דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בדיני גזילה

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 23:04

    הראב"ד בפ"ט מהל' גזילה ואבידה (ה"א) כתב דאע"פ דעבדים אינם נגזלים, היינו
    דוקא כשאיתנייהו בעינייהו, אבל בליתנייהו בעינייהו יש בהם דיני גזילה ודלא
    כקרקע.
    מה פירוש במילים הבאות:
    .. דהמעלה דאיתנייהו בעינייהו הוא דסוכ"ס שמור הוא ביד הגזלן, משא"כ
    כשברח העבד וחפשי...
    מה הריוח בכך שהוא שמור אצל הגזלן, הרי כל גזילה אפילו במטלטלין היא שמורה
    אצל הגזלן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 23:04

    הראב"ד בפ"ט מהל' גזילה ואבידה (ה"א) כתב דאע"פ דעבדים אינם נגזלים, היינו
    דוקא כשאיתנייהו בעינייהו, אבל בליתנייהו בעינייהו יש בהם דיני גזילה ודלא
    כקרקע.
    מה פירוש במילים הבאות:
    .. דהמעלה דאיתנייהו בעינייהו הוא דסוכ"ס שמור הוא ביד הגזלן, משא"כ
    כשברח העבד וחפשי...
    מה הריוח בכך שהוא שמור אצל הגזלן, הרי כל גזילה אפילו במטלטלין היא שמורה
    אצל הגזלן.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 01:02

    לכאו' הפי' שכל היכא דאיתיה בי גזא דהבעלים איתיה, ואינו מוגדר כגזול אלא
    כשמור לבעלים במקומו. ושמור הוא לבעלים בידיו של הגזלן.

  • לבקיאים בזוהר הקדוש

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:13 העדפתי לא לצטט, כי לא כתוב כלשון הזה שם בזוה"ק. אך משיגרת לשונו הק' נראה (לי עכ"פ) שלזאת היתה כוונתו. ויהודה ועוד לקרא, כי נתכוונתי לכל הענין שם עם ההמשך, ולאו דווקא למשפט מסויים. ולאלו שאין עתותם וספריהם בידם אצטט: אמר רבי חייא, חמי אנפוי דמזרח דקא מנהרין, השתא כל אינון בני מדינחא דטורי נהורא, סגדין לגבי האי נהורא, דנהיר באתר דשמשא, עד לא יפוק, ופלחין ליה, דהא כיון דנפיק שמשא, כמה אינון דפלחין לשמשא, ואלין אינון דקא פלחין לנהורא דא, וקראן להאי נהורא, אלהא דמרגלא דנהיר, ואומאה דלהון באל"ה דמרגלא דנהיר. ואי תימא פולחנא דא למגנא הוא, מיומין עתיקין קדמאין, חכמתא ידעו ביה, בזמנא דשמשא נהיר עד לא יפוק, ההוא ממנא דפקיד על שמשא, ואתוון קדישין דשמא עלאה קדישא רשימן על רישיה, ובחילא דאינון אתוון, פתח לכל כוי שמיא ובטש בהו, ועבר, וההוא ממנא עאל גו ההוא זהרא דנהיר סחרניה דשמשא, ותמן שכיח עד דנפק שמשא ואתפשט בעלמא. וההוא ממנא, איהו פקידא על דהבא ועל מרגלן סומקן, ואינון פלחין לההוא דיוקנא דתמן, ובנקודין וסימנין דירתו מקדמאי מיומין עתיקין, אזלי וידעי נקודין דשמשא, למשכח אתרין דדהבא ומרגלן. ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 22:07:37 UTC+2, chalulchalul כתב/ה:
  • לבקיאים בהל' שבת

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:13 זאת ועוד, בעירובין קב. מבואר בפירוש שתוספת אהל עראי מותרת לכתחילה [לשון הגמרא: מ"ט מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי] ורש"י (ד"ה שיש, וד"ה ולמחר) לא מפרש שם אחרת ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 16:08:11 UTC+2, arichatoranit כתב/ה:
  • לבקיאים בתימלול

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 10:42 אני לא מבין את הדיון האם זה כולל עריכה והקלדה והגהה או רק הקלדה הסבר!
  • לבקיאים בדיני ח"נ צרורות

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 23:28 הגמרא בבבא קמא אומרת שכוחו כגופו ולכן צרורות היה צ"ל נזק שלם, ובאה ההלכה למשה מסיני וגרעה לחצי נזק.
  • לבקיאים ביבמות

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 11:12 ובסוגיא בבבלי שם אמרי במערבא שלא נאסרת ליבם. עי"ש
  • לבקיאים במסכת גיטין

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2023 12:51 יעויין בתוס' שם מה שהביא מהירושלמי
  • שאלה לבקיאים בדיני שחיטה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 09:22 בט"ז סימן א ס"ק יז ובמפרשיו בדקת? ברמב"ם ריש הל' שחיטה כותב שיש מצות עשה. וע"ש בכ"מ. וכנראה בליקוטם פרנקל יאריכו בזה. וכן לגבי קרבן פסח כתב הרמב"ם שיש מצוה עיין תורה תמימה שמות פרק יב אות מט. וביבי"א ח"ב יו"ד סימן יד ס"ק יג ששחיטה היא הכשר מצוה, ולכן אם שחט בלי לכוון, כשרה.
  • לבקיאים בהלכות תפילה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 19:05 משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד סעיף ח (לה) שכלה הברכה - ואם הש"ץ מאריך בניגון של ואמרו אמן יאמרו הקהל אמן מיד כי הניגון הוי הפסק ודוקא אם מאריך הרבה בניגון. ודוקא לענין קדיש שכבר כלה עצם הבקשה אחר תיבת בזמן קריב או אחר תיבת דאמירן בעלמא אבל אם הש"ץ מאריך בשאר ברכה בסופה באיזה ניגון לא יענה אמן כ"ז שלא סיים את עצם התיבה של הברכה:

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים