דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איפה כתב הרמב"ם שמותר לדרוש ברופאים

2024
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 22:58
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 22:58
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 23:18

    [י] הלכה זו היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה ג"כ לפי שיש בה תועליות. ספר רפואות,
    היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפות בו, כגון מה שמדמין בעלי
    "הטלסמאת" שאם עושין "טלסם" בסדר מסוים מועיל לחולי פלוני וכיוצא בזה מדברים
    האסורים, ומחברו לא חברו אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות לא כדי להשתמש במשהו
    ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך שדברים שהזהיר ה' מלעשותם מותר ללמדם
    ולדעת אותם, כי ה' אמר לא תלמד לעשות ובא בקבלה אבל אתה למד להבין ולהורות.
    וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו גנזו. ואפשר שהיה ספר שיש בו הרכבת סמים
    המזיקין כגון סם פלוני מרכיבין אותו כך, ומשקין אותו כך, וגורם למחלה זו וזו,
    ורפואתו בכך וכך, שכשיראה הרופא אותם המחלות ידע שסם פלוני השקוהו ונותן לו
    דברים נגדיים שיצילוהו, וכאשר קלקלו בני אדם והיו הורגין בו גנזו. ולא הארכתי
    לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם
    באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני
    אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה
    ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס
    דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל
    הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי
    שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני
    ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה.
    ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו. ויתבאר שמותר לעבר השנה כל
    אדר ועושין אותה שנה שני אדרים, ומן הכללים שיש לנו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר
    אם נסמוך על החשבון. ואם היו שני אדרים יהיה הראשון שלשים יום, ובא חזקיה ביום
    השלשים של אדר ועבר את השנה ועשה החדש הנכנס אדר שני, ואלו לא עבר את אותה
    השנה היה יום שלשים של אדר יום אחד בניסן כמו שביארנו, והרי עבר את השנה ביום
    שהיה ראוי להיות תחלת ניסן, וזה אסור לפי שהכלל אצלינו אין מעברין את השנה
    בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן, והוא אינו סובר לדין זה כלומר הואיל
    וראוי לקבעו ניסן. (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ד)

    מאת: [email protected]

  • האם יש שמכנים את הרמב"ם בלשון "התניא"

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2024 16:39 ייש"כ מראש לכל הטורחים והמשיבים קטע א' [image: image.png] קטע ב' [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 13:45
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 17:02 מאת: אהד 17:01 (לפני 0 דקות) עט אולי כוונתך לאמור באגרת השמד והעצה שאני יועץ לנפשי, והדעת שאני רוצה בה לי ולאהובי ולכל מבקש ממני עצה, שיצא מאלה המקומות וילך למקום שהוא יכול להעמיד דתו ולקיים תורתו בלא אונס, ולא יפחד ויעזוב ביתו ובניו וכל אשר לו, כי דת ה' שהנחיל אותנו גדולה, וחיובה קודם לכל המקרים הבזויים בעיני המשכילים, שהם אינם עומדים ויראת ה' היא שעומדת. ולא עוד אלא אפילו היו שתי מדינות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגותיה ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת, שחייב ירא ה' לצאת מאותה שמעשיה אינם כל כך נכונים לאותה מדינה טובה. וכבר הזהירונו רבותינו זכרונם לברכה: אל ידור אדם במדינה שאין בה עשרה חסידים, והביאו ראיה על זה מסדום דכתיב (בראשית י"ח י"ב): "אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה". וכל זה כשיהיו שתי מדינות ישראל, אבל אם היה המקום מן הגוים, ישראל העומד שם על אחת כמה וכמה שהוא חייב לצאת מאותו מקום וללכת למקום טוב, וישתדל לעשות ואף על פי שמפיל עצמו בסכנה, עד שינצל מן המקום הרע שאינו יכול להעמיד דתו כראוי, וילך עד שמגיע למקום טוב. וכבר פירש על ידי הנביאים, שכל הדר בין הכופרים שהוא כמותם (שמואל א' כ"ו י"ט): "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'", הנה שקולה דירתו בין הגוים כאלו עובד אלהים אחרים. וכן חייבו החסידים ויראי השם שימאסו הרע ועושיו. וכן אמר דוד עליו השלום (תהלים קל"ט כ"א): "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט", וגם אמר (תהלים קי"ט ס"ג): "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך". וכן מצינו באברהם אבינו עליו השלום שמאס משפחתו ומקומו וברח לנפשו להנצל מדעת הכופרים. וכל זה אם לא יכופו אותו הכופרים לעשות מעשיהם, שצריך האדם לצאת מביניהם, אבל בשכופים אותו לעבור על אחת מן המצוות, אסור לעמוד באותו מקום, אלא יצא ויניח כל אשר לו, וילך ביום ובלילה עד שימצא מקום שיהא יכול להעמיד דתו, והעולם גדול ורחב!
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 00:26 תודה
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • חיפוש מקור - היכן הוא הרמב"ם הנ"ל?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:52 האם ברור שזה הרמב"ם או מהאגרות המזוייפות אני שואל מחוסר ידיעה ומהעובדה שבאורות הרמב"ם - ציטוטים מיוחדים מהרמב"ם לא הביאו את זה מאת: [email protected]
  • איפה כתוב בדברי חיים

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/10/2024 22:25 הענין דברא הקב"ה יצר הרע, על פי הידוע מהירושלמי (ערלה א, ג) דאכיל מחבריה בהית לאסתכולי ביה (ועיין תוספות קידושין לו, ב ד"ה כל), ולכן המלאכים שמקבלים חיות מהקב"ה בלי שיהיה להם מלחמת היצר, יש להם "שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו" (ישעיה ו, ב), דמתביישין להסתכל בשכינה מחמת שמקבלים נהמא דכיסופא, כמו שעני מתבייש להביט בפני העשיר, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו, ב) על הפסוק (תהלים יב, ט) "כרום זולות לבני אדם" כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום. אבל השי"ת שהוא טוב ומטיב רצה לתת השכר טוב לבריותיו בתכלית ההטבה, ברא אותנו בהאי עלמא עם שני יצרים, ועל ידי שעוזר לנו לנצח היצר הרע ולשמוע בקול היצר טוב לעבוד את השי"ת ולקיים מצוותיו, אזי השפע טוב שנותן לנו השי"ת בכל עת ובכל רגע, וכן השכר טוב הצפון לעתיד לבוא הוא בבחינת 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת' (עבודה זרה ג, א) ואינו נהמא דכיסופא.
  • גופן כתב יד ספרדי

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2024 01:46 במקרה מצאתי באמתחתי גופן של כתב יד ספרדי, איני יודע כיצד הגיע לידי.. כפי הנראה ישנם עוד כמה סוגים, אולי בהתאם למוצאות שונות. אמרתי אגלה את אזניכם אולי יהיה לתועלת עבור אי מי מביניכם אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתםןץףך "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים