דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה למעיינים

2023
11 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:58

    הצילום מצ"ב.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:58

    הצילום מצ"ב.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 18:00

    ראה כאן וברש"י
    [image: resppic.jpg]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 18:00

    ראה כאן וברש"י
    [image: resppic.jpg]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:27

    כתוב ששינה הוא אחד משישים של מיתה

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:27

    כתוב ששינה הוא אחד משישים של מיתה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:35

    קצת תמוה שהביא מלשון הש"ס בעוד שלשון תנומה מובא גם בפסוקים, כגון תהלים קלב
    ד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:35

    קצת תמוה שהביא מלשון הש"ס בעוד שלשון תנומה מובא גם בפסוקים, כגון תהלים קלב
    ד.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:37

    הייחודיות בגמ' מו"ק היא שמתנמנם לשון מיתה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:37

    הייחודיות בגמ' מו"ק היא שמתנמנם לשון מיתה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17

    הוא לא מציין למו"ק, אלא שסתם לשון נמנום שבש"ס הוא לשון של מיתה [דומיא דדמיך
    של הירושלמי]. ואינו מציין למקום שנמנום הוא מיתה, אלא אדרבה למקום שהמכוון
    הוא על שינה, ורק שנקראה השינה בלשון שדומה ללשון של מוות.
    ואגב גם במו"ק אי"ז לשון מוות אלא גסיסה, ובפשוטו הוא לשון מושאל ולא שאכן
    נקרא המוות בלשון נמנום. וצ"ת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17

    הוא לא מציין למו"ק, אלא שסתם לשון נמנום שבש"ס הוא לשון של מיתה [דומיא דדמיך
    של הירושלמי]. ואינו מציין למקום שנמנום הוא מיתה, אלא אדרבה למקום שהמכוון
    הוא על שינה, ורק שנקראה השינה בלשון שדומה ללשון של מוות.
    ואגב גם במו"ק אי"ז לשון מוות אלא גסיסה, ובפשוטו הוא לשון מושאל ולא שאכן
    נקרא המוות בלשון נמנום. וצ"ת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:03

    מטרתו להוכיח שלשון שינה משמעותה גם מיתה.
    את זה אפשר להוכיח רק ממו"ק, אבל מפסחים א"א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:03

    מטרתו להוכיח שלשון שינה משמעותה גם מיתה.
    את זה אפשר להוכיח רק ממו"ק, אבל מפסחים א"א.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12

    לא הבנתי. השני אליהו לא כותב דבר וחצי דבר על גמרא במו"ק, אלא שסתם לשון הש"ס
    על שינה הוא נמנום, ולשון זה קשור במעט למיתה.
    המקור לדמיון למיתה הוא לכאו' במו"ק וכמו שנתבאר ע"י הרב מעשה הכתב. אבל מה
    הצורך לציין ללשון הש"ס כשאפשר לציין ללשון המקראות, שגם שם נכתבה תנומה,
    ויתפרש ג"כ בדמיון לענין של מוות כפי שמשמע במו"ק.
    מלבד זאת הקשתי עוד שבפשוטו לשון הגמ' במו"ק הוא לשון מושאל בלבד, שהגוסס דומה
    למתנמנם, שהוא חי ולא חי כמו המתנמנם שהוא תיר ולא תיר. והוא גם רק על גסיסה
    ולא על מוות.
    גם קשה כמו שהקשה הרב הירש מדוע לא ציין לענין של מיתה א' משישים במיתה, וע"ז
    שייך לתרץ שרצה שלהראות על לשון של מיתה ממש ולא א' משישים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12

    לא הבנתי. השני אליהו לא כותב דבר וחצי דבר על גמרא במו"ק, אלא שסתם לשון הש"ס
    על שינה הוא נמנום, ולשון זה קשור במעט למיתה.
    המקור לדמיון למיתה הוא לכאו' במו"ק וכמו שנתבאר ע"י הרב מעשה הכתב. אבל מה
    הצורך לציין ללשון הש"ס כשאפשר לציין ללשון המקראות, שגם שם נכתבה תנומה,
    ויתפרש ג"כ בדמיון לענין של מוות כפי שמשמע במו"ק.
    מלבד זאת הקשתי עוד שבפשוטו לשון הגמ' במו"ק הוא לשון מושאל בלבד, שהגוסס דומה
    למתנמנם, שהוא חי ולא חי כמו המתנמנם שהוא תיר ולא תיר. והוא גם רק על גסיסה
    ולא על מוות.
    גם קשה כמו שהקשה הרב הירש מדוע לא ציין לענין של מיתה א' משישים במיתה, וע"ז
    שייך לתרץ שרצה שלהראות על לשון של מיתה ממש ולא א' משישים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 23:21

    במקראות לא כתוב תנומה במשמעות של מיתה. וגם בגמ' לא, חוץ ממו"ק. ולכן רק משם
    אפשר להוכיח ששינה לשון מיתה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 23:21

    במקראות לא כתוב תנומה במשמעות של מיתה. וגם בגמ' לא, חוץ ממו"ק. ולכן רק משם
    אפשר להוכיח ששינה לשון מיתה.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 13:19

    נכון, אבל השני אליהו מחפש לשון של שינה ולא לשון של מיתה, ורק שהלשון של שינה
    תהיה כזאת שיש לה גם משמעות של שינה. והוא גם לא כותב שום רמז שכוונתו לגמרא
    במו"ק ובפשוטו כוונתו לכלל המקומות שכתבה הגמרא לשון נמנום - כמו שבירושלמי לא
    נקט מקום מסוים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 13:19

    נכון, אבל השני אליהו מחפש לשון של שינה ולא לשון של מיתה, ורק שהלשון של שינה
    תהיה כזאת שיש לה גם משמעות של שינה. והוא גם לא כותב שום רמז שכוונתו לגמרא
    במו"ק ובפשוטו כוונתו לכלל המקומות שכתבה הגמרא לשון נמנום - כמו שבירושלמי לא
    נקט מקום מסוים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 14:21

    הוא רוצה להוכיח ש'שינה' = מיתה. ממילא הוא לא יכול להביא מפסחים, או מפסוק
    כגון: "ויישן ויחלום שנית", שהרי מכאן אין לו אפשרות להוכיח ששינה היא לשון
    מיתה, ומה ירוויח אם כן בהביאו מקורות אלו?!
    המקור היחידי שיועיל לו להוכיח ששינה באה במשמעות של מיתה היא (כפי שכתב הרב
    מעשה הכתב), ממו"ק (וכמובן גם מהירושלמי).

  • שאלה למעיינים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:57 לחו"ר הקבוצה הע"י במהלך העריכה נתקלתי בענין הטעון ביאור. רבינו יוסף חיים זצ"ל כתב בשני אליהו: [image: image.png] שאלתי היא: מהי הוכחתו מהבבלי, שמיתה נקראת 'שינה'. שם (פסחים קכ:) איתא: "חזא דקא נמנם", ומדובר על שינה ונימנום בלבד, ולא על מיתה!
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:51 הבאתי שיש "מזור" וכן "ותגרע"
  • שאלה לידענים

    2023
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 14:48 כידוע לעוסקים בפולמוס, שהרב שמואל אברהם תפילניסקי שליט"א חקר ובדק ומצא, שרובו המוחלט של ספר חמד"י הוא מעשה ליקוט מספרי חכמים וצדיקים, כגו' ספרי מהרי"ל פוחוביצר זצ"ל, ועוד, כך שסביר להניח שמאמר זה מקורו טהור ביותר... ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 13:39:24 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:
  • שאלה בדקדוק

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:34 בימינו השימוש במילה 'עצם' הוא בנקבה. אך בלשון המשנה בזכר. עכ"פ כשאתה מפרש את המשנה עדיף להשתמש בלשון זכר. וכן ראיתי שעשה הרב קהתי זצ"ל. מאת: [email protected]
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 21:25 אולי במקום לבית העורך התורני צריך לקרוא לקבוצה הבית לפוסק ההלכתי -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 17:25 B5

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים