דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

2023
10 7 29 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 12:43

    לא אומרים בלשון יחיד.
    כמו שאת המילה: מים או שמים לא אומרים בלשון יחיד.

    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: עריכה תורנית
    Sent: Wednesday, August 09, 2023 11:46 PM
    Subject: [הבית לעורך התורני] Re: דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים

    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 00:46

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 12:43

    לא אומרים בלשון יחיד.
    כמו שאת המילה: מים או שמים לא אומרים בלשון יחיד.

    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: עריכה תורנית
    Sent: Wednesday, August 09, 2023 11:46 PM
    Subject: [הבית לעורך התורני] Re: דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים

    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:55

    מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ
    ריחים מורכבים משני בודדים.
    אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן
    לפצל.
    יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 00:46

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 09:53

    ’ריחיים’ היא מילה המופיעה תמיד בצורת רבים.
    הסיבה לכך היא כיוון שהיא בנויה מאבן כפולה, עליונה ותחתונה.

    (על אף שהמילה המקורית מכוונת רק לאבן התחתונה. והעליונה שרוכבת עליה נקראת
    ’רכב’.
    ככתוב בפרשה הבאה, ’לא יחבול ריחים ורכב’.)

    עם זאת, ואף על פי כן, אין לה הטיה בלשון יחיד כלל.

    בכך היא דומה למילה ’שמים’ לדוגמא, שמכונה בלשון רבים ע”ש ריבוי הרקיעים,
    ואעפ”כ נאמרת בלשון רבים גם כשעוסקים ברקיע אחד בלבד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:45

    ריחיים לא מסתיים ב-ים, בגלל שהוא מורכב משניים, אלא בגלל שזה שמו.
    בדיוק כמו ש"מיקסר" נקרא בלשון יחיד למרות שהוא מורכב מכמה חלקים.
    גם שמיים מורכב מ-שם מים, שא מים וכו' - עי' רש"י בראשית א, ח. ואין לשמים ביטוי ביחיד (אלא בכינוי שונה, כגון: רקיע).

    ישנן מילים רבות כגון אלו:
    וראיתן על האבניים
    היכום בסנוורים
    קרבן שלמים

    ישנם עוד כלים המורכבים משניים (ואולי לכן הם מסתיימים ב-ים), ולא מחפשים להם לשון יחיד: מספריים, מלקחיים, מאזניים.

    לא הבנתי, מה לוחץ אותך למצוא ביטוי יחיד לריחיים?

    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: צפנת פענח
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Thursday, August 10, 2023 5:59 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

    לכל המשיבים ממים / שמים,
    כבר כתבתי לעיל:
    מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ ריחים מורכבים משני בודדים.
    אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן לפצל.
    יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?

    גם למים אין צורת יחיד
    
    ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:46:49 UTC+3, אלחנן סגרון כתב/ה:
    
      אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.
    
        מוזכר כבר בתורה:
        שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
        ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    
        במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
        שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
        כיצד אומרים בלשון יחיד?
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 00:46

    מוזכר כבר בתורה:
    שמות פרק יא פסוק ה (פרשת בא)
    ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים
    במדבר פרק יא פסוק ח (פרשת בהעלותך)
    שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו
    כיצד אומרים בלשון יחיד?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:00

    הרב סגרון - מילה בסלע!

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:35

    גם למים אין צורת יחיד

    ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:46:49 UTC+3, אלחנן סגרון כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:46

    אולי אין צורת יחיד כי ריחיים זה כינוי לשתי אבנים - רכב ושכב.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 13:47

    אין צורת יחיד לריחים,
    כפי שאין צורה כזאת למים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:35

    גם למים אין צורת יחיד

    ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 10:46:49 UTC+3, אלחנן סגרון כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 18:59

    לכל המשיבים ממים / שמים,
    כבר כתבתי לעיל:
    מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ
    ריחים מורכבים משני בודדים.
    אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן
    לפצל.
    יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?

  • מהו המקור שדוד המלך היה אדמוני [סליחה על הבורות..].

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    13 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 22:42 אכן במדרש ובגמרא דנים בעניין זה, אך מקורו מהכתוב. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.01.23, 22:41:55
  • איפה המקור

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    28 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:28 רש"י ברכות מהירושלמי זה הסומך – וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר ל״ג:ג׳) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהילים י״ט:ט״ו) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ) ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:
  • מהו המקור הקדום ביותר לפירוש דין וחשבון?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    30 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2023 20:50 תודה רבה לכל המשיבים, תזכו למצות מאת: [email protected]
  • אשמח לדעת מהו המקור לכך שאין תורמין שלא מן המוקף

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 15:18 טעות: בראב"ד פ"ד מה' תרומות ה"כ הביא את שני הטעמים, של אומד ושמא ישכח, וז"ל: והטעם לתרומה גדולה שאינה ניטלת אלא מן המוקף, מפני שניטלת באומד ולא יוכל לכוין כשיעור אלא מן המוקף, ועוד שמא ישכח, עכ"ל. -- סיוע למשפחה שאביהם הת"ח לקוי ראיה והוצאות רפואיות כבדות משתרגות על צווארם https://nedar.im/BPUV
  • מהו המקור 'שבת שלמא דכולא'

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 15:31 יישר כח
  • דקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 21:29 בשורש המלה
  • דקדוק

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    48 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 17:28 ספר 'לשון חיים' של הרב חרז, (אביו של ר' שלמה חרז מאשדוד, למי שמכיר) ספר על שמבאר את כל הדקדוק שרש"י מזכיר לפי סדר הפרשיות אמנם זה לא לפי נושאים, אך לאוהבי דקדוק אפשר ללמוד כל שבוע את הפרשה של אותו שבוע, ובסוף לצאת עם ידע רב מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 16:01 יישר כח לכולם

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים