בקשת עזרה במשהו אישי

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 14:52

נכון, אבל המודעה שפתחה את השרשור, לא מיועדת לגבי: ההדרה, ניקוד, עימוד,
ביקורת תוכן, תרגום, חיפוש מראי מקומות, תמלול.
אלא רק לעריכת תוכן ואולי גם עריכה לשונית והגהה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:13

"עריכת ספרי קודש" כולל את כל האמור ועוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:14

לא נראה לי שר' שמואל מתכוון להדריך איך לנקד או לתמלל או לתרגם וכיו"ב.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:24

לדעתי רק ביקורת או הקלדה או תמלול או חיפוש מראי מקומות מתאים לכל אחד כמעט
אם הוא ילמד טוב את העבודה.
כל שאר הדברים מתאים רק למי שיש לו כשרון לכך מלידה.
כך לעניות דעתי...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:31

בעבר התחלתי לכתוב סדנת כתיבה תורנית המיועדת לכלל הציבור, היינו כל מי שנדבה
רוחו אותו להעלות על הכתב את דברי התורה שחננו ה'.
ואצרף כאן מה שרלוונטי לעניין:

כידוע כתיבה הינה "אומנות", ותלויה במידת מה בכישרון הכותב, וישנם אנשים
שמלאכת הכתיבה באה להם בקלות, והם מתנסחים בצורה יפָה ובהירה, בלי ללמוד או
להתייגע הרבה, ומאידך ישנם אנשים רבים, שאינם מצליחים להתנסח באופן קריא
ובהיר, הן מחמת מבנה משפטים מסורבל, הן מחמת שימוש לא מדוייק במילים, ועוד
מכשולות שונים, אולם לראשונים כמו לאחרונים*,* רצוי מאוד ללמוד מה נדרש ממחברי
חיבור תורני, ואין ספק שלמרבית הכותבים תהיה תועלת רבה מלימוד כללי כתיבה
ועריכה יש לציין שנעסוק כאן במרכיבי הכתיבה התורנית אותם ניתן ללמד, אולם על
מנת להשתלם בניסוח איכותי על הכותב והעורך להתרגל בקריאת חיבורים בשפה ברורה
ונעימה.

יש לדמות את כללי הכתיבה והעריכה, לבלוק ציור אשר מסייע לצַיָּר להגדיר את
גבולות הציור הרצויים. וע"י נתינת מעין מסגרת וכללי יסוד, יֵצֵא מתחת יד הכותב
חיבור מתוקן ובהיר, אשר תוכנו מיוסד על דברי חז"ל, ומשולב בו טעמו האישי של
המחבר בכתיבתו ובמליצותיו.

כמו כן, ישנם כללים שיישומם חוסך הרבה שגיאות עריכה וניסוח, ויש שבכוחם לסייע
ביד הכותבים ללמוד פרק ב'אומנות הכתיבה', וגדולה מזאת, לעתים מתגלה כישרון
שהיה טמון אצל הכותב, וקשיים שונים עיכבוהו מלהִגלות לעין כל. ואף מי שאין
הכתיבה 'הצד החזק' שלו, עשויים להפיק תועלת מרובה מלימוד זה, ואיכות הכתיבה
שלהם תשתפר לאין ערוך, וגם עבודת העריכה בספרם תהיה קלה וממוקדת באופן
משמעותי.

כאן המקום לציין שבמקרים רבים, כתיבה לקויה אינה עניין של סגנון, אלא של חוסר
ידיעה במבנה המשפטים הנכון, או בפירוש המדוייק של כל מילה, או בהקשר המתאים
לכל מילה ובבעיות דומות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:34

גם ביקורת וחיפוש מראי מקומות לא מתאים לכל אחד.
צריך כישרון מיוחד לדעת לחפש במאגרי מידע ע"פ מילות המפתח הנכונות. וגם
לביקורת צריך כשרון עיון. וזה בעיקר ענין של כשרונות.
ואיך שיהיה, נראה לי שההדרכה של ר' שמואל מתייחסת בעיקר לעריכת תוכן ולשון.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:37

נכון הדבר שיש כללים ברורים ומדוייקים בכתיבה. אבל מי שאין לו את זה 'בעצם',
זה עדיין לא יהיה מושלם.
נתקלתי בעבר בעריכה של מישהו שעבד לפי כללים שאמרו לו, אבל דא עקא שהוא יישם
את הכללים ביתר חומרא כך שזה היה צריך הרבה שיפוץ...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:40

הוא אשר אמרנו. נדרש כישרון בסיסי, ואותו ניתן לפתח.
אבל לפרסם שזה "מתאים כמעט לכל אחד" זה לא מדויק.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:54

אני חושב שכמעט כל אדם יכול ע"י הדרכה טובה ויישום ההוראות ללמוד להתנסח טוב
גם אם לא יהיה 'אגרויסע מציאה', אלא א"כ יש לו חוש השפה שלו לקוי.
אני מסכים שיש גם אנשים נורמטיביים לגמרי שחוש השפה אצלם לקוי, אבל זה לא המצב
אצל רוב האנשים.

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:56

כותרות משנה זה אומנות מיוחדת שיתמצת במילים ספורות תוכן של הרבה שורות

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:57

אכן יש הסתברות שגם מי שאין לו את זה מלידה יכול להגיע לעריכה טובה, אבל הוא
יצטרך בחדשים הראשונים ואולי אף מעבר לכך, הדרכה צמודה עם ביקורת על מה שהוא
עורך, והרבה הכוונה.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:58

אכן יש הסתברות שגם מי שאין לו את זה מלידה יכול להגיע לעריכה טובה, אבל הוא
יצטרך בחדשים הראשונים ואולי אף מעבר לכך, הדרכה צמודה עם ביקורת על מה שהוא
עורך, והרבה הכוונה.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:59

נכון, אבל זה דבר שנרכש עם הזמן (מנסיון אישי... )

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:10

כמעט הכל ניתן לרכישה ע"י ניסיון הדרכה וכח רצון.
כך לפי עניות דעתי.
יש לי כמה וכמה ראיות לזה..

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:13

אבל אדם שרוצה לעבוד בתור עורך, לא די שיהיה "יודע להתנסח טוב, אפילו שהוא
לא אגרויסע מציאה".
הוא צריך להיות מוכשר מאוד בתחום. כך לפחות נראה לי.
הרי הלקוח, המחבר ספר, אינו מעוניין באחד שרק יודע להתנסח טוב. הוא משלם כסף,
בשביל שיעשו לו עבודה טובה ואפילו מעולה.
ובד"כ עורך נדרש לקחת חומר מבולגן ועמום, ללמוד אותו היטב, ולהגיש אותו בצורה
בהירה ומסודרת. לא כל אחד מסוגל לזה.
תגובה להודעה האחרונה: כמו שרק מעטים מוכשרים להיות מרצים או מוסיקאים או
רמי"ם, כך מעטים מוכשרים להיות עורכים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:18

מה שכן, בגלל שיש בימינו ריבוי עצום של ספרים היוצאים לאור, ממילא יש גם ריבוי
עורכים. וזה גורם למצב שבו רוב העורכים הם בינוניים ומטה. אני אומר זאת מידיעה
אישית.
וזה חבל, כי המחברים מפסידים עורכים טובים. והעורכים הטובים מפסידים עבודה,
שהבינוניים כבר תפסו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:31

במאי דסלקת אפתח: דווקא מאומנויות ההרצאה/מוסיקא/ ודומיהן יש לי הוכחות שהן
ניתנות לרכישה.

שוב, אם אתה מדבר על עריכת תוכן עם דרישות גבוהות וכו' יהיה קשה (לא בלתי
אפשרי) למי ש'אין לו את זה' בטבעי לעשות את זה. אבל רוב חלקי העריכה נרכשים
ע"י הדרכה התמדה וכח רצון.
לענ"ד ממש כמעט הכל ניתן ללמידה, אפילו כתיבה בחרוזים יפים, ואני מדבר מתוך
דברים שראו עיני.

לגבי מה שכתבת על ריבוי הספרים, זה נכון. אבל לגבי דרישות הכתיבה כיום לא צריך
מעבר למה שנרכש היום ע"י הדרכה וכו'.
אולם צורת ניסוח מליצית השוזרת פסוקים ומליצות חז"ל וחתימה מעין הפתיחה ומשחקי
מילים מרהיבים כמו מי כמוך לר' יהודה הלוי, וכמו האזהרות בשבועות ספרי החיד"א
ודומיהם, זו ממש אומנות, בפרט אם היא 'נשלפת', אבל אף אחד כמעט לא דורש אותה,
ולמען האמת גם מעט מאוד מבינים אותה לצערינו...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:45

אני חושב שכל מחבר ספר שרוצה עריכה, מעוניין בעריכה טובה מאוד לספר שלו.
מאחר שהמחבר הפונה לעורך, בד"כ אינו מבין בעריכה, לפעמים קל "לעבוד" עליו.
נכון שע"י הדרכה נכונה כל אחד יכול למשל לתת הרצאות. אבל! תראה לי מרצה בינוני
שאינו מוכשר להרצות ורק עבר כמה הדרכות, והוא הולך כל יום להרצות בתשלום...
אין דבר כזה! כי כשאנשים מוציאים כסף ומשלמים, הם מוכנים לתת רק בשביל מרצה
טוב, מרתק, מעניין ומצחיק.
וכך בכל תחום בחיים, רק שבעריכה קל לעבוד על המחברים כנ"ל, ולפעמים קל לעורכים
בינוניים "להסתנן" למכון, מחמת ריבוי הספרים והביקוש הגדול לעורכים בשוק.
כאמור, מחברי הספרים מבחינתם מעוניינים בעריכה טובה. וחבל שלעתים העורך
הבינוני הוא שמבצע להם את העריכה, ואילו העורך המוכשר לא מוצא עבודה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:58

יש להליץ על דבריך:
אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר.
כרגע ביחס לדרישות התפקיד של 90 אחוז ומעלה מהספרים, אין דברים שלא ניתן להגיע
אליהם ע"י למידה. אתה רוצה לטעון שמכונית שמותר לה לנסוע על 110 צריכה להיות
יכולה בפוטנציאל לנסוע על 200 שיערב לך.
לאמיתו של דבר זה מיותר!
כאדם שאוהב שפה ועוסק בתחום העריכה שנים רבות מעולם לא נדרשתי לכתיבה אומנותית
שלא ניתן ללמוד..

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:56

הנני להוסיף כי קיים הבדל עצום בין ספר המיועד לפשוטי העם שמצריך ידע טוב
בעברית ואוצר מילים ועוד, לספר תורני המיועד לתלמידי חכמים, שבשבילו נצרך
להיות אברך טוב שיודע להתנסח בצורה סבירה, ונצרכים כישורים אחרים.