בקשת עזרה במשהו אישי

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:34

גם ביקורת וחיפוש מראי מקומות לא מתאים לכל אחד.
צריך כישרון מיוחד לדעת לחפש במאגרי מידע ע"פ מילות המפתח הנכונות. וגם
לביקורת צריך כשרון עיון. וזה בעיקר ענין של כשרונות.
ואיך שיהיה, נראה לי שההדרכה של ר' שמואל מתייחסת בעיקר לעריכת תוכן ולשון.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:37

נכון הדבר שיש כללים ברורים ומדוייקים בכתיבה. אבל מי שאין לו את זה 'בעצם',
זה עדיין לא יהיה מושלם.
נתקלתי בעבר בעריכה של מישהו שעבד לפי כללים שאמרו לו, אבל דא עקא שהוא יישם
את הכללים ביתר חומרא כך שזה היה צריך הרבה שיפוץ...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:40

הוא אשר אמרנו. נדרש כישרון בסיסי, ואותו ניתן לפתח.
אבל לפרסם שזה "מתאים כמעט לכל אחד" זה לא מדויק.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:54

אני חושב שכמעט כל אדם יכול ע"י הדרכה טובה ויישום ההוראות ללמוד להתנסח טוב
גם אם לא יהיה 'אגרויסע מציאה', אלא א"כ יש לו חוש השפה שלו לקוי.
אני מסכים שיש גם אנשים נורמטיביים לגמרי שחוש השפה אצלם לקוי, אבל זה לא המצב
אצל רוב האנשים.

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:56

כותרות משנה זה אומנות מיוחדת שיתמצת במילים ספורות תוכן של הרבה שורות

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:57

אכן יש הסתברות שגם מי שאין לו את זה מלידה יכול להגיע לעריכה טובה, אבל הוא
יצטרך בחדשים הראשונים ואולי אף מעבר לכך, הדרכה צמודה עם ביקורת על מה שהוא
עורך, והרבה הכוונה.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:58

אכן יש הסתברות שגם מי שאין לו את זה מלידה יכול להגיע לעריכה טובה, אבל הוא
יצטרך בחדשים הראשונים ואולי אף מעבר לכך, הדרכה צמודה עם ביקורת על מה שהוא
עורך, והרבה הכוונה.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:59

נכון, אבל זה דבר שנרכש עם הזמן (מנסיון אישי... )

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:10

כמעט הכל ניתן לרכישה ע"י ניסיון הדרכה וכח רצון.
כך לפי עניות דעתי.
יש לי כמה וכמה ראיות לזה..

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:13

אבל אדם שרוצה לעבוד בתור עורך, לא די שיהיה "יודע להתנסח טוב, אפילו שהוא
לא אגרויסע מציאה".
הוא צריך להיות מוכשר מאוד בתחום. כך לפחות נראה לי.
הרי הלקוח, המחבר ספר, אינו מעוניין באחד שרק יודע להתנסח טוב. הוא משלם כסף,
בשביל שיעשו לו עבודה טובה ואפילו מעולה.
ובד"כ עורך נדרש לקחת חומר מבולגן ועמום, ללמוד אותו היטב, ולהגיש אותו בצורה
בהירה ומסודרת. לא כל אחד מסוגל לזה.
תגובה להודעה האחרונה: כמו שרק מעטים מוכשרים להיות מרצים או מוסיקאים או
רמי"ם, כך מעטים מוכשרים להיות עורכים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:18

מה שכן, בגלל שיש בימינו ריבוי עצום של ספרים היוצאים לאור, ממילא יש גם ריבוי
עורכים. וזה גורם למצב שבו רוב העורכים הם בינוניים ומטה. אני אומר זאת מידיעה
אישית.
וזה חבל, כי המחברים מפסידים עורכים טובים. והעורכים הטובים מפסידים עבודה,
שהבינוניים כבר תפסו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:31

במאי דסלקת אפתח: דווקא מאומנויות ההרצאה/מוסיקא/ ודומיהן יש לי הוכחות שהן
ניתנות לרכישה.

שוב, אם אתה מדבר על עריכת תוכן עם דרישות גבוהות וכו' יהיה קשה (לא בלתי
אפשרי) למי ש'אין לו את זה' בטבעי לעשות את זה. אבל רוב חלקי העריכה נרכשים
ע"י הדרכה התמדה וכח רצון.
לענ"ד ממש כמעט הכל ניתן ללמידה, אפילו כתיבה בחרוזים יפים, ואני מדבר מתוך
דברים שראו עיני.

לגבי מה שכתבת על ריבוי הספרים, זה נכון. אבל לגבי דרישות הכתיבה כיום לא צריך
מעבר למה שנרכש היום ע"י הדרכה וכו'.
אולם צורת ניסוח מליצית השוזרת פסוקים ומליצות חז"ל וחתימה מעין הפתיחה ומשחקי
מילים מרהיבים כמו מי כמוך לר' יהודה הלוי, וכמו האזהרות בשבועות ספרי החיד"א
ודומיהם, זו ממש אומנות, בפרט אם היא 'נשלפת', אבל אף אחד כמעט לא דורש אותה,
ולמען האמת גם מעט מאוד מבינים אותה לצערינו...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:45

אני חושב שכל מחבר ספר שרוצה עריכה, מעוניין בעריכה טובה מאוד לספר שלו.
מאחר שהמחבר הפונה לעורך, בד"כ אינו מבין בעריכה, לפעמים קל "לעבוד" עליו.
נכון שע"י הדרכה נכונה כל אחד יכול למשל לתת הרצאות. אבל! תראה לי מרצה בינוני
שאינו מוכשר להרצות ורק עבר כמה הדרכות, והוא הולך כל יום להרצות בתשלום...
אין דבר כזה! כי כשאנשים מוציאים כסף ומשלמים, הם מוכנים לתת רק בשביל מרצה
טוב, מרתק, מעניין ומצחיק.
וכך בכל תחום בחיים, רק שבעריכה קל לעבוד על המחברים כנ"ל, ולפעמים קל לעורכים
בינוניים "להסתנן" למכון, מחמת ריבוי הספרים והביקוש הגדול לעורכים בשוק.
כאמור, מחברי הספרים מבחינתם מעוניינים בעריכה טובה. וחבל שלעתים העורך
הבינוני הוא שמבצע להם את העריכה, ואילו העורך המוכשר לא מוצא עבודה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:58

יש להליץ על דבריך:
אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר.
כרגע ביחס לדרישות התפקיד של 90 אחוז ומעלה מהספרים, אין דברים שלא ניתן להגיע
אליהם ע"י למידה. אתה רוצה לטעון שמכונית שמותר לה לנסוע על 110 צריכה להיות
יכולה בפוטנציאל לנסוע על 200 שיערב לך.
לאמיתו של דבר זה מיותר!
כאדם שאוהב שפה ועוסק בתחום העריכה שנים רבות מעולם לא נדרשתי לכתיבה אומנותית
שלא ניתן ללמוד..

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:56

הנני להוסיף כי קיים הבדל עצום בין ספר המיועד לפשוטי העם שמצריך ידע טוב
בעברית ואוצר מילים ועוד, לספר תורני המיועד לתלמידי חכמים, שבשבילו נצרך
להיות אברך טוב שיודע להתנסח בצורה סבירה, ונצרכים כישורים אחרים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 18:12

זה לא מיותר בכלל. כפי שכתבתי כל מחבר מעויין בעורך טוב, ולא בבינוני. רק
שבגלל המצב של ריבוי הספרים וכו', הוא מקבל עורך בינוני ומשלם על כך טבין
ותקילין.
גם לספר שמיועד לת"ח נצרך עורך טוב, ואדרבה, נדרש אדם שיודע לעיין היטב, להבין
היטב פלפולים שכתובים באי בהירות, ולדעת להנגישם בשפה פשוטה ומובנת. אדרבה,
מעטים מסוגלים לכך. זה לא קשור לכתיבה אומנותית. זה עניין של יכולת עיונית
גבוהה, ויכולת לעבד גברים קשים בשפה בהירה ומדויקת.
עכ"פ אולי באמת אפשר לכתוב במודעה שכל אחד יכול להיות עורך, אם ניקח בחשבון את
המצב כיום שגם עורך בינוני יכול למצוא עבודה, אם כי עלולות להיות לו גם הרבה
אכזבות ממחברים שידחו אותו, אבל בסוף הוא יוכל למצוא איזה "פראייר" שיעסיק
אותו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 18:19

יש הרבה לקוחות פרטיים שרוצים בסך הכל להוציא ספר במאה-מאתים עותקים,
לחלקו לקרובי משפחה ומעט ידידים (שכלל לא בטוח שיעיינו בו וילמדו אותו "בתכלית
הדקדוק").
הם מבקשים בסך הכל לקחת את החומר שלהם ולעשות בו סדר, וניסוח תקין וברור.
כותרות, וכו'.

התיאורים המוגזמים על הדרישות מהעורך, הם רק כשמוציא ספר שנועד להעמיד תורה
בישראל במשך אלפי הדורות הבאים (גם אחרי האלף השמיני),
כמו ספרי המכונים הגדולים, או כמו ספרי קדמונים שמהדירים אותם מחדש.
אבל מחבר שרוצה שיהיה לו ספר קריא, כלל אינו בלחץ שהנוסחאות יהיו משוייפות
בשיא השיוף, וכו'.

בנוסף, יש ספרים רבים שמבקשים להעביר מסר, והניסוח הדקדקני פחות קריטי.
כמובן תמיד חשוב ניסוח טוב, אבל שמים את המיקוד על התוכן ולא על "חכמת הדקדוק"
(לדוגמא).

כך שבודאי כל אחד יכול להיות עורך, רק שצריך לזה התרגלות רבה. ולפעמים רבה
מאוד.
זה מאמץ. זה מצריך השקעה רבה לפעמים ללא תמורה. צריך להלחם על זה. אבל כל אחד
יכול.
כל אחד.
מי שחולק על כך, אדרבה, שירשם אצל ר' שמואל להדרכה ויווכח בכך על בשרו... (זה
סתם פרסומת, אני לא באמת מכיר...).

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 18:39

בהחלט נכון
רבים המקרים בהם אתה נדרש לערוך ספרים ללא תוכן כלל ואתה צריך להוציא יקר
מזולל
ושם אין באמת צורך קריטי בכתיבה ברמה מכונית אלא מספיק כתיבה איכותית וקולחת
שברור מה "התכוון הכותב"

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:28

אכן שני צדדים למטבע.
לעתים דרכו של החכם שלא להכריע.
כפי המובא ומוסבר בספר הפליא עצה.

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 11:46

אכן לא לכל אחד תחומי העריכה יתאימו יותר או כמו תחומים אחרים, ובכל זאת כל
אחד יכול איכשהו להשתלב
זאת בפרט אם נכלול במונח "עריכה" גם משימות הקלדה למשל

לגבי השאלה אם גם מי שפחות מתאים יכול "לפרנס משפחה" מעריכה, זו שאלה נפרדת

הובנתי?