גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו *אמר
    הקב"ה גורל שנפל לי רצתה נפשי בו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ע"כ,

    ואולי אפ"ל שכוונת הגרש"ק ג"כ על דור הפלגה "ותחלת הבריאה" כוונתו בדור הפלגה
    (בתחילת ימי הבריאה) ? ויל"ע.

    כמו"כ, אם גם מה שכתב שבכל שנה בר"ה הוי גורל יש לזה מקור, דזה יותר נראה
    חידושו.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 15:12

    מדברי האברבנאל בפר' אחרי המצו"ב, נראה שהגורל המדובר היא ביום הכיפורים.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור בכתבי הרמח"ל

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 21:09 אני מחפש מקור בדברי הרמח"ל (מן הסתם זה בדעת תבונות. ואולי בדרך ה'. אבל יתכן גם באדיר במרום). שהנשמה מצד עצמה יכולה לראות מכל מקום ולשמוע מכל מקום וכו', ורק מחמת כניסתה לגוף היא מצמצמת עצמה לראות רק דרך העין ולשמוע רק דרך האוזן וכו'. תודה מראש!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים"

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:21 אשמח לקבל את עזרת הציבור, למקור לקטע שמופיע בספר תיקון משה מהגה"ק רבי משה פאללאק זצ"ל אב"ד באניאהד. אשר נמצא כעת בשלבי עריכה על ידי. הוא מביא את "קושיית המפרשים", שמכיון והד' מינים רומזים לאחדות בני ישראל כמבואר במדרש א"כ היה ראוי שיטלו את הד' מינים ביום הדין ולא בסוכות. האם מאן דהוא יודע מי הם המפרשים שהקשו קושיא זו??? בחפשי בספרים, מצאתי שגם הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש זצ"ל, בספרו צרור החיים מביא קושיא זו ג"כ בשם המפרשים. בלי לציין מקור ברור לקושיא. מצורף קטע מהספר תיקון משה [image: image.png] [image: image.png] ולהלן קטע מצרור החיים [image: image.png]
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 16:12 תבדוק בפירוש הגר"א על חד גדיא עם פירוש איפה שלמה של הגה"צ ר' שלמה ברעוודה זצ"ל הוא מסתמא מביא מקור לזה. הוא מדבר על זה שכתונת פסים היה בגדי כהונה זה נמצא בספרו ליל שימורים או בספרו פירוש הגר"א על תפלת חנה. לדעתי שניהם נמצאים באוצר החכמה
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 09:15 תודה לכל העונים! מאת: On Thu, Nov 17, 2022 at 12:07 AM שמעון אסטרייכר
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 19:34 חזק וברוך. החכמתנו. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 19:30 שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן מד בספר דור דעה ערך הרק"ה מהר"צ מזידטשוב ז"ל כותב שם שהגאון בעל חוו"ד ז"ל כשהי' רב אבד"ק סטרי ביקר את הרה"ק הנ"ל והגיד לו שראה בספר קדמון ששרשי אילן האתרוג מונחין וגדלין בארץ בצורת אותיות של שם הוי' ב"ה וב"ש עי' שם עוד בציץ אליעזר שאולי כותב עוד משהו בזה.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 17:32 תודה רבה