דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקורות שנצטברו אצלי

2023
11 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:30
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן פסוק שפסוק זה מועיל להברחת
        החיצונים ?
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
      • היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות, ראיתי כן בדגל מחנה
        אפרים ליקוטים לפר' ויחי, ושאלתי אם הוא בעל המימרא, או שכבר נכתב מלפניו ?
      • היכן המקור שכשהרשעים נמחים מן העולם נעשה שלום בישראל ?
      • היכן כתוב שהקב"ה מצליח דרך הרשעים בכדי להאבידם משני העולמות [גם
        התקשיתי בביאור הדברים, כי אם מצליח דרכם הרי אין זה מב' עולמות, רק מעוה"ב].
      • היכן כתוב [עדיף מקור קדום] שע"י בטחון נמתקים הדינים
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
      • הארה הניתן מכתר למלכות יורדת בלי עיכוב, או שמא רק כשיורדת ביסוד
        [וכמבואר במשנ"ח מסכת כללות המצוות פ"א מ"ד].

    עזרה וסיוע אפי' בא' מכל הנ"ל יעזור לי מאוד מאוד.
    ייש"כ עצום מראש,
    ובפרט למנהל הרב שמואל בלויא שליט"א המסייע בכל עת ועונה מתחת לקלעים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:30
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן פסוק שפסוק זה מועיל להברחת
        החיצונים ?
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
      • היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות, ראיתי כן בדגל מחנה
        אפרים ליקוטים לפר' ויחי, ושאלתי אם הוא בעל המימרא, או שכבר נכתב מלפניו ?
      • היכן המקור שכשהרשעים נמחים מן העולם נעשה שלום בישראל ?
      • היכן כתוב שהקב"ה מצליח דרך הרשעים בכדי להאבידם משני העולמות [גם
        התקשיתי בביאור הדברים, כי אם מצליח דרכם הרי אין זה מב' עולמות, רק מעוה"ב].
      • היכן כתוב [עדיף מקור קדום] שע"י בטחון נמתקים הדינים
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
      • הארה הניתן מכתר למלכות יורדת בלי עיכוב, או שמא רק כשיורדת ביסוד
        [וכמבואר במשנ"ח מסכת כללות המצוות פ"א מ"ד].

    עזרה וסיוע אפי' בא' מכל הנ"ל יעזור לי מאוד מאוד.
    ייש"כ עצום מראש,
    ובפרט למנהל הרב שמואל בלויא שליט"א המסייע בכל עת ועונה מתחת לקלעים.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:34

    לראשון:
    (אבות ד)
    רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת
    קונה לו קטיגור אחד

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:34

    לראשון:
    (אבות ד)
    רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת
    קונה לו קטיגור אחד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:43
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      - עיין זוהר פר' בראשית דף נג ע"ב.
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
        • ילקוט שמעוני במדבר - פרק יג - רמז תשמג: יוסף תפס את החסידות שנאמר
          ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד.
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
        • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
          בכתבי האר"י 'אריך'.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 21:34:34 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:43
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      - עיין זוהר פר' בראשית דף נג ע"ב.
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
        • ילקוט שמעוני במדבר - פרק יג - רמז תשמג: יוסף תפס את החסידות שנאמר
          ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד.
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
        • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
          בכתבי האר"י 'אריך'.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 21:34:34 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:56
    • על השאלה "היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות" מביאים בשם
      האריז"ל כן, ושהשמחה גרמה לו להשיג את כל 'גדולתו'. משהו כזה.
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:56
    • על השאלה "היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות" מביאים בשם
      האריז"ל כן, ושהשמחה גרמה לו להשיג את כל 'גדולתו'. משהו כזה.
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:57

    אולי יש לך מקור ברור לדברי האריז"ל ?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:57

    אולי יש לך מקור ברור לדברי האריז"ל ?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:59

    תיקון מקור הב',

    • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן מבואר שפסוק זה מועיל להברחת
      החיצונים ?

    ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים עד הנה, אשמח לתשובות ותגובות נוספות, וכן על שאר
    שאלותיי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:59

    תיקון מקור הב',

    • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן מבואר שפסוק זה מועיל להברחת
      החיצונים ?

    ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים עד הנה, אשמח לתשובות ותגובות נוספות, וכן על שאר
    שאלותיי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:54

    מקור לדברי האר"י ז"ל בעניין השמחה, ראה במשנה ברורה סימן תרס"ט ס"ק יא. וע"ע
    בהקדמת ספר חרדים.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 22:59:54 UTC+2, אור מלא - קאסאן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:54

    מקור לדברי האר"י ז"ל בעניין השמחה, ראה במשנה ברורה סימן תרס"ט ס"ק יא. וע"ע
    בהקדמת ספר חרדים.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 22:59:54 UTC+2, אור מלא - קאסאן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:42

    לית שמאלא בהאי עתיקא.

    • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?

      • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
        בכתבי האר"י 'אריך'.

    במחילת כ"ת זה אינו נכון כלל. האריז"ל כותב בפירוש שעתיקא יכול להיות עתיק או
    אריך.
    וספציפית לגבי כלל זה - האריז"ל מפרשו על עתיק יומין דווקא. ראה עץ חיים
    שי"ב פ"ב.
    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 23:54:03 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:42

    לית שמאלא בהאי עתיקא.

    • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?

      • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
        בכתבי האר"י 'אריך'.

    במחילת כ"ת זה אינו נכון כלל. האריז"ל כותב בפירוש שעתיקא יכול להיות עתיק או
    אריך.
    וספציפית לגבי כלל זה - האריז"ל מפרשו על עתיק יומין דווקא. ראה עץ חיים
    שי"ב פ"ב.
    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 23:54:03 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:54

    ק"ק דהא כבודו כתב כאן
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/bdd9e048-5b33-45fd-bced-9811c0d3fbdbn%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footerשעתיקא
    קדישא מכונה לעיתים עתיק יומין [עליון], ולמה כתב *בכל מקום שנזכר *וכו'?

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:42:25 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:54

    ק"ק דהא כבודו כתב כאן
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/bdd9e048-5b33-45fd-bced-9811c0d3fbdbn%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footerשעתיקא
    קדישא מכונה לעיתים עתיק יומין [עליון], ולמה כתב *בכל מקום שנזכר *וכו'?

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:42:25 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:56

    לא אני כתבתי את זה, ההיפך. ציטטתי מישהו שכתב כך והערתי לו שזה אינו נכון
    כלל. וכמ"ש בהמשך דברי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:56

    לא אני כתבתי את זה, ההיפך. ציטטתי מישהו שכתב כך והערתי לו שזה אינו נכון
    כלל. וכמ"ש בהמשך דברי.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:57

    נכון צודק, טעיתי.

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:56:23 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:

  • חיפוש

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 23:20 ככה לא עובד ???? [image: image.png]
  • חיפוש מקורות - פורים

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2023 10:02 קבצים מצורפים: מראי מקומות לפורים תשפ''ג_compressed.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.
  • חיפוש מקורות מנהגים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:17 לגבי ק"ש לפני הנץ - נדמה לי שבהליכות שלמה תפילה הובא מנהג מרן הגרשז"א מאת: [email protected]
  • חיפוש ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 08/10/2023 12:05 האם קיים במאגרים תנ"ך ויניציאה [=ונציה] שצ"ט, עם פירוש רבי יעקב לומברוזו? או שמא פירושו קיים בתוך ספרים אחרים? בתודה מראש לכולם ובשורות טובות
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 21:06 ישר כח גדול!! לרב מאיר פישהוף שליט"א על הידע הרחב אני פשוט בהלם... איזה הקף זה מאד עזר לי ב-יום שני, 20 במרץ 2023 בשעה 09:47:56 UTC+2, מאיר פישהוף כתב/ה: