דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

סיוע בהבנת דברי המהרש"ם

2024
1 1 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 14:48

    אני צריך "חברותא" להבין תשובה שלו
    בעיקר להשוות ציטוט אם מתאים לדבריו (שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן רסה).
    הציטוט שאני צריך להשוות:

    *פארטש *בלי מעקה לענין שימוש ומזוזה

    שאלה: אם מותר להשתמש בפארטש שאין בו מעקה, ודין מזוזה במקום זה.

    תשובה: צריך להזהר שלא ישתמשו שם כלל מטעם סכנה, וגם מטעם חיוב מזוזה. ואם
    מניח לא יברך ברכה.

    ואינו דומה לפתח שאין משתמשין בו כלל, כיון שי"ל עדיין הפצימין וצורת הפתח
    (כמו דאיתא בגמ' ב"ב יב ע"א שנקרא נטלו פצימין) שאיתא במהרש"ם שעדיין מחויב
    במזוזה כיון שהי' עכ"פ פתח המחיוב, משא"כ בנידן דידן שמעולם עדיין לא הי'
    מחיוב.

  • מהר"ם מרוטנבורג החדשים???

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 09:06 יישר כח גדול!! לא מצאתי את זה בבר אילן, יתכן שלא קיים שם?
  • סיוע בחיפוש

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 03/04/2024 18:05 תנסה לחפש בתווים כללים כך ["] מאת: On Wed, Apr 3, 2024 at 10:22 AM אשר מאיר שולמן
  • סיוע טכני בוורד

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2024 17:09 להרב ע נר - יישר כח. עצה נפלאה! לא ידעתי
  • בקשת עזרה בהבנת דברי ר' שמעון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 08:02 חידושי ר' שמעון כתובות סי' נה (דף קיט טור א'): ודברי הרשב"א מתפרשים לדעתי בפשטות דרוב בממון לא מהני רק אם גם על צד הרוב אנו מוציאין מן המוחזק אבל הכא על צד שמורה הרוב לאו הוא בעלים כלל ואדרבה גם מחויב מחמת השבת אבידה ורק על צד המיעוט הוא שלו ולא שייך בכה"ג לצרף המיעוט עם החזקה דעל צד הרוב ליכא חזקה כלל וזה כמעט כדברי התוס' דגם כוונת התוס' כן הוא. האם הכוונה לרשב"א כתובות ט"ו ע"ב ד"ה אם רוב, וז"ל הרשב"א: וי"ל דלא אמרי' אין הולכין בממון אחר הרוב אלא לאפוקי ממונא מחזקתיה אבל מוצא אבדה דלאו מאריה דממונא הוא ואדרבה קאי עליה בספק השב תשיבם לאחיך הולכין בו אחר הרוב. והאם הכוונה לתוספות שם ד"ה להחזיר, וז"ל: ואפי' לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שבהיתר באו המעות לידו ומדעתו נתנם לו הלוקח אבל הכא מודי דאזלינן בתר רובא. כי לכאו' כך נראה [לי הקטן עכ"פ], וזה לא כ"כ מסתדר לי עם התוכן. תודה !!!
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • בירור קטן בהבנת הפסוק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 10:00 ובתורת השלמים שם, ובשאר אחרונים מה שכתבו על דבריו. מאת: [email protected]
  • עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:44 במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים: אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'. ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך. הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי. לשון הרמבן: חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם. --
  • עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 13:31 לא נראה לי שזאת הקושיא, שהרי גם בבבלי (כא. כד:) מבואר שחלב מהותך בתערובת שמן מותר, והרמב"ן לא צריך להרחיק עד הירושלמי. הקושיא שלו היא שבירושלמי רואים שמהותך הכוונה שכעת הוא מחוי, ולא שבישלו וחזר ונקרש. ועל כך שאלתי מי אמר שרשי לא לומד כך. כעת מצאתי שבשלטי גיבורים (ט. מדה"ר) מציין שבפירוש רש"י שלפנינו אין כתוב כך, והיינו שככל הנראה לפניהם היה כתוב ברשי 'חלב שהותך היינו חלב מבושל', ולא כמו שכתוב אצלינו שחלב מבושל - הוא מהותך, ולפי גירסתם משמע שאחרי הבישול דינו כמהותך לעולם, ולאו דווקא בזמן שהוא מהותך, ועל כך מקשה הרמבן מהירושלמי, אבל לפי גירסתנו אכן לא קשה כלום מהירושלמי. שרשי לא כתב אלא שמהותך הכוונה שהוא מהותך על ידי בישול --

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים