דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה מקובל?

2024
49 19 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 10:58

    שיהיה ברור, כמה שזה לא נעים לראות שעצמאי לא מקבל את הפריווילגיה שיש לשכיר
    לעשות דברים אלו על חשבון המעביד, אבל זה המצב.
    כי שכיר נלקח למסגרת שמלכתחילה בנויה באופן א', והעצמאי מוכר מוצר שונה
    לחלוטין וכדלהלן.
    ולכן עצמאי כשהוא קובע את המחיר שלו לשעה, הוא צריך לקחת יותר לשעה כדי לכסות
    גם את הזמן שמחוץ לשעה שבו הוא עושה את הדברים הנ"ל.
    אבל בכל מקרה אסור לו לחשב את הזמן הזה בדקות שהוא גובה עליהם מהמעביד או
    מנותן העבודה.
    כי כשעורך מקבל ספר לעריכה, הלקוח קונה ממנו 'דקות' נטו, לא ביהכ"ס ולא הכנת
    תה (לאפוקי שתייתו) ולא כלום.
    מי שרוצה לגבות יותר מהלקוח ולכסות את המצפון שלו עם הרושם שכתבו לו כאן
    'מקובל', שידע שהוא עובר לכאורה על גזילה.
    אם הלקוח אמר לו במפורש שזה בסדר ניחא לאותו הלקוח גופו,
    אם לא, אז אם אתה יוצא לשירותים תעצור את הסטופר, קמת לרענן את העיניים או
    להכין תה תעצור את הסטופר.
    כי הוא קנה ממך דקות.
    כמו שאם הוא היה מגיע לנגר לקנות ממנו ארונות ומדפים, לא יתכן שבמקום מדפים
    הוא ימצא שם כוסות, כי בזמן הזה הוא הכין תה, (וזה משל קיצוני לשבר את האוזן).
    לכן מי שרוצה להשוות את התנאים לשכיר, שיקח על כל שעה עוד 25% יותר בכסף כדי
    לכסות את הזמן שהוא הולך לשירותים או מכין שתיה.
    אבל חס וחלילה לא להשאיר את המחיר כפי שהוא ולגבות גם על הדקות האלו.
    אי אפשר להשוות לעצמאי שנלקח לעבודה מסוג אחר, למי שמוכר שעות או דקות עבודה,
    שזו מסגרת מכירה אחרת לגמרי.
    'למען נחדל מעושק ידינו'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:45

    גם שכיר וגן עצמאי מוכרים את השעות שלהם למעסיק. לא סביר שיהיה הבדל מצד
    הנקודה הזאת. בדיוק כמו עובד הייטק שעובד מהבית שאתה מבין שהוא יכול לצאת
    לשירותים על חשבון העבודה. אז מה ההבדל שהוא מקבל פנסיה והוא לא.

    ב-יום שישי, 2 באוגוסט 2024 בשעה 10:59:13 UTC+3, ישראל ל. כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:45

    גם שכיר וגן עצמאי מוכרים את השעות שלהם למעסיק. לא סביר שיהיה הבדל מצד
    הנקודה הזאת. בדיוק כמו עובד הייטק שעובד מהבית שאתה מבין שהוא יכול לצאת
    לשירותים על חשבון העבודה. אז מה ההבדל שהוא מקבל פנסיה והוא לא.

    ב-יום שישי, 2 באוגוסט 2024 בשעה 10:59:13 UTC+3, ישראל ל. כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:52

    הרב ישראל ל', לא הבנתי את הטענה שלך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:52

    הרב ישראל ל', לא הבנתי את הטענה שלך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:13

    איני חושב שניתן לקבוע מסמרות בעניין יחסי עובד ומעביד והשטח הוא שטח אפור,
    ישנם מעבידים שמגדילים ראש ומבינים שההפסקות מדי פעם אצל העובד הינם לצורך
    ואדרבה זה יגדיל את תפוקתו ובגדר ביטולה זהו קיומה,
    וישנם מעבידים שמקפידים על כל הסחת דעת של העובד ואינם יודעים שיצא שכרם
    בהפסדם תרתי ותלתא,
    וכפי המעבידים כך גם העובדים יש שבטלתם זהו קיומם ויש שבטלתם הוא חטאם,
    ובהקשר להנ"ל יש מקומות בעולם שקיצרו את ימי העבודה לארבעה ימים בשבוע ומתוך
    מחקרים מעמיקים המוכיחים שבכך העובד מביא יותר תפוקה...
    כמובן שאין הדברים אמורים ביחס ליציאה לבית הכסא או קימה מפעם לפעם לשתות כוס
    מים, הלא לא ניתנה תורה למלאכי השרת ומי שחושב שהוא בדרגה לתקשר עם מלאך עד
    כדי להעסיקו שילך לטפל בעצמו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:13

    איני חושב שניתן לקבוע מסמרות בעניין יחסי עובד ומעביד והשטח הוא שטח אפור,
    ישנם מעבידים שמגדילים ראש ומבינים שההפסקות מדי פעם אצל העובד הינם לצורך
    ואדרבה זה יגדיל את תפוקתו ובגדר ביטולה זהו קיומה,
    וישנם מעבידים שמקפידים על כל הסחת דעת של העובד ואינם יודעים שיצא שכרם
    בהפסדם תרתי ותלתא,
    וכפי המעבידים כך גם העובדים יש שבטלתם זהו קיומם ויש שבטלתם הוא חטאם,
    ובהקשר להנ"ל יש מקומות בעולם שקיצרו את ימי העבודה לארבעה ימים בשבוע ומתוך
    מחקרים מעמיקים המוכיחים שבכך העובד מביא יותר תפוקה...
    כמובן שאין הדברים אמורים ביחס ליציאה לבית הכסא או קימה מפעם לפעם לשתות כוס
    מים, הלא לא ניתנה תורה למלאכי השרת ומי שחושב שהוא בדרגה לתקשר עם מלאך עד
    כדי להעסיקו שילך לטפל בעצמו.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 14:20

    הרב ארי במספרים, קיצורו של דבר, כשאדם עובד אצל השני לפי מסגרת של חלון זמן,
    נניח סיכמו שהוא עובד לו כל יום בין השעות 8-14, אז זה סוג עבודה שאדם מבין
    שבאמצע יש דברים הכרחיים שצריך לעשות, לשתות לצאת לשירותים וכו'.
    אבל יש אנשים שלא קונים "מסגרת של חלון זמן" אלא "עריכה לפי שעות", בכזה מקרה
    אדם משלם על השעות שהושקעו בעבודה שלו, ולא על שום דבר מעבר לכך. ואין הבדל אם
    בן אדם יצא לשירותים בין השעות או אחרי השעות, לא על זה משלמים.
    אם שכרתי אותך לשעות, אז אני מבין שבשעות האלו אתה גם בן אדם ולא ניתנה תורה
    למלאכי השרת, אבל אם קניתי ממך שעות, אז זה שעות נטו.
    וזה בעצם ההבדל בין אחד שקונה פרדס של אתרוגים שהוא מבין שביניהם יש גם הרבה
    פסולים, לבין אחד שקונה אתרוגים סגורים בקופסה עם חותמת, שם הכל חייב להיות
    100% כשר.
    וזו תשובה גם להרב שבתי קוסובר. שניסה להשוות את זה לעובד הייטק.
    ואדרבה, אני הייתי שמח אם היה מפרסמים לכל הלקוחות ומכניסים לנורמה ולידיעה
    שמותר לי בזמן שאני עורך להם לפי שעה לעשות את כל הדברים הנ"ל, אשמח מאד על כך,
    אבל כל עוד זה לא כך, הם קנו ממני שעות עריכה ולא העסיקו אותי בזמן מוגדר
    שבמהלכו ממילא אני עושה עוד דברים הכרחיים.
    מי שרוצה להתמקצע ולתת תפוקה טובה, עוצר את הסטופר ומרענן את עצמו, ובכך מביא
    עבודות איכותיות יותר ומקבל יותר כסף ומכסה גם את השעות של הרענון, אבל לא
    עושים את הרענון במהלך השעות שהלקוח משלם עליהם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 14:20

    הרב ארי במספרים, קיצורו של דבר, כשאדם עובד אצל השני לפי מסגרת של חלון זמן,
    נניח סיכמו שהוא עובד לו כל יום בין השעות 8-14, אז זה סוג עבודה שאדם מבין
    שבאמצע יש דברים הכרחיים שצריך לעשות, לשתות לצאת לשירותים וכו'.
    אבל יש אנשים שלא קונים "מסגרת של חלון זמן" אלא "עריכה לפי שעות", בכזה מקרה
    אדם משלם על השעות שהושקעו בעבודה שלו, ולא על שום דבר מעבר לכך. ואין הבדל אם
    בן אדם יצא לשירותים בין השעות או אחרי השעות, לא על זה משלמים.
    אם שכרתי אותך לשעות, אז אני מבין שבשעות האלו אתה גם בן אדם ולא ניתנה תורה
    למלאכי השרת, אבל אם קניתי ממך שעות, אז זה שעות נטו.
    וזה בעצם ההבדל בין אחד שקונה פרדס של אתרוגים שהוא מבין שביניהם יש גם הרבה
    פסולים, לבין אחד שקונה אתרוגים סגורים בקופסה עם חותמת, שם הכל חייב להיות
    100% כשר.
    וזו תשובה גם להרב שבתי קוסובר. שניסה להשוות את זה לעובד הייטק.
    ואדרבה, אני הייתי שמח אם היה מפרסמים לכל הלקוחות ומכניסים לנורמה ולידיעה
    שמותר לי בזמן שאני עורך להם לפי שעה לעשות את כל הדברים הנ"ל, אשמח מאד על כך,
    אבל כל עוד זה לא כך, הם קנו ממני שעות עריכה ולא העסיקו אותי בזמן מוגדר
    שבמהלכו ממילא אני עושה עוד דברים הכרחיים.
    מי שרוצה להתמקצע ולתת תפוקה טובה, עוצר את הסטופר ומרענן את עצמו, ובכך מביא
    עבודות איכותיות יותר ומקבל יותר כסף ומכסה גם את השעות של הרענון, אבל לא
    עושים את הרענון במהלך השעות שהלקוח משלם עליהם.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 14:27

    לגבי מה שכתבתי קודם וציינתי לדבריו של הרב שבתי קוסובר, שמתי לב שלא הוא כתב
    זאת אלא [email protected]
    והוא כתב כך:
    גם שכיר וגן עצמאי מוכרים את השעות שלהם למעסיק. לא סביר שיהיה הבדל מצד
    הנקודה הזאת. בדיוק כמו עובד הייטק שעובד מהבית שאתה מבין שהוא יכול לצאת
    לשירותים על חשבון העבודה. אז מה ההבדל שהוא מקבל פנסיה והוא לא.
    וזה מה שלא נכון.
    עצמאי מוכר שעות ללקוח, ולכן הוא צריך להביא את המוצר שהוא מוכר ולא לערבב בו
    דברים אחרים,
    שכיר משכיר את עצמו למעסיק לשעות מסויימות, וממילא באותם שעות הוא חייב גם
    לעשות שתיה וגם לצאת לשירותים.
    ואגב, שניהם מקבלים פנסיה. ההבדל הוא: שכיר על כורחו, ועצמאי ברצותו מפריש את
    זה וברצותו משתמש בזה.
    ומי שלא משקלל בסכום שהוא גובה מהלקוח גם את מה שהוא אמור להפריש לפנסיה ולא
    מפריש את זה בפועל, באמת חבל בשבילו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 14:27

    לגבי מה שכתבתי קודם וציינתי לדבריו של הרב שבתי קוסובר, שמתי לב שלא הוא כתב
    זאת אלא [email protected]
    והוא כתב כך:
    גם שכיר וגן עצמאי מוכרים את השעות שלהם למעסיק. לא סביר שיהיה הבדל מצד
    הנקודה הזאת. בדיוק כמו עובד הייטק שעובד מהבית שאתה מבין שהוא יכול לצאת
    לשירותים על חשבון העבודה. אז מה ההבדל שהוא מקבל פנסיה והוא לא.
    וזה מה שלא נכון.
    עצמאי מוכר שעות ללקוח, ולכן הוא צריך להביא את המוצר שהוא מוכר ולא לערבב בו
    דברים אחרים,
    שכיר משכיר את עצמו למעסיק לשעות מסויימות, וממילא באותם שעות הוא חייב גם
    לעשות שתיה וגם לצאת לשירותים.
    ואגב, שניהם מקבלים פנסיה. ההבדל הוא: שכיר על כורחו, ועצמאי ברצותו מפריש את
    זה וברצותו משתמש בזה.
    ומי שלא משקלל בסכום שהוא גובה מהלקוח גם את מה שהוא אמור להפריש לפנסיה ולא
    מפריש את זה בפועל, באמת חבל בשבילו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 15:46

    הרב ישראל ל. דבריך דברי טעם, הטבת להגדיר זאת.
    עם זאת, יתכן שיציאה ממש קצרה לשירותים או למלאות כוס מים - משהו שלא קוטע את
    הרצף כן ניתן להחשיב, כמו שנשימה ופיהוק וכדו' נחשבים, בכ"ז אנחנו בנ"א...
    לפי הרגשתי כך גם רוב המעסיקים יגידו לך משהו בסגנון הזה, שאם זה עד 5 דק' פעם
    בשעתיים, שפיר דמי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 15:46

    הרב ישראל ל. דבריך דברי טעם, הטבת להגדיר זאת.
    עם זאת, יתכן שיציאה ממש קצרה לשירותים או למלאות כוס מים - משהו שלא קוטע את
    הרצף כן ניתן להחשיב, כמו שנשימה ופיהוק וכדו' נחשבים, בכ"ז אנחנו בנ"א...
    לפי הרגשתי כך גם רוב המעסיקים יגידו לך משהו בסגנון הזה, שאם זה עד 5 דק' פעם
    בשעתיים, שפיר דמי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 16:21

    אף אחד לא ענה לטענה הנפלאה של הרב קוסובר - מעסיק שחושב שהוא מעסיק מלאכי
    השרת שילך לטפל בעצמו. מכיון שהמקובלות בכל מקום שהוא בעולם שמשלמים גם על
    הדקות של הכנת שתייה ושירותים ושיחת שלומים, מנהג המדינה שזה נכלל בתוך שעת
    עריכה. אם המעסיק רוצה שהעורך יספק לו שעה נטו בלי הצרכים הבסיסיים האלו,
    זכותו, אבל הוא חייב להגיד את זה לעורך מראש, והעורך שיזדעזע בהתאם, יוכל
    לדרוש ובצדק מוחלט שכר יותר גבוה ממה שהאיש המוזר הזה הציע. ככה כולם יהיו
    מורווחים, והמעביד יוכל ללכת לטפל בעצמו בצורה רגועה ומסודרת.
    רק יש לי עוד טיפ בשביל מעסיק נוראי שכזה. הוא יכול לדרוש מהעורך לחבר את עצמו
    לסטורציית נשימה כדי שיוכלו לקזז את חלקיקי השניות שהעורך לוקח 'נשימות
    עמוקות' להסתער הלאה על העבודת חלם הזו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 16:21

    אף אחד לא ענה לטענה הנפלאה של הרב קוסובר - מעסיק שחושב שהוא מעסיק מלאכי
    השרת שילך לטפל בעצמו. מכיון שהמקובלות בכל מקום שהוא בעולם שמשלמים גם על
    הדקות של הכנת שתייה ושירותים ושיחת שלומים, מנהג המדינה שזה נכלל בתוך שעת
    עריכה. אם המעסיק רוצה שהעורך יספק לו שעה נטו בלי הצרכים הבסיסיים האלו,
    זכותו, אבל הוא חייב להגיד את זה לעורך מראש, והעורך שיזדעזע בהתאם, יוכל
    לדרוש ובצדק מוחלט שכר יותר גבוה ממה שהאיש המוזר הזה הציע. ככה כולם יהיו
    מורווחים, והמעביד יוכל ללכת לטפל בעצמו בצורה רגועה ומסודרת.
    רק יש לי עוד טיפ בשביל מעסיק נוראי שכזה. הוא יכול לדרוש מהעורך לחבר את עצמו
    לסטורציית נשימה כדי שיוכלו לקזז את חלקיקי השניות שהעורך לוקח 'נשימות
    עמוקות' להסתער הלאה על העבודת חלם הזו.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 19:00

    אכן סברות הרב ישראל יפות מאוד, אך מ"מ המעסיקים אינם מקפידים שהעורך יחשיב את
    בהכ"ס והכנת תה.
    המדד שנתתי נותן מענה טוב: תחשוב מה היית עושה אילו המעסיק היה בחדר על ידך.
    היית הולך לביהכ"ס אך לא מדבר 5 דקות בטלפון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 19:00

    אכן סברות הרב ישראל יפות מאוד, אך מ"מ המעסיקים אינם מקפידים שהעורך יחשיב את
    בהכ"ס והכנת תה.
    המדד שנתתי נותן מענה טוב: תחשוב מה היית עושה אילו המעסיק היה בחדר על ידך.
    היית הולך לביהכ"ס אך לא מדבר 5 דקות בטלפון.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 02:46

    הרב ישראל ל', הסברת בצורה מושלמת למה אתה לא צודק.
    כשהתשלום בעריכה הוא לפי תוצאה, ברור שלא מחשיבים את הבית הכסא והקפה וכו',
    כי זה לא קשור לתוצאה.
    אבל כשהתשלום בעריכה הוא לפי שעות, אז ההגדרה היא "המעסיק קונה ממך שעות
    חיים שלך, שתעשה בהם מה שהוא רוצה". וכשקונים שעות של חיים, כלול בזה כל מה
    שעושים באותם שעות כמו נשימה עוגיות קפה טל' קצרצר וכו',

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 02:46

    הרב ישראל ל', הסברת בצורה מושלמת למה אתה לא צודק.
    כשהתשלום בעריכה הוא לפי תוצאה, ברור שלא מחשיבים את הבית הכסא והקפה וכו',
    כי זה לא קשור לתוצאה.
    אבל כשהתשלום בעריכה הוא לפי שעות, אז ההגדרה היא "המעסיק קונה ממך שעות
    חיים שלך, שתעשה בהם מה שהוא רוצה". וכשקונים שעות של חיים, כלול בזה כל מה
    שעושים באותם שעות כמו נשימה עוגיות קפה טל' קצרצר וכו',

    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:15

    אני כתבתי את ההבנה שלי, אני חושב שהחולקים עלי לא הבינו את עומק ההגדרה, בפרט
    כשאני רואה איך מנתחים את דברי.
    אבל יכול להיות שאני טועה. אם כי לפחות בסביבה שלי אני יודע שאלו שעובדים לפי
    שעות, נוהגים כפי כתבתי.
    אני חושב שזה דיני גזילה חמורים מאד ולא נתונים לשיקולו של כל אדם לעצמו, ומי
    שבא להקל כדאי לו שזה יהיה על פי הכרעה של רב שמבין איך הדברים עובדים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:15

    אני כתבתי את ההבנה שלי, אני חושב שהחולקים עלי לא הבינו את עומק ההגדרה, בפרט
    כשאני רואה איך מנתחים את דברי.
    אבל יכול להיות שאני טועה. אם כי לפחות בסביבה שלי אני יודע שאלו שעובדים לפי
    שעות, נוהגים כפי כתבתי.
    אני חושב שזה דיני גזילה חמורים מאד ולא נתונים לשיקולו של כל אדם לעצמו, ומי
    שבא להקל כדאי לו שזה יהיה על פי הכרעה של רב שמבין איך הדברים עובדים.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:32

    נהיה פה דיון ארוך וכנראה גם דיון מרתק, אך מאחר שלא הספקתי לקרוא את הדעות
    המגוונות, אגיד רק שאני מזדהה עם מי שהגדיר זאת ב"לחשב כפי שהיית מחשב אילו
    היית עובד אצל המעסיק במכון יחד עם עוד עורכים", בהנחה שמישהו שליט"א כבר
    הגדיר זאת ככה...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:32

    נהיה פה דיון ארוך וכנראה גם דיון מרתק, אך מאחר שלא הספקתי לקרוא את הדעות
    המגוונות, אגיד רק שאני מזדהה עם מי שהגדיר זאת ב"לחשב כפי שהיית מחשב אילו
    היית עובד אצל המעסיק במכון יחד עם עוד עורכים", בהנחה שמישהו שליט"א כבר
    הגדיר זאת ככה...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:39

    זה מה שאני טענתי
    שצריך לחשוב כאילו באנו לעבוד במשרד של המכון

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:39

    זה מה שאני טענתי
    שצריך לחשוב כאילו באנו לעבוד במשרד של המכון

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 03:46

    לא! במשרד פירושו שאתה עובד במקום מסוים ובשעות מסוימות שקבעו לך. ואז באמת
    מותר עוגיות, כמו בכל עבודה משרדית שאתה בא למקום פלוני משעה פלונית עד שעה
    פלונית. תקראו שוב מתחילת השרשור שהסברנו ההבדל בין זה לעבודה שאתה קובע את
    המקום והזמן.
    ואני שואל את הרב ארי במסתרים, לגבי מה שכתב: "כשקונים שעות של חיים, כלול בזה
    כל מה שעושים באותם שעות כמו נשימה עוגיות קפה טל' קצרצר וכו'". אחר המחילה,
    אולי באותן שעות יהא מותר גם להכין ולאכול סנדוויץ וחביתה? הרי זה לצורך
    העבודה. אז מה שונה סנדוויץ כזה שכנראה אתה מודה לאסור, מאשר עוגיות שאתה מתיר?
    ובפרט שמשום מה מאוד נראה לי, שכל מעסיק שיראה את העורך מפסיק מעבודתו, הולך
    מעדנות למזווה, מביא צלוחית עם עוגיות, אוכל ומכרסם, ומדי פעם מסתכל במסך
    וכותב - כל מעסיק יתרעם מאוד, ויאמר: תעצור את הסטופר, תאכל כמה שאתה רוצה,
    ואח"כ תפעיל שוב ותתחיל (או תמשיך) לעבוד. אני משלם לך על זמן עבודה ולא על
    זמן עוגיות, איני משלם לך בשביל לאכול עוגיות!

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 03:46

    לא! במשרד פירושו שאתה עובד במקום מסוים ובשעות מסוימות שקבעו לך. ואז באמת
    מותר עוגיות, כמו בכל עבודה משרדית שאתה בא למקום פלוני משעה פלונית עד שעה
    פלונית. תקראו שוב מתחילת השרשור שהסברנו ההבדל בין זה לעבודה שאתה קובע את
    המקום והזמן.
    ואני שואל את הרב ארי במסתרים, לגבי מה שכתב: "כשקונים שעות של חיים, כלול בזה
    כל מה שעושים באותם שעות כמו נשימה עוגיות קפה טל' קצרצר וכו'". אחר המחילה,
    אולי באותן שעות יהא מותר גם להכין ולאכול סנדוויץ וחביתה? הרי זה לצורך
    העבודה. אז מה שונה סנדוויץ כזה שכנראה אתה מודה לאסור, מאשר עוגיות שאתה מתיר?
    ובפרט שמשום מה מאוד נראה לי, שכל מעסיק שיראה את העורך מפסיק מעבודתו, הולך
    מעדנות למזווה, מביא צלוחית עם עוגיות, אוכל ומכרסם, ומדי פעם מסתכל במסך
    וכותב - כל מעסיק יתרעם מאוד, ויאמר: תעצור את הסטופר, תאכל כמה שאתה רוצה,
    ואח"כ תפעיל שוב ותתחיל (או תמשיך) לעבוד. אני משלם לך על זמן עבודה ולא על
    זמן עוגיות, איני משלם לך בשביל לאכול עוגיות!

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 09:11

    אני מעביר מול עיני כעת לפחות עשרה מעסיקים (עבדתי עם יותר)
    שאין להם שום בעיה שתוך כדי עבודה של 4 שעות תעצור חמש דקות להכין סנדוויץ
    ותאכל אותו

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 09:11

    אני מעביר מול עיני כעת לפחות עשרה מעסיקים (עבדתי עם יותר)
    שאין להם שום בעיה שתוך כדי עבודה של 4 שעות תעצור חמש דקות להכין סנדוויץ
    ותאכל אותו

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 09:14

    אולי נעשה כאן כעין 'סקר מעסיקים' - מי שיכול ישאל את המעסיק וישתף אותנו
    בתשובה כך גם הוא ירוויח בהירות לגבי מה הוא יכול ומה לא תוך כדי העבודה וגם
    אנחנו נקבל תמונה ברורה יותר לגבי המנהג המקובל בתחום.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 09:14

    אולי נעשה כאן כעין 'סקר מעסיקים' - מי שיכול ישאל את המעסיק וישתף אותנו
    בתשובה כך גם הוא ירוויח בהירות לגבי מה הוא יכול ומה לא תוך כדי העבודה וגם
    אנחנו נקבל תמונה ברורה יותר לגבי המנהג המקובל בתחום.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 09:40

    מאוד קשה לשאול את זה, כי אין פעולות מוגדרות.
    תעשה רשימה של דברים

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 09:40

    מאוד קשה לשאול את זה, כי אין פעולות מוגדרות.
    תעשה רשימה של דברים

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 11:45

    יש כאן ערבוב תחום בין סוגי עבודות ובין משאלות לב.
    אני רוצה לראות מישהו שמזמין חשמלאי שיעבוד אצלו בבית לפי שעות, והוא יגיע
    אליו נניח לעבודה של שעתיים ביום, ובתוך השעתיים האלו הוא גם יעשה הפסקה
    לסנדוויץ', או אפילו לעוגיות וכדו'.
    איך הוא יגיב?
    בסוף הוא יסכים לשלם לחשמלאי 20 ש"ח על הדקות שהוא אכל עוגיות, או שפעם הבאה
    הוא יזמין חשמלאי נורמלי?
    אגב, יכול להיות שבשעת מעשה הוא גם לא יגיד כלום לחשמלאי אלא ישלם לו וישלח
    אותו, בפועל הוא לא יזמין אותו עוד פעם. (והחשמלאי אח"כ יסביר לחברים שלו שזה
    נורמלי לעשות כאלו הפסקות כי עשיתי את זה ליד הלקוח הוא לא אמר לי מילה - - -)
    אבל ככה זה כאשר משאלות הלב מכוונים את הטיעונים, אז אפשר להגיע גם להסבר מדוע
    כל דבר זה בסדר.
    אבל בתכל'ס, אינו דומה שכיר המגיע לעבוד חצי יום או יום, מידי יום, במקום
    עבודה מסודר, למי שמוכר שעות שהוא צריך לספק תמורה של 'שעה' נטו עבור התשלום.
    אם אתה רוצה לעבוד במכון מ8 בבוקר עד 4 אחה"צ לך לשם על המעלות והחסרונות,
    כשאתה עובד מהבית ומוכר תצורה, המצב שונה

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 11:45

    יש כאן ערבוב תחום בין סוגי עבודות ובין משאלות לב.
    אני רוצה לראות מישהו שמזמין חשמלאי שיעבוד אצלו בבית לפי שעות, והוא יגיע
    אליו נניח לעבודה של שעתיים ביום, ובתוך השעתיים האלו הוא גם יעשה הפסקה
    לסנדוויץ', או אפילו לעוגיות וכדו'.
    איך הוא יגיב?
    בסוף הוא יסכים לשלם לחשמלאי 20 ש"ח על הדקות שהוא אכל עוגיות, או שפעם הבאה
    הוא יזמין חשמלאי נורמלי?
    אגב, יכול להיות שבשעת מעשה הוא גם לא יגיד כלום לחשמלאי אלא ישלם לו וישלח
    אותו, בפועל הוא לא יזמין אותו עוד פעם. (והחשמלאי אח"כ יסביר לחברים שלו שזה
    נורמלי לעשות כאלו הפסקות כי עשיתי את זה ליד הלקוח הוא לא אמר לי מילה - - -)
    אבל ככה זה כאשר משאלות הלב מכוונים את הטיעונים, אז אפשר להגיע גם להסבר מדוע
    כל דבר זה בסדר.
    אבל בתכל'ס, אינו דומה שכיר המגיע לעבוד חצי יום או יום, מידי יום, במקום
    עבודה מסודר, למי שמוכר שעות שהוא צריך לספק תמורה של 'שעה' נטו עבור התשלום.
    אם אתה רוצה לעבוד במכון מ8 בבוקר עד 4 אחה"צ לך לשם על המעלות והחסרונות,
    כשאתה עובד מהבית ומוכר תצורה, המצב שונה

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 11:47

    עבודה חד פעמית של חצי שעה
    לא דומה בכלל לעורך שעובד קבוע, כל יום כמה שעות רצוף,
    עבודה עיונית שידוע שמצריכה עיון ורענון מדי פעם,

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 11:47

    עבודה חד פעמית של חצי שעה
    לא דומה בכלל לעורך שעובד קבוע, כל יום כמה שעות רצוף,
    עבודה עיונית שידוע שמצריכה עיון ורענון מדי פעם,

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 13:57

    אני מעביר מול עיני כנ"ל לפחות 5 מעסיקים שאת כולם שאלתי ותמיד אמרו לי שאין
    בעיה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 13:57

    אני מעביר מול עיני כנ"ל לפחות 5 מעסיקים שאת כולם שאלתי ותמיד אמרו לי שאין
    בעיה.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 14:14

    לענ"ד הסיכום העולה עד כאן מכל הדיון הוא כך:
    רוב המעסיקים מאשרים הפסקה קלה (התרעננות קלה, קפה וכו'), וקיי"ל בהל' פועלים
    הכול כמנהג המדינה,
    אם יש מישהו שמכיר מעסיק שלא מאשר נא לכתוב כאן,

  • בעלי קוראים? - מקובל?

    2024
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2024 19:25 הצעה שלי [ייעוץ לא מקצועי !!!]* *מקרב/מתוך כלל ה'בעלי קורא' המצויים ישנם אמנם את אלו המיוחדים אשר בקריאתם המדויקת והנרגשת, מצליחים להעביר למתפללים את התחושות של פסוקי הפרשה, אולם הרבה אחרים לצערינו ...... * מאת: [email protected]
  • מה עושים כשהמחבר טעה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:23 דיברו כאן בעבר, מה צריך לעשות כאשר רואים טעות מוכחת בדברי המחבר. לעתים הטעות הזו היא כל עיקרו של המאמר (הקנייץ'), ואם תשמיט, 'הלך' כל המאמר. תעיר בסקירה? בד"כ הלקוח לא מתעמק ולא מבין מה אתה רוצה (ולעיתים הלקוח שמוציא למשל את הספר של אביו שנפטר, הוא בעה"ב שלא יודע לעיין כלל ולא מבין מה אתה רוצה ממנו). תשאיר כך? כשאתה יודע שאתה מטעה את הקורא בדברים לא נכונים? שאתה מטה מאמיתת התורה? ובנוסף, אתה יודע שזה לא יעשה נח"ר להרהמ"ח זצ"ל שאתה מביא את הטעויות האלה. תשמיט? בכל זאת המחבר עמל וכתב פירוש. והרי העבודה שלך היא לערוך מה שכתב, ואין לך סמכות להשמיט. מה עוד שהלקוח בד"כ כן רוצה שתביא הכל. אז בסייע"ד חשבתי על הפתרון. אביא לכם דוגמה שנתקלתי בה היום. זה המאמר: אמרו חז"ל בהתחלה אמר "כנחלים נטיו" שהוא ממשיל עם ישראל לנחל שמימיו זורמים לרוב רק בימי החורף שיש גשמים, אבל בחודשי הקיץ כמעט ולא יורדים גשמים, אז אין בהם מים. הקב"ה משיב לו ואומר טעות חמורה בידך. אלא עם ישראל דומה לנהר, כפי שנאמר "כגנות עלי נהר" ועל כן כשם שהנהר מימיו לא פוסקים, כך עם ישראל תמיד קיימים לעד. שנאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף" (ישעיה ס"ו י"ב). שוב בא בלעם ואומר אני מדמה את עם ישראל לאהל שנאמר "כאהלים נטע ה'" כלומר עם ישראל דומים לעצי בושם קטנים ונמוכים וחלשים בלי כל שורש ובלי כל רציפות, וגם אין לו שום זכות קיום לדורי דורות. לעומתו הקב"ה אומר לו תדע לך שהם "כארזים עלי מים", ולהוי ידוע כי עם ישראל הם כעצי הארז בגבהם ושרשיהם ביופים וביושרם. והם קבועים וחזקים ואיתנים, וכחם גדול ועצום עד מאוד, ויכולים להתקיים אלפי שנים לנצח נצחים. ההתחלה נכונה. מובא בילקוט שמעוני: "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ". בִּקֵּשׁ לְכַנּוֹתָן בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּנַחַל זֶה שֶׁמּוֹשֵׁךְ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּפוֹסֵק בִּימוֹת הַחַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רָשָׁע, לֹא כֵן אֶלָּא נִטָּיוּ. וְאֵין נִטָּיוּ אֶלָּא נָהָר שֶׁנֶּאֱמַר "הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם", כְּשֵׁם שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה אֵינוֹ פוֹסֵק לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים כָּךְ אֵין זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב פּוֹסֵק לֹא בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. אבל בהמשך המדרש לא מוזכר מה שהביא, שבלעם התכוון לגנותם בהשוואה לאהלים שהם עצים חלשים, וה' תיקן ואמר: כארזים. ולא נמצא פירוש זה בגמרא ובספרים אחרים. כך המשך המדרש: "בִּלְעָם אָמַר כְּגַנֹּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּאֲהָלִים. אָמַר בִּלְעָם רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָן כְּגַנֹּת עֲלֵי עַיִן, כְּגַנּוֹת שֶׁל בְּצָלִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאַהֲלֵי נֶטַע, כִּפְּלַיְטוֹן, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה מְכַנֶּה אוֹתָן בִּבְצָלִים. שֶׁרֵיחָן רַע, וַאֲנִי מְכַנֶּה אוֹתָן בִּפְּלַיְטוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, ט) "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲהָלִים. שֶׁהוּא בָּא דֶּרֶךְ אֹהָלִים. בִּלְעָם כִּנָּה אוֹתָן בְּגַנּוֹת, מָה עִסְקָן שֶׁל גַּנּוֹת. אִם אֵין מְנַכְּשִׁין אֶת הַיָּרָק וּמַשְׁלִיכִין אֶת פְּסָלְתָּן לַחוּץ הוּא מַבְאִישׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵי נָהָר. מַה הַנָּהָר שׁוֹטֵף אֶת הַסִּירוֹת אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר". דָּבָר אַחֵר "כִּנְחָלִים", כַּאֲהָלִים, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן כַּאֲהָלִים שֶׁל סְרָקִין, שֶׁהֵן מִטַּלְטְלִין וְנֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַה שֶּׁאַתָּה מְחַשֵּׁב. אֶלָּא נְטוּעִין הֵן כְּאֹהָלִים שֶׁנִּטְּעוּ, אֵלּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת", כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ אֵין נֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן כָּךְ הֵם אֵינָם נֶעֱקָרִין. וְהוּא שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לָהֶם (דברים יא, כא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְגוֹ' כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הָאַחְוָה. בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמִיָּה רְאֵה מַה כְּתִיב (ירמיה לא. לו) "אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְגוֹ' גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל". וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֲרֵי שָׁמַיִם עֲתִידִין לְהִתְחַלֵּף רְאֵה מַה נֶּאֱמַר (ישעיה סו. כב) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם". ע"כ. *הפתרון: *תתקן מעט. לאחר שהבאת את הפירוש הראשון בשם המדרש, תביא את הפירוש השני בשם המחבר: "אמרו בילקוט שמעוני (רמז תשעא), בתחילה אמר 'כנחלים נטיו', שהוא ממשיל עם ישראל לנחל שמימיו זורמים לרוב רק בימי החורף שיש גשמים, אבל בחודשי הקיץ כמעט ולא יורדים גשמים, אז אין בהם מים. אבל הקב"ה משיב ואומר לו: טעות חמורה בידך. אלא עם ישראל דומה לנהר, 'כגנות עלי נהר' – כשם שהנהר מימיו לא פוסקים, כך עם ישראל קיימים לעד, שנאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף" (ישעיה סו, יב). על פי דרכו של המדרש, נוכל לפרש גם בהמשך הכתובים, כי שוב בא בלעם ואומר: אני מדמה את עם ישראל לאהל, שנאמר 'כאהלים נטע ה'', כלומר עם ישראל דומים לעצי בושם (ראה משלי ז, יז) קטנים ונמוכים וחלשים בלי כל שורש ובלי כל רציפות, כך אין להם זכות קיום לדורי דורות ח"ו. ולעומתו הקב"ה מתקן את דבריו ואומר: לא כן, אלא הם 'כארזים עלי מים' – עם ישראל הם כעצי הארז בגבהם ושרשיהם ביופים וביושרם. כשם שהארזים קבועים וחזקים ואיתנים, ויכולים להתקיים שנים מרובות, כך ישראל קיימים לנצח נצחים".
  • מדרש 'מה רבו'

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 21:31 המדרש אינו נפוץ כ”כ, וכפי הידוע לי אין איזו הנהגה קבועה בצורת הציון. ע”כ בכל כגון דא נהוג לציין לפי שם המהדורה שהכי זמינה ונפוצה, במקרה כזה יציינו הספרים החדשים למדרש ’מה רבו’ ובסוגריים יציינו לפי החלוקה שז”א עשו.
  • מה מקובל?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 21:17 ברצוני לשאול מה מקובל, עורך שמקבל שכר שעתי, האם עליו לנכות כל שיחה קצרה, שרותים וכדו', מה מקובל בזה? ייש"כ
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:51
  • מה הר"ת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:53 לכאו' לתקש"ה הוא לתקיעת שופר הגדול
  • מה המקור הראשון

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 16:36 או (מדרש, הובא בעוללות אפרים) מאת: [email protected] --
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2024 19:55 לא התכוונתי שמי שמשלם באיחור זה לא אמין. יש כאלה שקבוע משלמים באיחור, אבל הם לא מתחמקים ולא מתרצים תירוצים למה וכו'. --

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים