שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
חוו"ד בדילמת פתיחת ראשי תיבות
2023
39
פוסטים
16
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 15:08
א. הנחת היסוד שבשאלה מוטעית. אנשים שאינם יודעים ר"ת אינם בגדר עמי הארצות
(עם הארץ זה מי שבור בתורה, אפילו אם הוא בקי בר"ת. ואם אדם גדול בתורה, הוא
ת"ח גם אם אינו בקי בר"ת). לכן אין סיבה לא לפתוח.
ב. לגבי מה שכתבו: "השאלה היתה בעצם, האם עלינו העורכים מוטלת האחריות לדאוג
לקלות והנגשת התורה, או גם על הרמה. הדילמה שבה התחבטו בכל הדורות".
טעות! 1. ההתלבטות הזאת היתה שייכת לגבי מחברי ספרים, ולא לגבי עורכים. ודאי
כל התפקיד של עורך זה להנגיש הדברים בצורה הבהירה וברורה ביותר. 2. וגם זה היה
שייך בעבר. בימינו הגישה היא לפתוח ולבאר כמה שיותר. בדומה לפרוייקטים של
השוטנשטיין וכדו'. ובדיוק כרגע זכיתי בס"ד לקרוא מה שהביא מעשה הכתב מספר
חסידים, שבימינו שאין חכמה יתירה, צריך לפרש כמה שיותר.תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 15:19
א. הנחת היסוד שבשאלה מוטעית. אנשים שאינם יודעים ר"ת אינם בגדר עמי הארצות
(עם הארץ זה מי שבור בתורה, אפילו אם הוא בקי בר"ת. ואם אדם גדול בתורה, הוא
ת"ח גם אם אינו בקי בר"ת). לכן אין סיבה לא לפתוח.
ב. לגבי מה שכתבו: "השאלה היתה בעצם, האם עלינו העורכים מוטלת האחריות לדאוג
לקלות והנגשת התורה, או גם על הרמה. הדילמה שבה התחבטו בכל הדורות".
טעות! 1. ההתלבטות הזאת היתה שייכת לגבי מחברי ספרים, ולא לגבי עורכים. ודאי
כל התפקיד של עורך זה להנגיש הדברים בצורה הבהירה וברורה ביותר. 2. וגם זה היה
שייך בעבר. בימינו הגישה היא לפתוח ולבאר כמה שיותר. בדומה לפרוייקטים של
השוטנשטיין וכדו'. ובדיוק כרגע זכיתי בס"ד לקרוא מה שהביא מעשה הכתב מספר
חסידים, שבימינו שאין חכמה יתירה, צריך לפרש כמה שיותר. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 15:19
א. הנחת היסוד שבשאלה מוטעית. אנשים שאינם יודעים ר"ת אינם בגדר עמי הארצות
(עם הארץ זה מי שבור בתורה, אפילו אם הוא בקי בר"ת. ואם אדם גדול בתורה, הוא
ת"ח גם אם אינו בקי בר"ת). לכן אין סיבה לא לפתוח.
ב. לגבי מה שכתבו: "השאלה היתה בעצם, האם עלינו העורכים מוטלת האחריות לדאוג
לקלות והנגשת התורה, או גם על הרמה. הדילמה שבה התחבטו בכל הדורות".
טעות! 1. ההתלבטות הזאת היתה שייכת לגבי מחברי ספרים, ולא לגבי עורכים. ודאי
כל התפקיד של עורך זה להנגיש הדברים בצורה הבהירה וברורה ביותר. 2. וגם זה היה
שייך בעבר. בימינו הגישה היא לפתוח ולבאר כמה שיותר. בדומה לפרוייקטים של
השוטנשטיין וכדו'. ובדיוק כרגע זכיתי בס"ד לקרוא מה שהביא מעשה הכתב מספר
חסידים, שבימינו שאין חכמה יתירה, צריך לפרש כמה שיותר.תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:07
הכל נכון
אבל מה שהרב שולמן ועוד טענו לבדוק בעצמנו מה יותר קל, דהיינו לחפש לעצמנו
חיים קלים
אז אם מתחשבים במה שקל צריך לנקד את כל הארון הספרים היהודי, ולעשות מתיבתא על
אל"ף בי"ת... ואולי בכלל להתחיל ללמוד עם שיעורים מוקלטים בקול הלשון וכו'
הרי כל גדולי הדורות ורועי ישראל מימות התנאים ועד ימינו אנו גדלו והצליחו
ועשו פרי ע"י שהתייגעו להבין כל ש"ך וט"ז וב"ש וכו',
ולא חיפשו דרכים להקל מעצמם, וחלק מיגיעת התורה הוא ללמוד עם הר"ת
המקובלים, כגון
וא"ת וי"ל ה"ה ה"נ משא"כ א"כ ג"כ ועוד ועוד...
וכמובן שמה שלא מקובל אכן כדאי לפתוח כדי יתבזבז הזמן לפענח את הר"ת [כי
הלומדים אינם מחוברים לקבוצה הנפלאה כאן שכל ספק בר"ת אפשר לשאול ולקבל מענה
תוך שניות]מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:07
הכל נכון
אבל מה שהרב שולמן ועוד טענו לבדוק בעצמנו מה יותר קל, דהיינו לחפש לעצמנו
חיים קלים
אז אם מתחשבים במה שקל צריך לנקד את כל הארון הספרים היהודי, ולעשות מתיבתא על
אל"ף בי"ת... ואולי בכלל להתחיל ללמוד עם שיעורים מוקלטים בקול הלשון וכו'
הרי כל גדולי הדורות ורועי ישראל מימות התנאים ועד ימינו אנו גדלו והצליחו
ועשו פרי ע"י שהתייגעו להבין כל ש"ך וט"ז וב"ש וכו',
ולא חיפשו דרכים להקל מעצמם, וחלק מיגיעת התורה הוא ללמוד עם הר"ת
המקובלים, כגון
וא"ת וי"ל ה"ה ה"נ משא"כ א"כ ג"כ ועוד ועוד...
וכמובן שמה שלא מקובל אכן כדאי לפתוח כדי יתבזבז הזמן לפענח את הר"ת [כי
הלומדים אינם מחוברים לקבוצה הנפלאה כאן שכל ספק בר"ת אפשר לשאול ולקבל מענה
תוך שניות]מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:19
בשולי המו"מ אם לפתוח ר"ת או לא, יש להזהר מאוד מאוד (ואולי הרבה מאוד'ים) שלא
להשתמש במחשב בשיטת "מצא-החלף".
כבר ראיתי ספרים שפתרו במקום "ריש לקיש" כתבו "רוצה לומר", ובמקום "מעבר לעבר"
(בר"ת מעל"ע) פתרו "מעת לעת".
ולגופו של ענין, לענ"ד, ר"ת כמו וא"ת וי"ל, שגם מדפיסי הש"ס פתחו וסגרו לפי
המקום שהיו צריכים להסתדר עם האותיות (כפי שניכר למי שמשוה עם דפוסים קודמים,
שלא תמיד הדפוס העתיק במדויק את הר"ת או את הפתרון מהדפוס הקודם), אפשר לפתוח
גם באופן תמידי, כי זה מיקל (וכן, לענ"ד מותר להקל על הלומד. כמו שגם הכותב אם
בר הכי הוא כותב בצורה המובנת ביותר, כדי שהלומד לא יצטרך להתאמץ). אבל ר"ת
שחוזרים על עצמם פעמים רבות בעניין מסוים ראוי לפתוח פעם או פעמיים ואח"כ
להשאיר סגור, כי הלומד כבר מתרגל לר"ת ומתחיל להפריע שעל מושג (כמו: מחויב
שבועה ואינו יכול לישבע) שחוזר על עצמו 7 פעמים בקטע הוא צריך לקרוא 5 שורות!
ב-יום חמישי, 23 בנובמבר 2023 בשעה 16:07:46 UTC+2, מ. ש. כתב/ה: -
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:07
הכל נכון
אבל מה שהרב שולמן ועוד טענו לבדוק בעצמנו מה יותר קל, דהיינו לחפש לעצמנו
חיים קלים
אז אם מתחשבים במה שקל צריך לנקד את כל הארון הספרים היהודי, ולעשות מתיבתא על
אל"ף בי"ת... ואולי בכלל להתחיל ללמוד עם שיעורים מוקלטים בקול הלשון וכו'
הרי כל גדולי הדורות ורועי ישראל מימות התנאים ועד ימינו אנו גדלו והצליחו
ועשו פרי ע"י שהתייגעו להבין כל ש"ך וט"ז וב"ש וכו',
ולא חיפשו דרכים להקל מעצמם, וחלק מיגיעת התורה הוא ללמוד עם הר"ת
המקובלים, כגון
וא"ת וי"ל ה"ה ה"נ משא"כ א"כ ג"כ ועוד ועוד...
וכמובן שמה שלא מקובל אכן כדאי לפתוח כדי יתבזבז הזמן לפענח את הר"ת [כי
הלומדים אינם מחוברים לקבוצה הנפלאה כאן שכל ספק בר"ת אפשר לשאול ולקבל מענה
תוך שניות]מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:27
אם יש ענין להתייגע, למה רש"י חיבר את הפירוש שלו?
ולמה יש שוטנשטיין ומקרא מפורש ופירושי עוז והדר על אור החיים ורמב"ן ועוד?
אלא בכל דור באים ופותחים ומבהירים יותר, בשל חולשת הדורות.
זה לא סותר שבאמת יש ענין להתייגע. ולכן להשתדל קודם ראשי ואח"כ רש"י, ולא
תמיד כדאי ללמוד מהשוטנשטיין וכו'. אבל כיום צריך לבאר ולהבהיר כמה שיותר, כפי
שהביא הרב מעשה הכתב מס"ח.לגבי מה שכתבו: "חשבון צודק אבל בדרך כלל לא מעשי, מי שגדול בתורה למד הרבה,
ומן הסתם נתקל בר"ת רבים דרך לימודו".
החשבון הוא מעשי מאוד לעניננו! הנפק"מ של טענתי היא, שאין סיבה לא לפתוח ר"ת
כדי לא לגדל דור של ע"ה. שהרי מקסימום יגדל דור שאינם יודעים ר"ת אבל זה לא
יגרום לגדילת דור של ע"ה.
ולכן אין סיבה לא לפתוח ר"ת. האי, מה תאמר, שמא יגדל דור של ע"ה... – זה לא
נכון! מקסימום יגדל דור שאינו יודע לפתוח ר"ת. לכן אין חשש בפתיחת ר"ת. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:27
אם יש ענין להתייגע, למה רש"י חיבר את הפירוש שלו?
ולמה יש שוטנשטיין ומקרא מפורש ופירושי עוז והדר על אור החיים ורמב"ן ועוד?
אלא בכל דור באים ופותחים ומבהירים יותר, בשל חולשת הדורות.
זה לא סותר שבאמת יש ענין להתייגע. ולכן להשתדל קודם ראשי ואח"כ רש"י, ולא
תמיד כדאי ללמוד מהשוטנשטיין וכו'. אבל כיום צריך לבאר ולהבהיר כמה שיותר, כפי
שהביא הרב מעשה הכתב מס"ח.לגבי מה שכתבו: "חשבון צודק אבל בדרך כלל לא מעשי, מי שגדול בתורה למד הרבה,
ומן הסתם נתקל בר"ת רבים דרך לימודו".
החשבון הוא מעשי מאוד לעניננו! הנפק"מ של טענתי היא, שאין סיבה לא לפתוח ר"ת
כדי לא לגדל דור של ע"ה. שהרי מקסימום יגדל דור שאינם יודעים ר"ת אבל זה לא
יגרום לגדילת דור של ע"ה.
ולכן אין סיבה לא לפתוח ר"ת. האי, מה תאמר, שמא יגדל דור של ע"ה... – זה לא
נכון! מקסימום יגדל דור שאינו יודע לפתוח ר"ת. לכן אין חשש בפתיחת ר"ת.תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:31
אני חושב שצודק הרב שולמן וסייעתו
שיש לפתוח כמה שיותר, ואף לנקד מה ששייך ויתקבל
חוץ ממילים שהפתיחה רק תסבך
כמו כנ"ל שליט"א וכו' וא"ת וצ"ע
וחבריהם.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:31
אני חושב שצודק הרב שולמן וסייעתו
שיש לפתוח כמה שיותר, ואף לנקד מה ששייך ויתקבל
חוץ ממילים שהפתיחה רק תסבך
כמו כנ"ל שליט"א וכו' וא"ת וצ"ע
וחבריהם.מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 17:06
החסרון היחיד שאני מכיר, הוא שכאשר הדור הצעיר יפתח ספר ישן יותר [זה קורה מדי
פעם...], לא ידע לפתוח את הר"ת.
אך האם משום כך לא נקל על הלומדים???
האין ברור שרוב [יש יוצאים מן הכלל] הלומדים מעדיפים ללמוד ממהדורות יפות
ובהירות ?
לענ"ד אין חילוק בין הדפסה יפה לפתיחת ראשי תיבות. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 17:06
החסרון היחיד שאני מכיר, הוא שכאשר הדור הצעיר יפתח ספר ישן יותר [זה קורה מדי
פעם...], לא ידע לפתוח את הר"ת.
אך האם משום כך לא נקל על הלומדים???
האין ברור שרוב [יש יוצאים מן הכלל] הלומדים מעדיפים ללמוד ממהדורות יפות
ובהירות ?
לענ"ד אין חילוק בין הדפסה יפה לפתיחת ראשי תיבות.תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 17:12
"הרי כל גדולי הדורות ורועי ישראל מימות התנאים ועד ימינו אנו גדלו והצליחו
ועשו פרי ע"י שהתייגעו להבין כל ש"ך וט"ז וב"ש וכו',
ולא חיפשו דרכים להקל מעצמם, וחלק מיגיעת התורה הוא ללמוד עם הר"ת
המקובלים, כגון
וא"ת וי"ל ה"ה ה"נ משא"כ א"כ ג"כ ועוד ועוד..."מנין לך שיש ענין להתייגע לפתוח ראשי תיבות.
לא ראינו ולא שמענו כזאת. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 17:12
"הרי כל גדולי הדורות ורועי ישראל מימות התנאים ועד ימינו אנו גדלו והצליחו
ועשו פרי ע"י שהתייגעו להבין כל ש"ך וט"ז וב"ש וכו',
ולא חיפשו דרכים להקל מעצמם, וחלק מיגיעת התורה הוא ללמוד עם הר"ת
המקובלים, כגון
וא"ת וי"ל ה"ה ה"נ משא"כ א"כ ג"כ ועוד ועוד..."מנין לך שיש ענין להתייגע לפתוח ראשי תיבות.
לא ראינו ולא שמענו כזאת.תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 18:00
המושג ’ראשי תיבות’ הוא מושג פסול ובזוי, שנוצר על ידי מעתיקי כתבי יד עצלנים
שהתעצלו להעתיק מילים שלמות, בגמרא המקורית ובכתבי היד הקדומים לא היה קיים
ר”ת אחד, הכל היה כתוב בצורה ברורה, והמעתיקים היו רק מקצרים מילים, כגון דוק’
תרומ’ אמ’ וכיוצא בזה.
מי שיפתח ספרים עתיקים יראה שאי אפשר ללמוד בהם בצורה נורמלית בגלל קיצורי
המילים שנעשו ע”י המעתיקים או המדפיסים שקימצנו על הנייר/הדיו/הזמן או הכח.
מי יודע אם לא לשם כך נתן הקב”ה אפשרות לכתוב במקלדת ולהדפיס בזול, כדי שנוכל
לכתוב את כל המילים בצורה ברורה, ולתת חשק ללומדים לקרוא את דברי רבותינו כמו
שהם כתבו אותם, בלי שיבושי המעתיקים.נ.ב. יוצאים מהכלל הם:
- ראשי תיבות שנאמרים כך, כגון הרשב”א ז”ל
- ראשי תיבות שלא מקובל לפענחם, כגון וכו’ וגו’
- ראשי תיבות שכבר פוענחו בקטע זה וחוזרים שוב ושוב, כגון נטל”פ
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 18:00
המושג ’ראשי תיבות’ הוא מושג פסול ובזוי, שנוצר על ידי מעתיקי כתבי יד עצלנים
שהתעצלו להעתיק מילים שלמות, בגמרא המקורית ובכתבי היד הקדומים לא היה קיים
ר”ת אחד, הכל היה כתוב בצורה ברורה, והמעתיקים היו רק מקצרים מילים, כגון דוק’
תרומ’ אמ’ וכיוצא בזה.
מי שיפתח ספרים עתיקים יראה שאי אפשר ללמוד בהם בצורה נורמלית בגלל קיצורי
המילים שנעשו ע”י המעתיקים או המדפיסים שקימצנו על הנייר/הדיו/הזמן או הכח.
מי יודע אם לא לשם כך נתן הקב”ה אפשרות לכתוב במקלדת ולהדפיס בזול, כדי שנוכל
לכתוב את כל המילים בצורה ברורה, ולתת חשק ללומדים לקרוא את דברי רבותינו כמו
שהם כתבו אותם, בלי שיבושי המעתיקים.נ.ב. יוצאים מהכלל הם:
- ראשי תיבות שנאמרים כך, כגון הרשב”א ז”ל
- ראשי תיבות שלא מקובל לפענחם, כגון וכו’ וגו’
- ראשי תיבות שכבר פוענחו בקטע זה וחוזרים שוב ושוב, כגון נטל”פ
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 22:35
כשאני לעצמי, אין אני יכול לסבול פיענוחים מיותרים של ראשי תיבות ידועים. זה
מאיט לי מאוד את רהיטת העיון בלי שום תועלת כל שהוא.כמדומני שבשלב זה כולם כבר יודעים שהרעק**''א ז''ל הוא "רבינו עקיבא איגר
זכרונו לברכה''.... וכולנו מאמינים שההייליגע בארדיצ'בר זי''ע ידע שבלעדי רצון
השי''ת ועזרתו לא יעלה בידו לכתוב את ספרו הקדוש.... [ראה תמונה] וא''צ לפרש
את זה ''ברחל בתך הקטנה''קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 22:35
כשאני לעצמי, אין אני יכול לסבול פיענוחים מיותרים של ראשי תיבות ידועים. זה
מאיט לי מאוד את רהיטת העיון בלי שום תועלת כל שהוא.כמדומני שבשלב זה כולם כבר יודעים שהרעק**''א ז''ל הוא "רבינו עקיבא איגר
זכרונו לברכה''.... וכולנו מאמינים שההייליגע בארדיצ'בר זי''ע ידע שבלעדי רצון
השי''ת ועזרתו לא יעלה בידו לכתוב את ספרו הקדוש.... [ראה תמונה] וא''צ לפרש
את זה ''ברחל בתך הקטנה''קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 22:48
ענין של טעם.
לפי דעתי התמונה היא ראיה עד כמה יפה לפתוח ראשי תיבות.רעק"א ז"ל - רעק"א אפשר לפתוח, וז"ל אפשר להשאיר סגור.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 22:48
ענין של טעם.
לפי דעתי התמונה היא ראיה עד כמה יפה לפתוח ראשי תיבות.רעק"א ז"ל - רעק"א אפשר לפתוח, וז"ל אפשר להשאיר סגור.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2023 15:13
נבצר ממני להבין מה תפקידם של השמרנים בעריכת ספרים.
האם הם מצלמים את שתי הטורים הצפופים באותיות כתב רש”י מקוטעים, מלאי קיצורים
ור”ת, במראי מקומות חסרים וחלקיים, ומדפיסים אותם בצורה הזאת בדיוק?ברור שמקצוע העריכה נועד עבור אלו שכתב רש”י אינו קריא עבורם, מושגים בסיסיים
דורשים ביאור ומראי מקומות ייעודיים, ראשי תיבות גורמים להם להאטה בהבנה,
צפיפות המילים גורמת להם ל’שחור בעיניים’, וכו’ וכו’.תפקידנו כעורכים היא לעזור להם ורק להם, מי שרוצה להישאר עם הישן והאהוב רשאי
ללכת לגניזה, וימצא שם ש”סים וטוש”ע ישנים בשפע... -
תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2023 15:13
נבצר ממני להבין מה תפקידם של השמרנים בעריכת ספרים.
האם הם מצלמים את שתי הטורים הצפופים באותיות כתב רש”י מקוטעים, מלאי קיצורים
ור”ת, במראי מקומות חסרים וחלקיים, ומדפיסים אותם בצורה הזאת בדיוק?ברור שמקצוע העריכה נועד עבור אלו שכתב רש”י אינו קריא עבורם, מושגים בסיסיים
דורשים ביאור ומראי מקומות ייעודיים, ראשי תיבות גורמים להם להאטה בהבנה,
צפיפות המילים גורמת להם ל’שחור בעיניים’, וכו’ וכו’.תפקידנו כעורכים היא לעזור להם ורק להם, מי שרוצה להישאר עם הישן והאהוב רשאי
ללכת לגניזה, וימצא שם ש”סים וטוש”ע ישנים בשפע...תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 19:40
נבצר ממני להבין מה תפקידם של השמרנים בעריכת ספרים.
האם הם מצלמים את שתי הטורים הצפופים באותיות כתב רש”י מקוטעים, מלאי קיצורים
ור”ת, במראי מקומות חסרים וחלקיים, ומדפיסים אותם בצורה הזאת בדיוק?ברור שמקצוע העריכה נועד עבור אלו שכתב רש”י אינו קריא עבורם, מושגים בסיסיים
דורשים ביאור ומראי מקומות ייעודיים, ראשי תיבות גורמים להם להאטה בהבנה,
צפיפות המילים גורמת להם ל’שחור בעיניים’, וכו’ וכו’.תפקידנו כעורכים היא לעזור להם ורק להם, מי שרוצה להישאר עם הישן והאהוב רשאי
ללכת לגניזה, וימצא שם ש”סים וטוש”ע ישנים בשפע... -
תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2023 15:13
נבצר ממני להבין מה תפקידם של השמרנים בעריכת ספרים.
האם הם מצלמים את שתי הטורים הצפופים באותיות כתב רש”י מקוטעים, מלאי קיצורים
ור”ת, במראי מקומות חסרים וחלקיים, ומדפיסים אותם בצורה הזאת בדיוק?ברור שמקצוע העריכה נועד עבור אלו שכתב רש”י אינו קריא עבורם, מושגים בסיסיים
דורשים ביאור ומראי מקומות ייעודיים, ראשי תיבות גורמים להם להאטה בהבנה,
צפיפות המילים גורמת להם ל’שחור בעיניים’, וכו’ וכו’.תפקידנו כעורכים היא לעזור להם ורק להם, מי שרוצה להישאר עם הישן והאהוב רשאי
ללכת לגניזה, וימצא שם ש”סים וטוש”ע ישנים בשפע...תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 01:10
אני על משמרתי אעמודה.
מלבד שאני עורך תורני, אני גם לומד תורה ב''ה. לקח לי קצת זמן, אבל בסוף הבנתי
למה אני מתעצבן מאוד כשאני לומד ב"משנה ברורה - עוז והדר" [אפילו בלי
הניקוד!!] וממש זה לא הולך לי. עד שהתבוננתי וראיתי שראשי התיבות מפוענחים
באופן מוגזם ביותר, וזה מפריע לי מאוד.
כשה"מגן אברהם" ו"הגאון רבינו עקיבא איגר" מופיעים "בעזרת השם יתברך" בכל
"סעיף קטן וסעיף קטן", זה הופך מה שהיה אמור להיות חוויה נעימה לטיול בכביש
משובש....לדעתי, המעלה היחידה שיש בזה היא ריבוי ביגיעת התורה.....
בוודאי זה ענין של טעם, ולכן באתי להביע את טעמי.
שבת שלום ומבורך לכולם!!
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 01:10
אני על משמרתי אעמודה.
מלבד שאני עורך תורני, אני גם לומד תורה ב''ה. לקח לי קצת זמן, אבל בסוף הבנתי
למה אני מתעצבן מאוד כשאני לומד ב"משנה ברורה - עוז והדר" [אפילו בלי
הניקוד!!] וממש זה לא הולך לי. עד שהתבוננתי וראיתי שראשי התיבות מפוענחים
באופן מוגזם ביותר, וזה מפריע לי מאוד.
כשה"מגן אברהם" ו"הגאון רבינו עקיבא איגר" מופיעים "בעזרת השם יתברך" בכל
"סעיף קטן וסעיף קטן", זה הופך מה שהיה אמור להיות חוויה נעימה לטיול בכביש
משובש....לדעתי, המעלה היחידה שיש בזה היא ריבוי ביגיעת התורה.....
בוודאי זה ענין של טעם, ולכן באתי להביע את טעמי.
שבת שלום ומבורך לכולם!!
תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 01:53
לענ"ד בר"ת שיחסית ידועים ואינם משתמעים לשני פנים. יש צורך להשאירם.
ובכלל, תלוי באיזה סגנון ספר מדובר. אם זה בהלכה או בש"ס, יש להשאיר הרבה ר"ת.
אבל בספרים על התורה או מאמרים או בעלונים וכיו"ב שמיועדים לקהל הרחב יותר,
בזה יש לפתוח יותר ר"ת.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 01:53
לענ"ד בר"ת שיחסית ידועים ואינם משתמעים לשני פנים. יש צורך להשאירם.
ובכלל, תלוי באיזה סגנון ספר מדובר. אם זה בהלכה או בש"ס, יש להשאיר הרבה ר"ת.
אבל בספרים על התורה או מאמרים או בעלונים וכיו"ב שמיועדים לקהל הרחב יותר,
בזה יש לפתוח יותר ר"ת.מאת: [email protected]
-
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
