דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. מקור לטעם היתר מאה רבנים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לטעם היתר מאה רבנים

2023
4 3 12 1
  • I
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 01:52

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    0
  • I isr1... gmail.c - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 01:52

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 04:56

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    קבצים מצורפים:

    0
  • 5 5189 bezeqint.n - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 04:56

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    קבצים מצורפים:

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 14:42

    אהע"ז ח"א סי' ד, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' יב

    ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 04:56:19 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    0
  • י יששכר דב ורטהיי - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 14:42

    אהע"ז ח"א סי' ד, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' יב

    ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 04:56:19 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 15:13

    אהע"ז ח"א סי' ד, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' יב

    ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 04:56:19 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • מ

    דרוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 10:46 התיצבו וראו את יד ה': לפני זמן מה ביקשתי מקור מחוה"ל בעניין אחר ואומר אל החכמים כאן ואין מגיד לי, אף שהיה כאן אחד שהפנה אותי לבקי גדול בחוה"ל וגם תשובתו לא נתנה לי מזור. והנה עתה שאלתי שאלה אחרת לגמרי, והמשיב מצא לי כלאחר יד את המקור לשאלה הקודמת. אם היה מעיין במקור הייתי מפסיד את המענה לשאלה הקודמת שעד עתה לא מצאתיה.. רצה השי"ת שזכות זו תתגלגל על ידיכם. ישלם לכם ה' כפל כפליים בברכה והצלחה וסייעתא דשמייא בכל.
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13 בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין. וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן. וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ, ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה. קבצים מצורפים: דרכי חיים ושלום.pdf
  • מ

    מקור לזה ? - יש מקור יותר קדום מיסוד ושורש העבודה ?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 15:06 [image: image.png]
  • א

    מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 21:12 יישר כח גדול לכולם. אכן עיינתי גם במשנה ברורה שם.
  • א

    מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • מ

    דרוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 00:40 מצאתי. תודה רבה לכולם!
  • א

    מציאת מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 02:54 האם מישהו יוכל לסייע למצוא איה מקום כבודו של מאמר זה (לפי הסגנון הוא מהבן איש חי, אך איני מוצא הספר המסוים): אלכה ואשובה () ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם. קשה, מנ"ל מהאי קרא דמה שכתוב "אלכה ואשובה" (הושע ב, ט) משום שברון לב והכנעתו, ודילמא אמרה כן מחמת קושי היסורין שזכר הכתוב בתחילה, והכי קאמר כשיש לה בטחון באוהביה אף על פי שהיסורין קשים לא היו פועלים בה פועל זה שחשבו, מפני שבטוחה באוהביה שיצילוה, אבל אחר שהוסרה הבטחתה אז עשו היסורין פועל בקרבה שאמרה אלכה ואשובה. ונראה לפרש בסיעתא דשמיא, דדייק מכפל הלשון "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם" ואמר עוד "ובקשתם ולא תמצא" והיינו הך. ונראה הכוונה: יש אדם שלא ישיג המבוקש שלו אך אין לו מזה שברון לב כי אם צער דוקא על שלא השיג המבוקש. ויש שמלבד הצער שמצטער על העדר בקשתו, עוד יש לו שברון לב ועגמת נפש מאוד. והיינו: "ראובן יש לו ב' אוהבים שמעון ולוי, ומרוב אהבתו בם נתן להם קרן מן ממונו, ועשה להם משא ומתן וכמה טובות עד שנעשו עשירים על ידו. ואחרי זה נהפך עליו הגלגל והיה דחוק הרבה, והוצרך לסך מאה דינרים, ואמר אלך אצל שמעון ואקח סך זה ממנו הן בתורת הלואה הן בתורת מתנה, כי אני הניתיו והטבתי לו הרבה והרויח מידי עשרים אלף דינרים. והלך לביתו ולא מצאו, ויאמרו לו: עתה הלך לחוץ לעיר, והלך אחריו במרוצה שיעור שעה אחת ולא השיגו, והוכרח לחזור, אך נצטער מאד על יגיעתו וטרחתו שרדף אחריו שהיתה על חינם שלא השיגו, וגם חרה לו על עצמו שאם היה הולך קודם רביע שעה היה מוצאו בביתו. וכשחזר הלך אצל לוי ליקח ממנו מאה דינרים שגם הוא אהובו ונהנה ממנו בטובה שהטיב עימו כמו שמעון. וכשבא לביתו מצאו בביתו ויאמר לו להלוות לו מאה דינרים, והשיב לו לוי: מי אתה איני מכירך לעולם, וחזר לאחוריו וזלגו עיניו דמעות הלוך ילך ובכה. אמר לו בנו שהיה הולך עמו אצל זה וזה, למה כאן בדברי לוי בכית, וכשהלכת לבית שמעון לא בכית, והלא כאן וכאן ריקם יצאת ולא לקחת כלום. אמר לו: שמעון לא דבר עמי כלום ולא עשה לי אונאת דברים, אלא אני לא מצאתיו, לכך נצטערתי על יגיעה שלי שיגעתי לחנם ברדפי אחריו ולא השגתיו, ואם הייתי משיגו אפשר שהיה עושה לי בקשתי. אך לוי עשה לי אונאת דברים שאמר לי מי אתה איני מכירך, והוא כבר נהנה ממני אלפי פעמים על מאה דינרים, ועתה מלבד שלא מצאתי כלום ממנו, עוד כיחש ואמר איני מכרך, לכן בכיתי. וכך כאן הכתוב תרתי מילי קאמר: הא', "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם", שיש לה אוהבים שהיא בטוחה לקבל מהם טובה, ותלך אצלך לקבל טובה מהם ולא תשיגם שכבר יצאו מפתח ביתם ולא נודעו עקבותם, ועל זה לא יש לה שברון לב כי אם רק צער על אשר טרחה ויגעה לקבל טובה מהם ולא קבלה. ועוד שנית יתירה על זאת, בקשתם לאותם אוהבים להראות לה אהבתם ולא תמצאם באותה אהבה שהיא מצפה להיות בהם, כי יכחישו באהבתם, ודא עקא שיש בה שיעור לשברון לב דכחשו בה לגמרי, לכן נשבר לבה על זאת ואמרה "אלכה ואשובה".
  • 5

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים