דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

המהדורא המקובלת לשמונה הפרקים לרמב"ם

2024
16 6 0 1
  • רמב"ם לעם - מוסד הרב קוק

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2024 00:38 קבלתי ב-יום רביעי, 13 במרץ 2024 בשעה 22:16:15 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה:
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 14:16 כדאי להביא גם דבריו ביסודי התורה ז, א: מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם, ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד, אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופו כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו, מיד רוח הקודש שורה עליו, ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 21:38 תודה רבה
  • מקור בדברי הרמב"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:01 ראיתי מציינים לחידושי חת"ס שבת קיא ד"ה הרמב"ם שו"ת חאו"ח סימן קסח דכתב בביאור דברי הרמב"ם ריש פרק ל דחיוב סעודות שבת הוא דאורייתא ממש
  • חיפוש מקור - היכן הוא הרמב"ם הנ"ל?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:52 האם ברור שזה הרמב"ם או מהאגרות המזוייפות אני שואל מחוסר ידיעה ומהעובדה שבאורות הרמב"ם - ציטוטים מיוחדים מהרמב"ם לא הביאו את זה מאת: [email protected]
  • התחייסות לפשט ברמב"ם לפי הרב בעה"ת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 12:47 אני לא חושב שהוא מביא מהרמב"ם משהו שהחולקים יפרשו אחרת. עדיין לא נתקלתי בדעה שהקב"ה סילק את "עצמו ומהותו" מהעולם בזמן של הצמצום, הדעה שהצמצום כפשוטו (המשנת חסידים, הלשם, ועוד) היא שההתגלות הראשונה באור אין סוף, הסתלקה לחלוטין ואיננה קיימת בתוך החלל של הצמצום, ואין שום קשר לדברי הרמב"ם שמדבר על עצמותו של הקב"ה (ואף אחד מהמקובלים לא דן בה)
  • איפה כתב הרמב"ם שמותר לדרוש ברופאים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 23:18 [י] הלכה זו היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה ג"כ לפי שיש בה תועליות. ספר רפואות, היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפות בו, כגון מה שמדמין בעלי "הטלסמאת" שאם עושין "טלסם" בסדר מסוים מועיל לחולי פלוני וכיוצא בזה מדברים האסורים, ומחברו לא חברו אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך שדברים שהזהיר ה' מלעשותם מותר ללמדם ולדעת אותם, כי ה' אמר לא תלמד לעשות ובא בקבלה אבל אתה למד להבין ולהורות. וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו גנזו. ואפשר שהיה ספר שיש בו הרכבת סמים המזיקין כגון סם פלוני מרכיבין אותו כך, ומשקין אותו כך, וגורם למחלה זו וזו, ורפואתו בכך וכך, שכשיראה הרופא אותם המחלות ידע שסם פלוני השקוהו ונותן לו דברים נגדיים שיצילוהו, וכאשר קלקלו בני אדם והיו הורגין בו גנזו. ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו. ויתבאר שמותר לעבר השנה כל אדר ועושין אותה שנה שני אדרים, ומן הכללים שיש לנו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר אם נסמוך על החשבון. ואם היו שני אדרים יהיה הראשון שלשים יום, ובא חזקיה ביום השלשים של אדר ועבר את השנה ועשה החדש הנכנס אדר שני, ואלו לא עבר את אותה השנה היה יום שלשים של אדר יום אחד בניסן כמו שביארנו, והרי עבר את השנה ביום שהיה ראוי להיות תחלת ניסן, וזה אסור לפי שהכלל אצלינו אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן, והוא אינו סובר לדין זה כלומר הואיל וראוי לקבעו ניסן. (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ד) מאת: [email protected]
  • אשמח להסבר ורקע לדברי המלבי"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 23:08 התגובה של זאב כץ בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] -- קבצים מצורפים: file-0

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים