דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

המהדורא המקובלת לשמונה הפרקים לרמב"ם

2024
16 6 0 1
  • סיוע בהבנת דברי המהרש"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 14:48 אני צריך "חברותא" להבין תשובה שלו בעיקר להשוות ציטוט אם מתאים לדבריו (שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן רסה). הציטוט שאני צריך להשוות: *פארטש *בלי מעקה לענין שימוש ומזוזה שאלה: אם מותר להשתמש בפארטש שאין בו מעקה, ודין מזוזה במקום זה. תשובה: צריך להזהר שלא ישתמשו שם כלל מטעם סכנה, וגם מטעם חיוב מזוזה. ואם מניח לא יברך ברכה. ואינו דומה לפתח שאין משתמשין בו כלל, כיון שי"ל עדיין הפצימין וצורת הפתח (כמו דאיתא בגמ' ב"ב יב ע"א שנקרא נטלו פצימין) שאיתא במהרש"ם שעדיין מחויב במזוזה כיון שהי' עכ"פ פתח המחיוב, משא"כ בנידן דידן שמעולם עדיין לא הי' מחיוב.
  • האם יש שמכנים את הרמב"ם בלשון "התניא"

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2024 16:39 ייש"כ מראש לכל הטורחים והמשיבים קטע א' [image: image.png] קטע ב' [image: image.png]
  • רמב"ם לעם - מוסד הרב קוק

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2024 00:38 קבלתי ב-יום רביעי, 13 במרץ 2024 בשעה 22:16:15 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה:
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 כוונתו לחכמים מסוג מסויים שמפרשים על פי 'רובד רוחני עליון', בשונה ממפרשים שנצמדים יותר לפשט הפשוט לאדם הפשוט. האלוהיים יאמרו שדוד נעשה אלוהי ולכן כולו השתנה ולא היה שייך להכיר אותו. [משלה"ד, הרגשנים יאמרו שכל אדם יכול להרגיש בחוש שאחרי הטבילה במקוה של ערב שבת נכנסת בו נשמה יתירה. זה גישה של רגשנים, ולא שהיא לא אמיתית, אלא זה סגנון תפיסה של המציאות]. מעניין למי הכוונה, אולי האלשיך?
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:17 והנה כתב הרמב"ם שכל הרמאים נתפסים ע"י שנכשלים בעריות וכן ידוע שמשיח השקר ש"צ נתפס בזה ובזה מתגלה צביעותם
  • חיפוש מקור - היכן הוא הרמב"ם הנ"ל?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:52 האם ברור שזה הרמב"ם או מהאגרות המזוייפות אני שואל מחוסר ידיעה ומהעובדה שבאורות הרמב"ם - ציטוטים מיוחדים מהרמב"ם לא הביאו את זה מאת: [email protected]
  • איפה כתב הרמב"ם שמותר לדרוש ברופאים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 23:18 [י] הלכה זו היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה ג"כ לפי שיש בה תועליות. ספר רפואות, היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפות בו, כגון מה שמדמין בעלי "הטלסמאת" שאם עושין "טלסם" בסדר מסוים מועיל לחולי פלוני וכיוצא בזה מדברים האסורים, ומחברו לא חברו אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך שדברים שהזהיר ה' מלעשותם מותר ללמדם ולדעת אותם, כי ה' אמר לא תלמד לעשות ובא בקבלה אבל אתה למד להבין ולהורות. וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו גנזו. ואפשר שהיה ספר שיש בו הרכבת סמים המזיקין כגון סם פלוני מרכיבין אותו כך, ומשקין אותו כך, וגורם למחלה זו וזו, ורפואתו בכך וכך, שכשיראה הרופא אותם המחלות ידע שסם פלוני השקוהו ונותן לו דברים נגדיים שיצילוהו, וכאשר קלקלו בני אדם והיו הורגין בו גנזו. ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו. ויתבאר שמותר לעבר השנה כל אדר ועושין אותה שנה שני אדרים, ומן הכללים שיש לנו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר אם נסמוך על החשבון. ואם היו שני אדרים יהיה הראשון שלשים יום, ובא חזקיה ביום השלשים של אדר ועבר את השנה ועשה החדש הנכנס אדר שני, ואלו לא עבר את אותה השנה היה יום שלשים של אדר יום אחד בניסן כמו שביארנו, והרי עבר את השנה ביום שהיה ראוי להיות תחלת ניסן, וזה אסור לפי שהכלל אצלינו אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן, והוא אינו סובר לדין זה כלומר הואיל וראוי לקבעו ניסן. (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ד) מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים