דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

2023
10 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 12:43

    לא אומרים בלשון יחיד.
    כמו שאת המילה: מים או שמים לא אומרים בלשון יחיד.

    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: עריכה תורנית
    Sent: Wednesday, August 09, 2023 11:46 PM
    Subject: [הבית לעורך התורני] Re: דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים

    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 00:46

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 12:43

    לא אומרים בלשון יחיד.
    כמו שאת המילה: מים או שמים לא אומרים בלשון יחיד.

    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: עריכה תורנית
    Sent: Wednesday, August 09, 2023 11:46 PM
    Subject: [הבית לעורך התורני] Re: דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים

    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:55

    מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ
    ריחים מורכבים משני בודדים.
    אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן
    לפצל.
    יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 00:46

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 09:53

    ’ריחיים’ היא מילה המופיעה תמיד בצורת רבים.
    הסיבה לכך היא כיוון שהיא בנויה מאבן כפולה, עליונה ותחתונה.

    (על אף שהמילה המקורית מכוונת רק לאבן התחתונה. והעליונה שרוכבת עליה נקראת
    ’רכב’.
    ככתוב בפרשה הבאה, ’לא יחבול ריחים ורכב’.)

    עם זאת, ואף על פי כן, אין לה הטיה בלשון יחיד כלל.

    בכך היא דומה למילה ’שמים’ לדוגמא, שמכונה בלשון רבים ע”ש ריבוי הרקיעים,
    ואעפ”כ נאמרת בלשון רבים גם כשעוסקים ברקיע אחד בלבד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:45

    ריחיים לא מסתיים ב-ים, בגלל שהוא מורכב משניים, אלא בגלל שזה שמו.
    בדיוק כמו ש"מיקסר" נקרא בלשון יחיד למרות שהוא מורכב מכמה חלקים.
    גם שמיים מורכב מ-שם מים, שא מים וכו' - עי' רש"י בראשית א, ח. ואין לשמים ביטוי ביחיד (אלא בכינוי שונה, כגון: רקיע).

    ישנן מילים רבות כגון אלו:
    וראיתן על האבניים
    היכום בסנוורים
    קרבן שלמים

    ישנם עוד כלים המורכבים משניים (ואולי לכן הם מסתיימים ב-ים), ולא מחפשים להם לשון יחיד: מספריים, מלקחיים, מאזניים.

    לא הבנתי, מה לוחץ אותך למצוא ביטוי יחיד לריחיים?

    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: צפנת פענח
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Thursday, August 10, 2023 5:59 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

    לכל המשיבים ממים / שמים,
    כבר כתבתי לעיל:
    מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ ריחים מורכבים משני בודדים.
    אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן לפצל.
    יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?

    גם למים אין צורת יחיד
    
    ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:46:49 UTC+3, אלחנן סגרון כתב/ה:
    
      אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.
    
        מוזכר כבר בתורה:
        שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
        ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    
        במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
        שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
        כיצד אומרים בלשון יחיד?
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 00:46

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:00

    הרב סגרון - מילה בסלע!

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:35

    גם למים אין צורת יחיד

    ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:46:49 UTC+3, אלחנן סגרון כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 13:47

    אין צורת יחיד לריחים,
    כפי שאין צורה כזאת למים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:35

    גם למים אין צורת יחיד

    ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:46:49 UTC+3, אלחנן סגרון כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 18:59

    לכל המשיבים ממים / שמים,
    כבר כתבתי לעיל:
    מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ
    ריחים מורכבים משני בודדים.
    אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן
    לפצל.
    יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?

  • מהו המקור שדוד המלך היה אדמוני [סליחה על הבורות..].

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 22:42 אכן במדרש ובגמרא דנים בעניין זה, אך מקורו מהכתוב. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.01.23, 22:41:55
  • דקדוק - יחיד ורבים

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:00 השאלה היתה על לשון רבים. ברבים: קציהם, קצותיהם, קצותם. לגבי לשון יחיד: לא "קצתם" אלא: "קָצֵהם".
  • איפה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 20:53 אלו לא דברי הרמב"ן בהשגות לסה"מ?
  • מהו המקור הקדום ביותר לפירוש דין וחשבון?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2023 20:50 תודה רבה לכל המשיבים, תזכו למצות מאת: [email protected]
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • מהו המקור (אם יש) להמילים: ’אקרא למאהבי המה יכבודני’

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 14:32 יצויין שיש ביטוי בחת"ס ובית אפרים ועוד קדמונים שו"ת חתם סופר חלק ז סימן טו "ה סעמניץ ה' אב תקמז"ל. אליו פי* קראתי למאהבי* המה* רמונ"י* זהב טהור, ד' יחננו ויברכנו פניו אתנו יאיר, ה"ה התורני הרבני המופל' מורג חרוץ מו"ה משה נ"י:
  • דקדוק

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:52 או יבחור
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 16:01 יישר כח לכולם

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים