דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקורות שנצטברו אצלי

2023
11 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:30
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן פסוק שפסוק זה מועיל להברחת
        החיצונים ?
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
      • היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות, ראיתי כן בדגל מחנה
        אפרים ליקוטים לפר' ויחי, ושאלתי אם הוא בעל המימרא, או שכבר נכתב מלפניו ?
      • היכן המקור שכשהרשעים נמחים מן העולם נעשה שלום בישראל ?
      • היכן כתוב שהקב"ה מצליח דרך הרשעים בכדי להאבידם משני העולמות [גם
        התקשיתי בביאור הדברים, כי אם מצליח דרכם הרי אין זה מב' עולמות, רק מעוה"ב].
      • היכן כתוב [עדיף מקור קדום] שע"י בטחון נמתקים הדינים
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
      • הארה הניתן מכתר למלכות יורדת בלי עיכוב, או שמא רק כשיורדת ביסוד
        [וכמבואר במשנ"ח מסכת כללות המצוות פ"א מ"ד].

    עזרה וסיוע אפי' בא' מכל הנ"ל יעזור לי מאוד מאוד.
    ייש"כ עצום מראש,
    ובפרט למנהל הרב שמואל בלויא שליט"א המסייע בכל עת ועונה מתחת לקלעים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:30
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן פסוק שפסוק זה מועיל להברחת
        החיצונים ?
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
      • היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות, ראיתי כן בדגל מחנה
        אפרים ליקוטים לפר' ויחי, ושאלתי אם הוא בעל המימרא, או שכבר נכתב מלפניו ?
      • היכן המקור שכשהרשעים נמחים מן העולם נעשה שלום בישראל ?
      • היכן כתוב שהקב"ה מצליח דרך הרשעים בכדי להאבידם משני העולמות [גם
        התקשיתי בביאור הדברים, כי אם מצליח דרכם הרי אין זה מב' עולמות, רק מעוה"ב].
      • היכן כתוב [עדיף מקור קדום] שע"י בטחון נמתקים הדינים
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
      • הארה הניתן מכתר למלכות יורדת בלי עיכוב, או שמא רק כשיורדת ביסוד
        [וכמבואר במשנ"ח מסכת כללות המצוות פ"א מ"ד].

    עזרה וסיוע אפי' בא' מכל הנ"ל יעזור לי מאוד מאוד.
    ייש"כ עצום מראש,
    ובפרט למנהל הרב שמואל בלויא שליט"א המסייע בכל עת ועונה מתחת לקלעים.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:34

    לראשון:
    (אבות ד)
    רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת
    קונה לו קטיגור אחד

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:34

    לראשון:
    (אבות ד)
    רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת
    קונה לו קטיגור אחד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:43
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      - עיין זוהר פר' בראשית דף נג ע"ב.
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
        • ילקוט שמעוני במדבר - פרק יג - רמז תשמג: יוסף תפס את החסידות שנאמר
          ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד.
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
        • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
          בכתבי האר"י 'אריך'.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 21:34:34 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:43
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      - עיין זוהר פר' בראשית דף נג ע"ב.
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
        • ילקוט שמעוני במדבר - פרק יג - רמז תשמג: יוסף תפס את החסידות שנאמר
          ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד.
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
        • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
          בכתבי האר"י 'אריך'.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 21:34:34 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:56
    • על השאלה "היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות" מביאים בשם
      האריז"ל כן, ושהשמחה גרמה לו להשיג את כל 'גדולתו'. משהו כזה.
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:56
    • על השאלה "היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות" מביאים בשם
      האריז"ל כן, ושהשמחה גרמה לו להשיג את כל 'גדולתו'. משהו כזה.
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:57

    אולי יש לך מקור ברור לדברי האריז"ל ?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:57

    אולי יש לך מקור ברור לדברי האריז"ל ?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:59

    תיקון מקור הב',

    • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן מבואר שפסוק זה מועיל להברחת
      החיצונים ?

    ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים עד הנה, אשמח לתשובות ותגובות נוספות, וכן על שאר
    שאלותיי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:59

    תיקון מקור הב',

    • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן מבואר שפסוק זה מועיל להברחת
      החיצונים ?

    ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים עד הנה, אשמח לתשובות ותגובות נוספות, וכן על שאר
    שאלותיי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:54

    מקור לדברי האר"י ז"ל בעניין השמחה, ראה במשנה ברורה סימן תרס"ט ס"ק יא. וע"ע
    בהקדמת ספר חרדים.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 22:59:54 UTC+2, אור מלא - קאסאן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:54

    מקור לדברי האר"י ז"ל בעניין השמחה, ראה במשנה ברורה סימן תרס"ט ס"ק יא. וע"ע
    בהקדמת ספר חרדים.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 22:59:54 UTC+2, אור מלא - קאסאן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:42

    לית שמאלא בהאי עתיקא.

    • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?

      • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
        בכתבי האר"י 'אריך'.

    במחילת כ"ת זה אינו נכון כלל. האריז"ל כותב בפירוש שעתיקא יכול להיות עתיק או
    אריך.
    וספציפית לגבי כלל זה - האריז"ל מפרשו על עתיק יומין דווקא. ראה עץ חיים
    שי"ב פ"ב.
    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 23:54:03 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:42

    לית שמאלא בהאי עתיקא.

    • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?

      • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
        בכתבי האר"י 'אריך'.

    במחילת כ"ת זה אינו נכון כלל. האריז"ל כותב בפירוש שעתיקא יכול להיות עתיק או
    אריך.
    וספציפית לגבי כלל זה - האריז"ל מפרשו על עתיק יומין דווקא. ראה עץ חיים
    שי"ב פ"ב.
    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 23:54:03 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:54

    ק"ק דהא כבודו כתב כאן
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/bdd9e048-5b33-45fd-bced-9811c0d3fbdbn%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footerשעתיקא
    קדישא מכונה לעיתים עתיק יומין [עליון], ולמה כתב *בכל מקום שנזכר *וכו'?

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:42:25 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:54

    ק"ק דהא כבודו כתב כאן
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/bdd9e048-5b33-45fd-bced-9811c0d3fbdbn%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footerשעתיקא
    קדישא מכונה לעיתים עתיק יומין [עליון], ולמה כתב *בכל מקום שנזכר *וכו'?

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:42:25 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:56

    לא אני כתבתי את זה, ההיפך. ציטטתי מישהו שכתב כך והערתי לו שזה אינו נכון
    כלל. וכמ"ש בהמשך דברי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:56

    לא אני כתבתי את זה, ההיפך. ציטטתי מישהו שכתב כך והערתי לו שזה אינו נכון
    כלל. וכמ"ש בהמשך דברי.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:57

    נכון צודק, טעיתי.

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:56:23 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:

  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • חיפוש מקורות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 18:22 מדרש אגדה (בובר) בראשית יז ח מיכן שלא ירשו ישראל את ארץ כנען מאבותיהם אלא בזכות המילה (כבר העירוני ש'מדרש' זה מקורו בעצם מתקופת הראשונים) מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • חיפוש מאמר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 19:19 יהיה לי לתועלת רב לצורך עריכת ספר אם חד דמן חבריא קדישא הדין יכול להמציא לי מראה מקום או מאמר מוכן בטעם וענין וסוד ופשט ורמז ודרוש וכו' וכו' על המנהג של אמירת ברכי נפשי וט"ו שיר המעלות בשבתות החורף לאחר מנחה יותר על פי חסידות וכו' נ. ב. את המאמר בבית אהרן וישראל קובץ קמד ראיתי כבר, אבל זה עפ"י מנהגי וטעמי הראשונים וכדו'. ייש"כ מראש לכל המשיבים
  • חיפוש מקורות מנהגים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:17 לגבי ק"ש לפני הנץ - נדמה לי שבהליכות שלמה תפילה הובא מנהג מרן הגרשז"א מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50 תודה מאוד מאוד זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת לאביה. ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים