מקור

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:21

האם מישהו ראה פעם או יודע מקור לכך שמחבר ספר ראוי שיעשה בספר איזו טעות
בכוונה (לא בתוכן אלא בסדר או העימוד וכדו') כדי לתת "מים אחרונים" לשטן?

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:37

מקור אין לי, אבל זה רעיון טוב לעשות את זה כי ידוע שאנשים לא מתקשרים
למחבר לומר אם הספר טוב אלא רק אם יש הערות, וכך אפשר לדעת שמישהו לומד
בספר, כמו שיש בעלי קורא שעושים טעות באמצע הקריאה לבדוק אם מישהו ער
עדין

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:16

גם בלי כוונה תמיד יהיה איזה טעות...

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:43

אי אפשר לבר בלא תבן, לא צריך לעשות בכוונה, (כמעט) תמיד יהיה..

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:33

א.
זה על פי חסידות
שהיו מזמינים איזה תיגרא כדי שיתקיים ליכא כתובה דלא רמי בה תגרא
ועל אותו משקל צריך להזמין בר כדי שהתבן יהיה תבן
לפי זה מומלץ, בחלום טוב להוסיף לו כמה דברים הזויים

ב.
ידוע מספרים קדמונים שגלגל חוזר בעולם כדי שלא יהיה הכי למעלה מעדיפים קצת פחות

ג.
בשביל עין הרע זה מצויין,

ד.
בשביל אלו שאוהבים להעיר זה מצויין

ה.
בשביל הענווה זה נהדר

ו.
בשביל לא להחרד מטעויות אמיתיות, כיון שבלא"ה זה לא פרפקט אז לא נבהלים מכל
קמט או עמוד מהופך או הערה שלא במקומה או שההסכמות לא לפי סדר קבלתן

מאת: [email protected]

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:42

לכל המגיבים, זה היה על דרך הדרש

[לייבי ביינברכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:29

פעם שמעתי שהרעיון הזה שאוב עפ"י דברי החתם סופר במאמרו שכותב שיש לחבר ספרים
רק כאלו שנעשו לשמה. אני כשלעצמי לא הבנתי, מי שיודע או מבין את הרעיון הזה
עפ"י הנ"ל, באם יוכל לפרסם.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33

מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג.
אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים.

מאת: [email protected]