בקשת עזרה במשהו אישי

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 14:40

בעבר הכנו רשימה של כ15 חלקים שונים למקצוע העריכה.
נראה לי שכמעט אין אדם בוגר ובריא בנפשו שלא יכול להתמודד עם אחד מהם..

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 14:43

אדרבה.
נשמח שוב להחכים ולדעת לפחות חלק מהרשימה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 14:43

אגב מי שמעוניין בקורס מקיף בעריכה תורנית, בעלות של 50/30 ש"ח בלבד, מוזמן
לרכוש את הספר "הפליא עצה".
עלות הספר: 50 ש"ח. בקובץ פי די אף: 30 ש"ח בלבד.
ומקבלים גם את קונטרס "דרכי הלימוד" ובו 60 עצות כיצד ללמוד בעיון ובעומק
מחשבתי. וכן עצות לחזרה באופן הנכון.

אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר כתב לי כך:

יישר כח על הספר הנפלא!מזמן לא נתקלתי בספר כל כך מעשי, שמנגיש את הדברים
בצורה בהירה ופשוטה כל כך. חובה לכל עורך תורני!

הפרסום באישור ר' שמואל.

קבצים מצורפים:

• תוכן הענינים.pdf
• הקדמה (1).docx
• מבוא לכללי הכתיבה.pdf

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 14:44

חלקי העריכה השונים

ראשית על העורך לראות איזה חלק מחלקי העריכה הכי מתאים לו, כדי שבאותו תחום
הוא ישתלם באופן מלא. אולם רצוי שיהיה העורך מבין מעט גם בשאר חלקי העריכה כי
לפעמים נדרש ממנו לחבוש כובע נוסף..

וכבר אמר החכם צריך ללמוד קצת מכל דבר והכל מדבר אחד.

להלן נפרט אלו עבודות נדרש העורך לעשות:

א. כתיבה יוצרת – כאשר הלקוח מבקש מן העורך לכתוב על עניין מסויים,
בעצם העורך הוא הכותב הראשון של החומר, ועליו תבוא ביקורת והגהה וכו'.

ב. עריכת כתבי אחרים – כאשר אין העורך הכותב הראשוני, זה המקרה נפוץ
ביותר. ישנם לקוחות שמעדיפים כי הנוסח המקורי יישמר, ויש לעומתם שמעדיפים
שהעורך ישכתב וינסח את הדברים מחדש בשפה ברורה ובנעימה. באופן הראשון, לרוב
אין העורך נדרש להיכנס לעובי הקורה אלא רק לסדר את הדברים, להוסיף פיסוק
וחלוקה לקטעים ופרקים וכד', ורק כאשר העורך נתקל (לעתים על כרחו), בקושיות
מהותיות יש לו לציינם למחבר.

ג. ההדרה – בד"כ מדובר בחיבור של חכם שנכתב לפני שנים רבות ואינו מצוי
בשוק, או שאינו קריא ונגיש ללומד המצוי, והעורך נדרש להכינו מחדש לדפוס, לעתים
מתבקש העורך לחפש מקורות לדברי המחבר, וכן לכתוב עליו הערות או ביאור, או
להשוות בין נוסחאות שונות של כת"י וכיו"ב.

ד. הקלדה – כאשר החיבור הינו בכתב יד או בקובץ סרוק, לעתים נדרש העורך
להקלידו מחדש. לשם עבודה זו בפרט, וכן לשאר עבודות העריכה, רצוי מאוד ללמוד
הקלדה עיוורת.

ה. תמלול – המרת שיחה מוקלטת של חכם לכתיבה. לעתים נדרש העורך לכתוב את
השיחה מילה במילה, ונדרש ממנו שימת לב ודיוק בלבד, וכן פיסוק וחלוקה לקטעים.
אולם לעתים נדרש העורך לנסח את הדברים בלשון שווה לכל נפש, וכן למצוא את
מקורות הדברים שנאמרו בשיחה וכיו"ב. יש לציין כי גם לצורך התמלול נדרש להקליד
בקצב שווה או קרוב לקצב הדיבור, כך שרצוי שהמתמלל ידע הקלדה עיוורת.

ו. תרגום* - *על מנת לתרגם חיבור או שיחה על העורך להיות בקיא בלשון
המקור ובלשון הקודש, על מנת לתרגם ולנסח את הדברים באופן אידיאלי.

ז. עימוד – סידור החיבור לדפוס. אף שהעורך אינו מעמד, ומדובר בשני
'מקצועות' נפרדים, רצוי שלכל עורך יהיה יד ורגל בסְדָר ועימוד נכון, על מנת
שהלקוח יקבל עבודה נאה ומרשימה, וכן כדי שהמעמד לא ייאלץ להתעסק עם עניינים
הנוגעים לתוכן החיבור. אמנם אין הוא צריך להשתלם בתוכנות עימוד וגרפיקה וכד',
אבל רצוי מאוד שהקובץ שיישָלח ללקוח יהיה מאיר עיניים, ועל כן רצוי ללמוד כללי
עימוד בסיסיים.

ח. ביקורת תוכן – ישנם לקוחות שמבקשים מן העורך לבקר את החיבור. לשם כך
נדרש העורך ללמוד את הדברים במקורם ובעומק העיון, ולהיות ננס (או ענק..) על
גבי ענק, כדי לוודא שהדברים שנכתבו אכן נכונים וישרים. יש לציין כי כאשר הלקוח
הוא מחבר הספר ונכון לשמוע ביקורת, לעתים העורך משדרג את הספר בכמה רמות. אולם
ישנם מחברים שמתקשים לקבל ביקורת מן העורך, והעורך נאלץ להלך בין הטיפות, שמצד
אחד לא יתרשל באיכות הביקורת, ויוציא דברים שאינם מתוקנים מתחת ידו, ומצד שני
לא יעורר את רגישותו של המחבר. מאידך כאשר מדובר בביקורת ספר שהמחבר לא
לפנינו, כאן העורך צריך לפתור את בעיות הספר בעצמו, וכשלא נמצא פתרון יש להעיר
על כך בקצרה.

ישנה ביקורת נוספת המכונה ביקורת מקורות שבה העורך פותח את הספרים שציין
אליהם המחבר, ומוודא שהדברים אכן כתובים שם ושהובנו כראוי.

ט. הגהה – ידוע ומפרסם הפתגם: "כשם שאין לבר בלא תבן כך אין ספר בלא
שגיאות", כמעט בכל ספר ישנן טעויות, ועל כן, נדרש העורך להגיה את הספר מטעויות

• היינו טעויות כתיב, או פליטות קולמוס וכיו"ב. יש לציין כי לעתים אין המדובר
  בטעויות גרידא אלא גם בבדיקת אחידות הכתיב, כפילויות או סתירות, אחידות
  הסגנון, ועוד.

י. חיפוש מראי מקומות – לעתים עבודת העורך מסתכמת בכך שצריך למצוא את
מקורות דברי המחבר ולציינם בחיבור.

יש לציין שלפעמים העורך צריך להתמודד עם מקורות הסותרים את דברי המחבר או
במקור שלא הובן כראוי וכיו"ב.

יא. פיסוק וחלוקה לפיסקאות והכנת תוכן עניינים - על מנת לדעת לפסק יש
לחוש את הניגון הראוי לכתיבה, ולפיו להתאים את הפיסוק. על מנת לחלק את המסמך
לקטעים יש להבין את הנקודה המרכזית שבכל קטע, על מנת לדעת כיצד להבדילו ממה
שלפניו וממה שאחריו.

יב. *ניקוד – *כאשר העורך נדרש לנקד, צריך הוא להיות בקיא ברמה מסויימת -
אפילו די גבוהה - בכללי הדקדוק בלשון הקודש. יש לציין כי נקדנים אוטומטיים עושים
עבודה לא רעה, אולם אילולא ההבנה של העורך עשויים להיות שיבושים רבים.

כמו כן ישנם עוד תתי תחומים לפי בקשת הלקוח..

בזמנו הוסיפו לי גם עריכת מפתחות/תוכן עניינים/מפתוח.

ואני חושב שיש עוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 14:52

נכון, אבל המודעה שפתחה את השרשור, לא מיועדת לגבי: ההדרה, ניקוד, עימוד,
ביקורת תוכן, תרגום, חיפוש מראי מקומות, תמלול.
אלא רק לעריכת תוכן ואולי גם עריכה לשונית והגהה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:13

"עריכת ספרי קודש" כולל את כל האמור ועוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:14

לא נראה לי שר' שמואל מתכוון להדריך איך לנקד או לתמלל או לתרגם וכיו"ב.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:24

לדעתי רק ביקורת או הקלדה או תמלול או חיפוש מראי מקומות מתאים לכל אחד כמעט
אם הוא ילמד טוב את העבודה.
כל שאר הדברים מתאים רק למי שיש לו כשרון לכך מלידה.
כך לעניות דעתי...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:31

בעבר התחלתי לכתוב סדנת כתיבה תורנית המיועדת לכלל הציבור, היינו כל מי שנדבה
רוחו אותו להעלות על הכתב את דברי התורה שחננו ה'.
ואצרף כאן מה שרלוונטי לעניין:

כידוע כתיבה הינה "אומנות", ותלויה במידת מה בכישרון הכותב, וישנם אנשים
שמלאכת הכתיבה באה להם בקלות, והם מתנסחים בצורה יפָה ובהירה, בלי ללמוד או
להתייגע הרבה, ומאידך ישנם אנשים רבים, שאינם מצליחים להתנסח באופן קריא
ובהיר, הן מחמת מבנה משפטים מסורבל, הן מחמת שימוש לא מדוייק במילים, ועוד
מכשולות שונים, אולם לראשונים כמו לאחרונים*,* רצוי מאוד ללמוד מה נדרש ממחברי
חיבור תורני, ואין ספק שלמרבית הכותבים תהיה תועלת רבה מלימוד כללי כתיבה
ועריכה יש לציין שנעסוק כאן במרכיבי הכתיבה התורנית אותם ניתן ללמד, אולם על
מנת להשתלם בניסוח איכותי על הכותב והעורך להתרגל בקריאת חיבורים בשפה ברורה
ונעימה.

יש לדמות את כללי הכתיבה והעריכה, לבלוק ציור אשר מסייע לצַיָּר להגדיר את
גבולות הציור הרצויים. וע"י נתינת מעין מסגרת וכללי יסוד, יֵצֵא מתחת יד הכותב
חיבור מתוקן ובהיר, אשר תוכנו מיוסד על דברי חז"ל, ומשולב בו טעמו האישי של
המחבר בכתיבתו ובמליצותיו.

כמו כן, ישנם כללים שיישומם חוסך הרבה שגיאות עריכה וניסוח, ויש שבכוחם לסייע
ביד הכותבים ללמוד פרק ב'אומנות הכתיבה', וגדולה מזאת, לעתים מתגלה כישרון
שהיה טמון אצל הכותב, וקשיים שונים עיכבוהו מלהִגלות לעין כל. ואף מי שאין
הכתיבה 'הצד החזק' שלו, עשויים להפיק תועלת מרובה מלימוד זה, ואיכות הכתיבה
שלהם תשתפר לאין ערוך, וגם עבודת העריכה בספרם תהיה קלה וממוקדת באופן
משמעותי.

כאן המקום לציין שבמקרים רבים, כתיבה לקויה אינה עניין של סגנון, אלא של חוסר
ידיעה במבנה המשפטים הנכון, או בפירוש המדוייק של כל מילה, או בהקשר המתאים
לכל מילה ובבעיות דומות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:34

גם ביקורת וחיפוש מראי מקומות לא מתאים לכל אחד.
צריך כישרון מיוחד לדעת לחפש במאגרי מידע ע"פ מילות המפתח הנכונות. וגם
לביקורת צריך כשרון עיון. וזה בעיקר ענין של כשרונות.
ואיך שיהיה, נראה לי שההדרכה של ר' שמואל מתייחסת בעיקר לעריכת תוכן ולשון.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:37

נכון הדבר שיש כללים ברורים ומדוייקים בכתיבה. אבל מי שאין לו את זה 'בעצם',
זה עדיין לא יהיה מושלם.
נתקלתי בעבר בעריכה של מישהו שעבד לפי כללים שאמרו לו, אבל דא עקא שהוא יישם
את הכללים ביתר חומרא כך שזה היה צריך הרבה שיפוץ...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:40

הוא אשר אמרנו. נדרש כישרון בסיסי, ואותו ניתן לפתח.
אבל לפרסם שזה "מתאים כמעט לכל אחד" זה לא מדויק.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:54

אני חושב שכמעט כל אדם יכול ע"י הדרכה טובה ויישום ההוראות ללמוד להתנסח טוב
גם אם לא יהיה 'אגרויסע מציאה', אלא א"כ יש לו חוש השפה שלו לקוי.
אני מסכים שיש גם אנשים נורמטיביים לגמרי שחוש השפה אצלם לקוי, אבל זה לא המצב
אצל רוב האנשים.

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:56

כותרות משנה זה אומנות מיוחדת שיתמצת במילים ספורות תוכן של הרבה שורות

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:57

אכן יש הסתברות שגם מי שאין לו את זה מלידה יכול להגיע לעריכה טובה, אבל הוא
יצטרך בחדשים הראשונים ואולי אף מעבר לכך, הדרכה צמודה עם ביקורת על מה שהוא
עורך, והרבה הכוונה.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:58

אכן יש הסתברות שגם מי שאין לו את זה מלידה יכול להגיע לעריכה טובה, אבל הוא
יצטרך בחדשים הראשונים ואולי אף מעבר לכך, הדרכה צמודה עם ביקורת על מה שהוא
עורך, והרבה הכוונה.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:59

נכון, אבל זה דבר שנרכש עם הזמן (מנסיון אישי... )

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:10

כמעט הכל ניתן לרכישה ע"י ניסיון הדרכה וכח רצון.
כך לפי עניות דעתי.
יש לי כמה וכמה ראיות לזה..

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:13

אבל אדם שרוצה לעבוד בתור עורך, לא די שיהיה "יודע להתנסח טוב, אפילו שהוא
לא אגרויסע מציאה".
הוא צריך להיות מוכשר מאוד בתחום. כך לפחות נראה לי.
הרי הלקוח, המחבר ספר, אינו מעוניין באחד שרק יודע להתנסח טוב. הוא משלם כסף,
בשביל שיעשו לו עבודה טובה ואפילו מעולה.
ובד"כ עורך נדרש לקחת חומר מבולגן ועמום, ללמוד אותו היטב, ולהגיש אותו בצורה
בהירה ומסודרת. לא כל אחד מסוגל לזה.
תגובה להודעה האחרונה: כמו שרק מעטים מוכשרים להיות מרצים או מוסיקאים או
רמי"ם, כך מעטים מוכשרים להיות עורכים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:18

מה שכן, בגלל שיש בימינו ריבוי עצום של ספרים היוצאים לאור, ממילא יש גם ריבוי
עורכים. וזה גורם למצב שבו רוב העורכים הם בינוניים ומטה. אני אומר זאת מידיעה
אישית.
וזה חבל, כי המחברים מפסידים עורכים טובים. והעורכים הטובים מפסידים עבודה,
שהבינוניים כבר תפסו.