דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

סיוע בהבנת משפט

2024
5 3 25 1
  • סיוע בהבנת דברי המהרש"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 14:48 אני צריך "חברותא" להבין תשובה שלו בעיקר להשוות ציטוט אם מתאים לדבריו (שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן רסה). הציטוט שאני צריך להשוות: *פארטש *בלי מעקה לענין שימוש ומזוזה שאלה: אם מותר להשתמש בפארטש שאין בו מעקה, ודין מזוזה במקום זה. תשובה: צריך להזהר שלא ישתמשו שם כלל מטעם סכנה, וגם מטעם חיוב מזוזה. ואם מניח לא יברך ברכה. ואינו דומה לפתח שאין משתמשין בו כלל, כיון שי"ל עדיין הפצימין וצורת הפתח (כמו דאיתא בגמ' ב"ב יב ע"א שנקרא נטלו פצימין) שאיתא במהרש"ם שעדיין מחויב במזוזה כיון שהי' עכ"פ פתח המחיוב, משא"כ בנידן דידן שמעולם עדיין לא הי' מחיוב.
  • סיוע בחיפוש

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 03/04/2024 18:05 תנסה לחפש בתווים כללים כך ["] מאת: On Wed, Apr 3, 2024 at 10:22 AM אשר מאיר שולמן
  • [2]: סיוע בחיפוש

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/04/2024 18:37 יישר כח!
  • משפט באידיש - האם זה כתוב נכון

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    38 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 17:46 תודה רבה לכולם!
  • תעלומה-איך מגיהים משפט כזה?

    2024
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    59 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 10:52 אם מדובר באדם גדול, הרי כפי שכתבתי זה לשון פסוק ואין סיבה לשנות. אם זה אדם מן השורה, אפשר לשנות.
  • עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 13:31 לא נראה לי שזאת הקושיא, שהרי גם בבבלי (כא. כד:) מבואר שחלב מהותך בתערובת שמן מותר, והרמב"ן לא צריך להרחיק עד הירושלמי. הקושיא שלו היא שבירושלמי רואים שמהותך הכוונה שכעת הוא מחוי, ולא שבישלו וחזר ונקרש. ועל כך שאלתי מי אמר שרשי לא לומד כך. כעת מצאתי שבשלטי גיבורים (ט. מדה"ר) מציין שבפירוש רש"י שלפנינו אין כתוב כך, והיינו שככל הנראה לפניהם היה כתוב ברשי 'חלב שהותך היינו חלב מבושל', ולא כמו שכתוב אצלינו שחלב מבושל - הוא מהותך, ולפי גירסתם משמע שאחרי הבישול דינו כמהותך לעולם, ולאו דווקא בזמן שהוא מהותך, ועל כך מקשה הרמבן מהירושלמי, אבל לפי גירסתנו אכן לא קשה כלום מהירושלמי. שרשי לא כתב אלא שמהותך הכוונה שהוא מהותך על ידי בישול --
  • משפט בענין תשוקה לחכמה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 16:22 שלום רב לכל החברים ! הוספת פירוש למשנה זו, שלא נדפס במפרשים במקום, דברי החוות דעת בהקדמתו לשו"ע. בהמשך לדברי האברבנאל, ויש בה תובנה מיוחדת לחיים. חוות דעת הקדמה מרגלא בפומייהו דרבנן לקרות החכם בשם תלמיד חכם היות שאין ראוי להקרא חכם רק הבורא לבד שהוא עצם החכמה ואינו מקבל ומושפע מזולתו, אבל חוץ ממנו הכל מקבלים ומושפעים מזולתם, וקל וחומר מי ששכלו מורכב בחומר הוא ילאה תמיד מלהשיג הדבר בשלימות, כי החכמה היא בלתי תכליתית, ולא יכילה כי אם הבלתי בעל תכלית והוא הבורא יתברך ויתעלה, מה שאין כן האדם שהוא בעל תכלית צריך הוא תמיד להשלמת זולתו כמאמרם ז"ל [אבות פרק ד משנה א] איזהו חכם הלומד מכל אדם, ולכן קראוהו בשם תלמיד חכם. ולא לבד שצריך לגדול ממנו אלא אף לקטן ממנו, כמאמרם [תענית ז, א] ומתלמידי יותר מכולם. והטעם כי כמו בראיה החושית אם ישוטט אדם במבט עיניו למרחוק נכשל בקל במה שלפניו, כן הוא בראיה השכלית כשמשוטט במבט שכלו למרחוק נכשול בקל במה שלפניו, לכן צריך לתלמיד ששכלו קטן ששכלו אינו משוטט למרחוק ומרגיש במה שלפניו. ועוד כי מחמת צמצום שכלו להסביר להתלמיד, יראה גם בעצמו במה שלפניו, וגם מחמת הצמצום יראה ויבין יותר, כי זה דומה לרואה בשפופרת שרואה יותר מחמת צמצום עין הראות מה שלא יכול להביט כל כך בלא השפופרת מחמת פיזור עין הראות: --
  • האיך מתרגמים משפט זה:

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 15:31 אכן כך וכנ"ל ללבן יחד כל המלמדים תשובות על שאלות דקויות שילדים עלולים לשאול, כדי לדעת מה לענות.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים