דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בהלכות תפילה

2023
4 4 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 16:14

    בקדיש כשהחזן אומר ואמרו אמן האם מותר לענות אמן אחרי 'ואמרו' לפני 'אמן'?

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 16:14

    בקדיש כשהחזן אומר ואמרו אמן האם מותר לענות אמן אחרי 'ואמרו' לפני 'אמן'?

    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 16:18

    זכורני מקופיא שמהמשנ"ב משמע שאפשר רק אם החזן מאריך בניגון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 16:18

    זכורני מקופיא שמהמשנ"ב משמע שאפשר רק אם החזן מאריך בניגון.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 16:31

    אדרבה, לענ"ד משם משמע, שוודאי שמותר,
    כיון שכתוב שם שכשהחזן מאריך זה הפסק, ואז חייבים מדינא לומר אמן, לפני שהוא
    אומר ואמרו אמן,
    משמע שזה וודאי שתיבות "ואמרו אמן" לא קשורים לחיוב של הציבור כלפי אמירת
    האמן, אחרת איך ייתכן לומר שזה הפסק
    ורק כשהחזן לא מאריך, אין בעיה לחכות עם האמן עד שיסיים,
    אך אין צד לומר שעניית האמן תלויה במה שהחזן אומר ואמרו אמן, כי א"כ מה שייך
    בזה הפסק

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 16:31

    אדרבה, לענ"ד משם משמע, שוודאי שמותר,
    כיון שכתוב שם שכשהחזן מאריך זה הפסק, ואז חייבים מדינא לומר אמן, לפני שהוא
    אומר ואמרו אמן,
    משמע שזה וודאי שתיבות "ואמרו אמן" לא קשורים לחיוב של הציבור כלפי אמירת
    האמן, אחרת איך ייתכן לומר שזה הפסק
    ורק כשהחזן לא מאריך, אין בעיה לחכות עם האמן עד שיסיים,
    אך אין צד לומר שעניית האמן תלויה במה שהחזן אומר ואמרו אמן, כי א"כ מה שייך
    בזה הפסק

    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 19:05

    משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד סעיף ח
    (לה) שכלה הברכה - ואם הש"ץ מאריך בניגון של ואמרו אמן יאמרו הקהל אמן מיד כי
    הניגון הוי הפסק ודוקא אם מאריך הרבה בניגון. ודוקא לענין קדיש שכבר כלה עצם
    הבקשה אחר תיבת בזמן קריב או אחר תיבת דאמירן בעלמא
    אבל אם הש"ץ מאריך בשאר
    ברכה בסופה באיזה ניגון לא יענה אמן כ"ז שלא סיים את עצם התיבה של הברכה:

  • לבקיאים בדקדוק

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 19:42 אכן, אם כי זו לא צורה שנפוצה בכל מקום. תלוי בסוג הכתיבה והמשלב 'ראו אותו' הוא תקני בהחלט, ולפעמים משתמשים דווקא בו
  • לבקיאים במסכת גיטין

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2023 23:19 מי הם האחרונים שהוכיחו מהמשנה בדף כג. מכך שלא מנתה המשנה שמשומד פסול להבאת הגט - שמשומד כשר להבאת הגט.
  • לבקיאים במסכת גיטין

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    26 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2023 12:51 יעויין בתוס' שם מה שהביא מהירושלמי
  • שאלה לבקיאים במס' זבחים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2023 15:46 האם באופן שלא שייך לומר "הוכיח סופו על תחילתו", כגון שהיה לו בהמה, ולפני ששחט אמר ששוחטה בסתם, ורק בגמר זביחה עובדה לשם ע"ז, האם בכה"ג שייך לומר "כל העושה על דעת ראשונה עושה"?
  • לבקיאים במדרש

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 13:34 מדרש הגדול תרומה: [image: image.png] תנחומא ילמדנו, תרומה: [image: image.png] תנחומא תרומה ג: [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 14:12 שלחו לי: רב רד ריב ואוסיף: רח סעי' ב יישר כח
  • 2. לבקיאים בהלכות ברכות || המפריד בין העיקר לטפל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 15:39 טפל ועיקר נפרדים יש בזה מחלוקת ברמ"א סימן רי"ב סעיף א', ובשעה"צ שם ס"ק כ"ד דעת הבית יוסף, ובמשנ"ב ס"ק י' דעת המגן אברהם. ובטפל ועיקר שנתבשלו ביחד המשנ"ב מדבר בסימן קס"ח ס"ק מ"ה ומ"ו, עיין שם. מאת: [email protected]
  • לבקיאים בזוה"ק

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:21 משנה במסכת אבות ד יא: רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטיגור אחד. ובמגן אבות להרשב"ץ: העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. הוא מלאך מליץ יושר שנא' אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו, וכבר פירשו חז"ל במדרש תנחומא ובאלה שמות רבה כי העושה מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד. עכ"ל. וראיתי בעבר במפרשים באיזהו מקומן (צריך לחפש), כי קונה הכוונה *עושה *כמו בברכה ראשונה של שמ"ע "וקונה הכל", וכמו בבראשית יד יט: ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, ופירש"י: "קונה שמים וארץ" - כמו (תהלים קמו) עושה שמים וארץ, ע"י עשייתן קנאן להיות שלו. -- בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן https://nedar.im/FcCh

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים