דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לטעם היתר מאה רבנים

2023
4 3 12 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 01:52

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 01:52

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 04:56

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 04:56

    בשו"ת משיב דבר ח"ד ד מביא שהחת"ם כתב שטעם ההיתר של מאה רבנים הוא כדי ליגע
    ולטלטל את הבעל,
    וחלק עליו שם וכתב טעם אחר.
    ראיתי באינציקלופדיה תלמודית שטעם זה נזכר באגרות משה ח"ד ב בדקתי ומצאתי נכון.
    ומביא שם טעם אחר בשם החתם סופר,
    האם מישהו יודע היכן נזכר בחתם סופר הטעם הראשון?
    תודה מראש

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 14:42

    אהע"ז ח"א סי' ד, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' יב

    ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 04:56:19 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 14:42

    אהע"ז ח"א סי' ד, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' יב

    ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 04:56:19 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 15:13

    אהע"ז ח"א סי' ד, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' יב

    ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 04:56:19 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • מקור למאמר:

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 20:19 האם מישהו יודע מקור למאמר זה 'האי מאן דלא מטי בישרא אמר סריא היא' [תרגום: מי שאין ביכולתו לקנות בשר, אומר עליו שהוא סרוח]. הדברים כתובים בכתם פז על הזוהר, ובמאירי משלי פ"א פ"ז, ושם כתב המאירי כאמרם ז"ל על דרך צחות' השאלה היא איפה זה כאמרם ז"ל: תודה רבה! קבצים מצורפים: מאירי משלי.PDF
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 13:44 בס"ד ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / אמור / מאמר שמיני עצרת אות רפט זהררפט) והאי יומא, יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה. וע"ד כתיב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. פירוש הסולםרפט) והאי יומא יעקב וכו': ויום ההוא, יעקב, שהוא ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרן יוסף דוד, שמחים עמו. ועל כן כתוב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. חיים שטרן 0533-120-600
  • מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 15:12 לענ"ד יש לדייק כי 'בדיחה טובה' לא קרב אל 'מליצה' ו'דרך צחות' כל הלילה. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 22:01 [image: image.png]
  • מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    5 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 10:32 זה מדרש ולא רמב"ן. ב-יום שישי, 17 במרץ 2023 בשעה 07:52:05 UTC+2, יצחק ירוחם זלצמן כתב/ה:
  • מציאת מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 02:54 האם מישהו יוכל לסייע למצוא איה מקום כבודו של מאמר זה (לפי הסגנון הוא מהבן איש חי, אך איני מוצא הספר המסוים): אלכה ואשובה () ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם. קשה, מנ"ל מהאי קרא דמה שכתוב "אלכה ואשובה" (הושע ב, ט) משום שברון לב והכנעתו, ודילמא אמרה כן מחמת קושי היסורין שזכר הכתוב בתחילה, והכי קאמר כשיש לה בטחון באוהביה אף על פי שהיסורין קשים לא היו פועלים בה פועל זה שחשבו, מפני שבטוחה באוהביה שיצילוה, אבל אחר שהוסרה הבטחתה אז עשו היסורין פועל בקרבה שאמרה אלכה ואשובה. ונראה לפרש בסיעתא דשמיא, דדייק מכפל הלשון "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם" ואמר עוד "ובקשתם ולא תמצא" והיינו הך. ונראה הכוונה: יש אדם שלא ישיג המבוקש שלו אך אין לו מזה שברון לב כי אם צער דוקא על שלא השיג המבוקש. ויש שמלבד הצער שמצטער על העדר בקשתו, עוד יש לו שברון לב ועגמת נפש מאוד. והיינו: "ראובן יש לו ב' אוהבים שמעון ולוי, ומרוב אהבתו בם נתן להם קרן מן ממונו, ועשה להם משא ומתן וכמה טובות עד שנעשו עשירים על ידו. ואחרי זה נהפך עליו הגלגל והיה דחוק הרבה, והוצרך לסך מאה דינרים, ואמר אלך אצל שמעון ואקח סך זה ממנו הן בתורת הלואה הן בתורת מתנה, כי אני הניתיו והטבתי לו הרבה והרויח מידי עשרים אלף דינרים. והלך לביתו ולא מצאו, ויאמרו לו: עתה הלך לחוץ לעיר, והלך אחריו במרוצה שיעור שעה אחת ולא השיגו, והוכרח לחזור, אך נצטער מאד על יגיעתו וטרחתו שרדף אחריו שהיתה על חינם שלא השיגו, וגם חרה לו על עצמו שאם היה הולך קודם רביע שעה היה מוצאו בביתו. וכשחזר הלך אצל לוי ליקח ממנו מאה דינרים שגם הוא אהובו ונהנה ממנו בטובה שהטיב עימו כמו שמעון. וכשבא לביתו מצאו בביתו ויאמר לו להלוות לו מאה דינרים, והשיב לו לוי: מי אתה איני מכירך לעולם, וחזר לאחוריו וזלגו עיניו דמעות הלוך ילך ובכה. אמר לו בנו שהיה הולך עמו אצל זה וזה, למה כאן בדברי לוי בכית, וכשהלכת לבית שמעון לא בכית, והלא כאן וכאן ריקם יצאת ולא לקחת כלום. אמר לו: שמעון לא דבר עמי כלום ולא עשה לי אונאת דברים, אלא אני לא מצאתיו, לכך נצטערתי על יגיעה שלי שיגעתי לחנם ברדפי אחריו ולא השגתיו, ואם הייתי משיגו אפשר שהיה עושה לי בקשתי. אך לוי עשה לי אונאת דברים שאמר לי מי אתה איני מכירך, והוא כבר נהנה ממני אלפי פעמים על מאה דינרים, ועתה מלבד שלא מצאתי כלום ממנו, עוד כיחש ואמר איני מכרך, לכן בכיתי. וכך כאן הכתוב תרתי מילי קאמר: הא', "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם", שיש לה אוהבים שהיא בטוחה לקבל מהם טובה, ותלך אצלך לקבל טובה מהם ולא תשיגם שכבר יצאו מפתח ביתם ולא נודעו עקבותם, ועל זה לא יש לה שברון לב כי אם רק צער על אשר טרחה ויגעה לקבל טובה מהם ולא קבלה. ועוד שנית יתירה על זאת, בקשתם לאותם אוהבים להראות לה אהבתם ולא תמצאם באותה אהבה שהיא מצפה להיות בהם, כי יכחישו באהבתם, ודא עקא שיש בה שיעור לשברון לב דכחשו בה לגמרי, לכן נשבר לבה על זאת ואמרה "אלכה ואשובה".
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 18:59 פיהמ"ש סנהדרין פ"ז מ"ד "ואסור להריח בשמים שעל הערוה ולהשביע את העין מצורתה לשם הנאה אלא שאין חייבין על כך מלקות, ואף על פי שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף אלא שאין לוקין מדרשא".

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים